בצל הנתונים המטרידים שפרסמה מוקדם יותר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם המשק הישראלי נמצא במשבר הגדול ביותר ב-40 השנים האחרונות, עדכן היום (ראשון) בצהריים הביטוח הלאומי כי כ-510,000 זכאים לדמי אבטלה עדיין לא חזרו לשוק העבודה. מפתיחת הסגר, נוספו מעל ל-182,000 בקשות חדשות לאבטלה, כאשר מעל ל-9,000 הוגשו עד כה באוגוסט.
מאז תחילת משבר הקורונה, הוגשו 982,070 בקשות לדמי אבטלה, 93% מהם אושרו שהם 893,667 זכאים. מהנתונים עולה עוד כי מפרוץ המגיפה היו זכאים לתשלום דמי אבטלה כ-993,094 אזרחים (893,667 בתקופת הקורונה, 99,427 מתוכם מובטלים טרום משבר הקורונה), ומאז פתיחת הסגר ב-19 באפריל חזרו לשוק העבודה מעל ל-483,000 אזרחים, מתוכם 464,442 "מובטלי קורונה", והשאר מובטלים טרום המשבר. מאז ה-19 באפריל נוספו גם 182,427 בקשות חדשות לאבטלה.
פרופ' ירון זליכה, החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, שוחח עם בן כספית בתוכניתו ב-103FM והתייחס לנתוני האבטלה המדאיגים.
זו הולכת להיות השנה הכלכלית הכי גרועה בתולדות מדינת ישראל, אבל השאלה היא האם אפשר להימנע מזה? הרי גם באמריקה המספרים דומים. זה הקורונה, ולא ביבי.
"זה ששנת 2020 אבודה זה ברור. אפשר היה לצמצם את הנזק זה ברור, אבל השאלה היותר חשובה היא האם הנזק הזה יהפוך להיות פרמננטי? האם שנת 2021 תהיה גם אבודה? האם שנת 2022 תהיה גם כן? בכדי שהשנים הקרובות לא יהיו אבודות עלינו להתאים את המציאות הכלכלית למצב, קרי להפעיל מנועי צמיחה חדשים בתחום המיסוי, התחרותיות והתקציב. זאת אומרת, האם כל התקציב מגיע למקום בו הוא נותן את התרומה הגדולה שלו לצמיחה?"
משהו כמו הניו דיל של ארה"ב אחרי משבר 1929?
"אומרים בצבא שצריך לבחור רק את היורים המתעתעים בכל קרב או משהו כזה. נכון? אז צריך לבדוק את כל המדיניות הכלכלית, ולכוון את כולם להיות פרו צמיחה, אבל זה לא ככה כיום, גם לפני המשבר וגם בעקבותיו. לדוגמה אם יש הטבת מס בתוך פקודת המיסים שאומרת שאם שתי חברות מתמזגות ואם היחס ביניהן הוא עד 1 ל־9 הם יקבלו פטור ממיסים למיזוגים. עכשיו בוא תסביר לי בשם אלוהים למה אנחנו היינו צריכים לתת פטור למשפחת עופר שמחזיקה בבנק מזרחי ולמשפחת אליהו שמחזיקה בבנק איגוד על ההחלטה שלהם להתמזג ולהעלים בנק מהשוק המצומצם גם ככה? אם אתה יכול למצוא היגיון כלשהו בהחלטה הזו שנעשתה בחסות משלם המסים הישראלי. בזמן שאתה יודע מה נטל המיסים על העסקים הקטנים? 60-70 אחוז מס. אתה רוצה עוד דוגמה? בבקשה: יש לנו 100 מונופולים. אז בוא תסביר לי איזה מונופול ירד מהרשימה בעשור האחרון? אני יכול להגיד לך שעלינו מ־100 מונופולים ל־101 בגלל מונופול שבנה נתניהו מתאגיד הגז".
אני רוצה שנרד רגע מהמקרו אל החיים האומללים שלנו.
"בעוונותיי הייתי חשב כללי והייתי אחראי על מגוון הפרויקטים בתחום התשתית במדינה החל ממתקני ההתפלה, ועד לכביש 431 וקטע 18 של כביש 6. בוא תשווה בשנים האלה מה היה התקציב המתוכנן לבין הביצוע. אל תטרח, לא היה פער. אם תסתכל על הפרויקטים האחרונים היום כמו הרכבת לירושלים והרכבת הקלה בתל אביב, והשד יודע מה. אתה תגלה שהממשלה מבזבזת עשרות מיליארדי שקלים על חריגות מהתקציב, ומאיפה זה מגיע? מהמיסים של העסקים הקטנים. מדינה מנהלים. ממש כמו שמנהלים עסק גם מדינה מנהלים. כשאין לך כישורי ניהול, ושום אופק או מדיניות, השאלה היא האם גם השנים הבאות ימשיכו להיות אבודות עבורנו".
בנתונים שהתפרסמו עלה כי מתחילת המשבר ועד היום שולמו לטובת דמי אבטלה בלבד – מעל ל-12,183 מיליארד ש"ח, כאשר ממוצע התשלום היומי לזכאי עומד על כ-175 ש"ח, בעוד טרום הקורונה התשלום עמד על כ-209 ש"ח ליום. התשלום הממוצע למובטלים בחודש יולי עומד על כ-4,452 ש"ח בעוד שביוני הוא עמד על כ-3,788 ש"ח. סך הבקשות הגבוה ביותר לדמי אבטלה היה בחודש מרץ ועמד על כ-784,000 אלף תביעות, בחודש מאי הגישו כ-123,000 בקשות חדשות, ביולי – 26,000 בקשות ועד כה, בחודש אוגוסט הגישו מלמעלה מ-9000 תביעות חדשות לדמי אבטלה.
מלבד זאת, מתברר כי מעל ל-306,000 מובטלים לא נמצאים בשוק העבודה מעל ל-21 שבועות. על פי פילוח הגילים, 122,000 מובטלים הן בין הגילים 18-27, 169,000 הם בין הגילים 28-39, ומבין הגילים 40-49 ישנם כ-101,000 אלף מובטלים שעדיין לא חזרו אל שוק העבודה. הערים בהן הוגשו הכי הרבה בקשות לאבטלה ביחס לאוכלוסייה הם ראשון לציון, חולון ובת ים, בעוד האחוז הגדול ביותר של החוזרים למעגל העבודה מתוך מגישי התביעות הם אשדוד ובאר שבע.
לעומת זאת, נתוני שירות התעסוקה, המהווה את החוליה הראשונה בשרשרת הדיווחים על יציאה לאבטלה עוד טרם הצלבת נתוני הזכאות לדמי אבטלה עם הביטוח הלאומי ובמנותק מסוגיית הזכאות, מדאיגים אף יותר. כיום רשומים בשירות התעסוקה 877,997 דורשי עבודה, מהם 567,207 בחל"ת כששיעור האבטלה מקרב כח העבודה של השכירים במשק בגילאי עבודה עומד על 21.5%. גם המגמה המדאיגה לפיה מספר הנפלטים היומי מעבודה עולה על מספר החוזרים לעבוד, נשמרת אף שנראה היה בשבוע שעבר כי שכחה. מיום חמישי ועד יום ראשון התקבלו בשירות התעסוקה 1,269 דיווחים על חזרה לעבודה, ומנגד נרשם מספר גבוה פי 2 של 2,593 דורשי עבודה חדשים.
מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, אמר: "לאחרונה אנו שומעים קולות הטוענים כי מובטלים מנצלים את דמי האבטלה ואינם רוצים לעבוד, זוהי אשליה שמנותקת מהמציאות העובדתית. הנתונים המוצגים כאן והאנשים שאנו מטפלים בהם יום יום - מעידים אחרת. אבטלה זה לא מקצוע, והתשלום אותו מקבלים המובטלים הוא נמוך משמעותית מגובה השכר אותו הרוויחו. כל מספר שהוצג כאן מייצג אדם, עם משפחה, צרכים, רצונות ושאיפות למיצוי בעולם העבודה ובחייו האישיים. עוד בתחילת המשבר, הביטוח הלאומי הציע מספר הצעות לעידוד תעסוקה במקביל לשמירה על הביטחון הסוציאלי של האזרחים. זהו צורך השעה וכולי תקווה כי הפתרונות יקודמו ביתר שאת בשבועות הקרובים".
ח"כ איציק שמולי, שר העבודה והרווחה, אמר: "משבר הקורונה פגע קשות בשכבות החלשות ביותר שנזרקו לאבטלה שלא באשמתם. מאות אלפי ישראלים אשר מצבם עוד מלפני המשבר היה חמור, כבר שבועות ארוכים מתקיימים מקצבה דלה וללא אופק תעסוקתי. על מנת להחזיר את חייהם למסלולם אנחנו חייבים לתת למשק מכת חשמל שתוציא אותו מהקיפאון באמצעות מעבר למודל חדש של סבסוד שכר למעסיקים, מה שיעודד אותם להשאיר ולהשיב עובדים רבים לעבודה. אסור שישראל תישאר מאחור בגלל קיבעון מחשבתי שעלול בסופו של דבר לגרום לאבטלה כרונית ובכוונתי להוביל זאת בממשלה".