במהלך ארבע השנים האחרונות התנהל מאבק לאפשר כניסה חופשית לנחל האסי אשר בעמק המעיינות, זאת מכיוון שהאתר היה נגיש רק לחברי קיבוץ ניר דוד. פרופ' טליה איינהורן (אוניברסיטת אריאל) שוחחה היום (ראשון) עם אראל סג"ל ויריב אופנהיימר ב-103FM על סוגיית נחל האסי וטענה כי המדינה היא שצריכה להביא לפתרון הבעיה.
שלום פרופ' טליה, ארבע שנים מחכים עם הסיפור הזה. קיבוץ עין הנציב שלא רחוק מקיבוץ ניר דוד מאפשר כניסה למעיין בלי רכבים ולא חוסם אנשים. אולי הגיע הזמן למצוא פתרון כזה בניר דוד שבנו משני קצוות הנחל כולל בית קברות ואחריו שטח עד למפעלים שהיה אפשר להכשיר למבלים?
"קודם כל אני מסתכלת מהצד העקרוני. בישראל לא התברכנו בהרבה מעיינות אבל המשפט ההשוואתי מלמד משהו. למשל בקנדה, בספר החוקים האזרחי שמשופעים בנהרות יש סעיפים שלמים שממוקדים לנושא הזה, איך מחלקים זכויות בנהרות ואני תמיד נהגתי להתלוצץ עם הסטודנטים שלנו אין סעיפים כאלו כי אין לנו כאלה בעיות ומסתבר שטעיתי. כלומר, יש בעיה, אולי קטנה, אבל קיימת. לכן, גם אצלנו צריך לחתור לפתרון נכון של הבעיה ואין לי ברגע זה תשובה מלאה לעניין. אבל יש כמה דברים שכן ברורים לי – יש לנו גם נושא של יישובים קהילתיים, ובין אם זה הפתרון או לא, השאלה היא שאלה מערכתית - האם יש ליישוב קהילתי זכות כשם שלי יש בבית שלי?".
סג"ל: לסגור את שערי המעיין זה נראה הגיוני?; אופנהיימר: על פי החוק זה המצב. כל יישוב יכול להחליט שהוא סוגר את השער.
"אני לא אתפלא שזה המצב. לא חקרתי אותו עד הסוף, אבל יש בזה היגיון, ביישוב קהילתי, במיוחד בקיבוצים. אפשר להגיד 'זה לא הוגן', כי חלק מהתגובות אמרו 'זה בכלל לא בסדר שיש קיבוצים'. כלומר, הבעיה היא על חלוקת המשאבים בכלל, לא רק בעניין המים - למה יש קרקע לקיבוצים? אם אלה השאלות, מדינת ישראל, זו החלטה ברמה של המדינה האם אנחנו רוצים את ההתיישבות הכפרית, החקלאית, הקהילתית? זה הריבון צריך להחליט מה הוא רוצה ואיך הוא עושה את זה".
סג"ל: אפשר להגיע להסכמה, צריך לקחת את המפה של הנחל; אופנהיימר: הם לא רוצים הסכמה.