הסרטונים הקשים מ"גן טולי", גן הזוועות ברמלה, נוספו לשלל מקרי התעללות שנחשפו בגנים בשנים האחרונות. גם במקרה של הגן ברמלה, המצלמות שבגן לא הרתיעו את הסייעות, שתועדו זורקות אריזות מגבונים על ראשי הילדים, משכיבות אותם לישון עם מגב, מאכילות אותם בבמבה על ידי זריקתה לרצפה וחובטות בהם. בימים אלה מנסה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) לקדם הצעת חוק שתוביל להחמרת הענישה כלפי מתעללים בחסרי ישע.
במקביל, חוק הפיקוח על מעונות יום, שאושר ב־2018 והיה אמור להוביל להסדרת הפיקוח בתחום ולהצבת מצלמות בגנים, מתקשה להיות מיושם בשטח, בין היתר עקב ריבוי סבבי הבחירות, ולאחריהם משבר הקורונה.
"כיום כל מי שרוצה לפתוח גן ילדים פרטי עדיין יכולה לעשות זאת מכיוון שתקנות חוק הפיקוח טרם אושרו בוועדה המיוחדת לזכויות הילד", אומרת עו"ד קרן אוחנה־איוס, יו"ר איגוד הגנים הפרטיים בישראל. "לכן, אף שיש חוק הפיקוח מנובמבר 2018 שאמור להגן על גילי לידה עד שלוש, החוק לא מיושם".
כיום יש תנאי סף כלשהם לפתיחת גן פרטי?
"עד לחקיקת החוק לא הייתה שום דרישה. היום, לצורך קבלת אישור ראשוני להפעלת מסגרות לפעוטות החוק דורש היעדר רישום פלילי לכל הבאים במגע עם הפעוטות, ביצוע השתלמות בנושא עזרה ראשונה לפעוטות והתנהלות בטוחה, ושמיקום המסגרת יהיה מתאים לשהייתם של הפעוטות. אבל עד שיותקנו התקנות, אי אפשר לאכוף את החוק".
לדברי אוחנה־איוס, גם הכשרת הסייעות תעוגן בתקנות. "בחוק המורחב מדברים על כוח האדם, והתקנות אמורות לפרט את ההכשרה הדרושה", היא אומרת. "עדיין לא ידוע בדיוק באיזו הכשרה או תקופה מדובר. החוק בינתיים תקוע, מכיוון שעברנו שלושה סבבים של בחירות בשנה וחצי האחרונות, וועדות התכנסו בקושי. כמו כן, אנחנו עוברים את משבר הקורונה, וסדר העדיפויות של הדברים השתנה.
כרגע מטפלים בבריאות ובכלכלה, ולכן יש דברים שקצת נדחו לצערנו. כמו כן, מה שתמיד נותן עוד דלק זה המקרה הבא. מה שעזר להעביר את חוק הפיקוח זה המקרה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל (שסייעת בגן הורשעה בהריגתה - א"ש).
אחר כך היה גם את המקרה של המטפלת כרמל מעודה מהגן בראש העין, ועכשיו מה ששוב מעלה את עניין החינוך לגיל הרך על המפה זה גן הזוועות ברמלה. ככה הספינה הזאת מתנדנדת מצרה לצרה על גבם של הילדים, על גב אמון ההורים במסגרות החינוך. תפוח רקוב אחד הופך את כל הגננות לעברייניות פוטנציאליות כי אמון הציבור נשבר".
מהו עתידן של תקנות החוק?
"ביום שני האחרון נערך דיון חירום בכנסת, שעסק בתקנות ובחוק המצלמות. יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), ביקש ממשרד העבודה והרווחה להפיץ במהרה את טיוטת התקנות לעיון הציבור, כשהמטרה היא להביא אותן לדיון ולהצבעה מהירה בוועדה. רק לאחר אישור התקנות בוועדה יהיה אפשר להגיד שחוק הפיקוח עבר, וכולנו נתיישר לדרישותיו.
החוק עצמו ייכנס לתוקף ב־1 בספטמבר 2020, כלומר בינתיים לא ניתן להחיל עליו את סעיפי העונשין. יחד עם זאת, צריך לזכור שגם אם החוק יעבור בשלמותו, הכשרת הצוותים לוקחת שנים. לכן החלומות הכי טובים שלנו יתגשמו בעוד שלוש־ארבע שנים, כשיסתיים הגל הראשון של אלה שיעברו הכשרה.
"כשהתקנות יאושרו, יהיה חוק עם שיניים ומנגנון אכיפה שיוכל לעזור לנו להוציא את התפוחים הרקובים מהסל", מוסיפה אוחנה־איוס. "כמו כן, ברגע שתצא הסברה לציבור ותהיה רשימה של מה צריך לדרוש מגן פרטי, ההורה יוכל לדעת איזה גן אכן רשאי לקבל ילדים, ואם הצוות עבר הכשרה. היום הורים לא יודעים מה לשאול. הם בוחרים מסגרת לפי המלצות ולפי מה שהם רואים בעיניים, וזה לא מספיק".
ללמוד מאירופה
בישראל ישנם כעשרת אלפים גנים פרטיים שמטפלים בכ־350 אלף ילדים. "בעבר הצענו לערוך מבחני אישיות או דינמיקה מסוימת למי שרוצה לעבוד במקצוע", מספרת אוחנה־איוס. "רצינו למצוא דרך לסנן קצת יותר את המטפלות בענף. ברגע שאתה מגדיר תנאים כאלה, אז מישהי שהולכת ללמוד ומשקיעה את המשאבים - בונה לעצמה קריירה ועתיד, ולא באה למקום העבודה כברירת מחדל. כיום שוכרים לעבודה כל דכפין. כל מי שבאה ואומרת שהיא אוהבת ילדים, נכנסת באותו יום לחפיפה ומשתלבת במערכת".
נשמע הזוי.
"זה אכן הזוי. המציאות היא כמעט בלתי אפשרית. יש מחסור בכוח אדם, גם כי מבחינה תדמיתית הענף הזה פגום. עושה רושם שכל מי שפנוי להובלה, פשוט נכנס ומשתלב. זה ענף שהתנודות בו גדולות מאוד. אם ישקיעו תדמיתית בענף הזה, אנשים ילמדו את זה כמקצוע, וזה יהיה ענף מבוקש. אגב, גם ברשויות המקומיות ובמעונות הציבוריים - שבהם כן יש דרישות וקריטריונים - יש מקרים שמקבלים בלית ברירה גם ללא ההכשרה המתאימה בגלל מחסור בכוח אדם".
מהו המצב בחו"ל?
"במדינות ה־OECD יש התפתחות הרבה יותר טובה מאצלנו בשני תחומים בחינוך עד גיל שלוש: התקינה הרבה יותר טובה מבחינת יחס מבוגרים על ילדים, למרות שדווקא בחלק מהגנים הפרטיים אצלנו, בגלל התחרות, התקינה היא הרבה יותר טובה מהמבוקש. כמו כן, באותן המדינות לא כל אחד יכול לעבוד עם ילדים.
צריכה להיות הכשרה מתאימה, וגם למדינה יש סוג של התערבות: הם מפקחים ועושים ביקורים בגנים פרטיים, וגם מסייעים בתקצוב. הורים מקבלים סיוע או הקלות במס כדי לשים את הילדים במסגרות מוכרות, וגם חופשת הלידה היא ארוכה יותר, ולכן הילדים מגיעים למסגרות כשהם גדולים יותר".
כיצד נראות הכשרות הצוות בחו"ל?
"בחו"ל יש תוכנית לימודים שנתית תומכת התפתחות, והגננות מקבלות הכשרות. בחו"ל, גם המסגרות הציבוריות וגם הפרטיות עומדות תחת הגדרת מוסדות חינוך ולא נחשבות כעסק. בארץ המסגרות הפרטיות מוגדרות כעסק כלכלי.
ברגע שמנגנון רווח והפסד נכנס לפעולה, רוצים למקסם את הרווח, ובמקרים מסוימים מנסים לשלם כמה שפחות לכוח אדם. כמובן שיש גם גנים פרטיים מצוינים. המדינה הפקירה את החינוך לגיל הרך ב־72 שנות קיומה. צריך להפוך את זה למקצוע שכל אחת תרצה לעבוד בו, אבל לא כל אחת תוכל לעבוד בו. המדינה צריכה גם להקל על בעלי הגנים בבירוקרטיה ובפרוצדורה ולעזור להם בפדגוגיה. אז יהיה לנו יותר קל".
סינון ראשוני
"רוב אלה שעובדות בגנים הפרטיים אינן גננות שעברו הכשרה אקדמית לגיל הרך", אומרת ד"ר מירב אייזנברג, מדריכה פדגוגית ומרצה בחוג ובמסלול לגיל הרך במכללה האקדמית אחווה וראשת היחידה לקידום ההוראה במכללה. "יש מעטות שכן עברו, שהן לרוב מנהלות את הגן הפרטי ומעסיקות צוותים.
כיום יש מחסור גדול במטפלות, אז לוקחים את מה שיש ואת מי שמוכנה לעבוד, אבל לא נעשית בדיקה עמוקה של האישיות שלה. נדרשים מבחני אישיות כדי לבדוק מי זאת האישה שבאה לעבוד עם קטנטנים".
איזה סוג של מבחנים?
"הייתי עורכת, למשל, מבחני דינמיקה בקבוצה ובודקת התמודדות עם תרחישים כדי לראות שמדובר כאן לא רק בעובדת פנויה, אלא בעובדת מתאימה. מחקרים חדשים מהעולם טוענים שצריך לבדוק את ה־well being של המטפלת, כלומר את החוויה הסובייקטיבית שלה בהתמודדות עם קשיים, פתרונות שהמטפלת מציעה לכל מיני סיטואציות.
נדרש אבחון אישיותי שאולי יעלה על דברים, כמו זה שעוברים כשמנסים להתקבל לעבודה במקומות אחרים. כאן זה מהותי יותר, כי מדובר בנפשות צעירות ובצלקות שילדים יכולים לסחוב לאורך שנים".
"במבחנים אישיותיים שעושים לבן אדם לפני קבלה למקום עבודה אפשר לזהות אימפולסיביות, פסיכופתיה, נטייה לחוסר יושר, נטייה לנרקיסיזם", אומר מצדו ד"ר צחי בן ציון, פסיכיאטר ראשי של שירותי בריאות כללית במחוז הדרום. "אפשר לזהות מרכיבי אישיות, אבל האם זה יחזה התנהגות כזאת מטורפת כלפי ילדים - קשה מאוד לדעת. עד היום לא הצליחו לנבא מראש התנהגויות אלימות. אין לנו דרך לדעת מי יהיה פושע.
מתוך שני אנשים עם אותם מבחני אישיות - אחד יכול להיות שוטר, והשני פושע. זה יכול לרמז, אבל לא יכול לנבא במדויק. עם זאת, אין לי ספק שכדאי להעביר אנשים שהולכים לטפל בילדים במסננת של אבחון, כמו שעושים להרבה אנשים שמנסים להתקבל לכל עבודה אחרת שלא קשורה בילדים. כאמור זה עדיין בגדר סינון ראשוני, אבל זה יותר טוב מלא לעשות כלום. מעבר לזה, יש אנשים שכשידעו שהולכים לעשות להם מבחנים, מראש יגידו שזה לא מתאים להם, ושהם לא הולכים לעבודה הזאת".
לבד ממבחני אישיות, המטפלת או הסייעת צריכה, לדברי אייזנברג, לעבור הכשרה מקיפה. "עליה ללמוד את הפסיכולוגיה של הילד, התנהגויות של קטנטנים שעדיין לא רכשו כלים להתמודדויות ונמצאים בתהליך של למידה", היא אומרת.
"חשוב ללמוד גם על ההתפתחות הרגשית־חברתית של ילדים בגיל הזה, כדי לדעת איך להגיב נכון ולא ליצור נזק. צריך אפילו ללמוד איך מחליפים נכון חיתול, איך שומרים על היגיינה ואיך אוכלים באופן חינוכי ומלמד. הדרכתי מטפלות, למשל, איך ליצור מפגש בוקר. הן היו אומרות לי: 'הילדים לא מבינים עדיין, על מה אדבר איתם?'.
הייתי עונה להן שגם בעשר דקות אפשר להעביר מפגש. המחקרים האחרונים מהעולם מראים שיש השפעה מכרעת של האם או המטפלת על הילד. לכן חשוב מאוד לעבוד על החיבור הזה ושיהיה מיטבי. ההכשרה המינימלית למטפלות שרוצות לעבוד עם ילדים צריכה להיות מינימום חצי שנה, כאשר לטעמי ההכשרה האידיאלית צריכה להימשך לפחות שנה.
יש לנו, למשל, במכללה תוכנית של ניהול גן לגילי לידה עד שלוש. מגיעות לתוכנית הזאת מטפלות, סייעות ומנהלות גנים פרטיים שאין להן הכשרה של סוג 1 או 2 למטפלות. אלה לימודים של שנתיים, יומיים בשבוע, שבסופם הן מקבלות כלים ותעודה. הן לומדות מגוון גדול של קורסים כגון פסיכולוגיה, פדגוגיה, לשון עברית, ספרות. כל שנה מגיעות אלינו 20 בנות, ההכשרה הזאת תופסת אצלנו תאוצה, אבל כאמור, רבות לא מקבלות הכשרה בכלל".