"בגלל חוב לא זורקים נערים לרחוב": מאות מורים ומנחים בתוכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) לנוער בסיכון שנשר ממערכת החינוך, המאוגדים בכוח לעובדים, וכן תלמידים ובוגרים של התוכנית והוריהם, הפגינו אתמול מול קריית הממשלה בתל אביב. הם מוחים על סגירת התוכנית בשנת הלימודים הקרובה בשל היעדר תקציב לתוכניות החינוך המשלימות.
"שעון החול מתקתק, ואם הממשלה ומשרד החינוך לא יתעוררו, 8,000 תלמידים ייפלטו לרחוב, רובם נוער בסיכון, ואיתם 1,600 מורי הקבלן בתוכנית", מזהירים בכוח לעובדים. המפגינים זעקו: "גם לנו מגיע ללמוד" ו"בגלל חוב לא זורקים נערים לרחוב".
תוכנית היל"ה היא המוצא האחרון של אלפי תלמידים הנושרים מבתי הספר בשל קשיי הסתגלות למסגרת, בעיות משמעת, רקע קשה ועורף משפחתי חסר או בעייתי. חלק ניכר מהתלמידים הללו הם בני נוער בסיכון ובחלופות מעצר. בקבוצות של עד שישה תלמידים נאבקים המורים על הישארותם של התלמידים במערכת ובדרך לתעודת בגרות וגמר. במהלך השנים רבבות תלמידים הצליחו לחזור למוטב ואף להשלים מלוא 12 שנות לימוד בזכות עובדי התוכנית, הגם שהמורים והמנחים עצמם מועסקים בהעסקה קבלנית ולא על ידי משרד החינוך, ונאלצים זה שנים להיאבק על זכויותיהם.
טלילה אילון, חברת ועד מורי היל"ה בכוח לעובדים, זועמת: "שר החינוך יואב גלנט מתעקש לכנות את מסגרת היל"ה כחינוך 'משלים', 'אחר' ו'שונה' מהחינוך הרגיל. המשמעות היא שבעיניו תלמיד נושר אינו תלמיד רגיל. בעיני משרד החינוך מדובר במותרות שניתן לוותר עליהם. חוק חינוך חובה חל על כולם! נוער נושר זכאי לחינוך כמו כל תלמיד. נכון לעכשיו ניתן חינוך בישראל לתלמידים החזקים בלבד".
יוסי ריס, תלמיד בהיל"ה, הוסיף: "עד שמצאתי דלת למקום לימודים שמבין אותי, הממשלה רוצה לטרוק לי ולאלפי התלמידים בתוכנית את הדלת לבית הזה, ולזרוק אותנו לרחוב". תלמיד אחר בתוכנית, אורי ילובסקי, העיד השבוע בכנסת: "בזכות התוכנית הגעתי מ־14 נכשלים לאפשרות לסיים עם בגרות מלאה. במה אני שונה מנער רגיל שלומד במסגרת רגילה? רק אותי סוגרים. אין לי כרגע איפה ללמוד בשנה הבאה. אני נלחם על הבגרות שלי. למה תלמיד רגיל יכול לגשת לבגרות ואני לא? מה לגבי ילדים שיחזרו לרחוב?".
ההפגנה התקיימה על רקע דבריו של סגן הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, שציין במהלך דיון בוועדת הכספים של הכנסת כי "ייתכן מאוד שתקצוב התוכניות המשלימות במערכת החינוך יוסדר ביממה הקרובה. שר האוצר ושר החינוך פועלים כדי לאפשר את פתיחת התוכניות ולגבש פתרון במסגרת התקציב הקיים".
אם בכל זאת הורים ותלמידים ייאלצו להמתין לתקציב המדינה, המשמעות היא עיכוב בפתיחת התוכנית עד אישורה בכנסת בתוך שלושה חודשים או, חמור מכך, סגירתה, אם הכנסת תתפזר ונלך לבחירות מוקדמות.