חיים פרנקל, מנכ"ל רשת מכוני הכושר 'ספייס', אמר היום (שלישי) לענת דוידוב בתכנית "איפה הכסף" ב-103FM כי לכל אורך המשבר הוא מקפיד על כל ההנחיות, ודווקא הוא שמשרת ציבור כה גדול של אנשים ראשון להיסגר. עוד אומר פרנקל, כי רבים מעובדיו הצעירים מתפתים להישאר בבית ולקבל את דמי החל"ת, מאשר לחזור לעבודה: "הם אומרים לעצמם 'למה לחזור? אולי את החל"ת הזה נאריך עד יוני 21 ונהנה ממה שהמדינה נתנה'".
אתה מבין למה אתם לא?
"אני ממש לא מבין. אני חושב שאנחנו היינו צריכים להישאר הראשונים שפתוחים. אני חושב שאנחנו לא עסק רגיל כמו שכולם כבר מבינים. אנחנו משרתים פה ציבור גדול, קהל גדול, שבשבילו אנחנו לא עסק רגיל, אנחנו עסק ששומר על בריאותו, על אורח החיים שלו".
איזה בקרה יש לך על מי שנכנס לתוך המועדונים שלך? האם אתה דורש ממנו אישור על בדיקה רפואית?
"כל בן אדם שנכנס עובר בדיקת חום וממלא הצהרת בריאות כמו שיש במקומות אחרים – האם הוא היה בחו"ל, האם הוא מרגיש תסמינים וכדומה".
ואתה סומך על הלקוחות שיגידו את האמת?
"אני יכול להגיד לך משהו אחר לגמרי. אנשי משרד הבריאות היו אצלי בביקור. פרופ' איתמר גרוטו היה אצלי בחולון במועדון הכושר וראה את הפעילות. הוא ראה הרבה חבר'ה צעירים ואצלנו אנשים מגיעים ומתאמנים, אין שהייה בין לקוח ליד לקוח אחר יותר מחצי דקה".
כמה מרחק יש בין מתקן למתקן?
"לפחות את שני המטרים שדורש משרד הבריאות או מחיצה בין מכשיר למכשיר שנאלצנו לקנות בכסף רב".
שזה הגיוני, זה מה שהחוק דורש.
"בוודאי. אני יכול להגיד לך שאת הסיור הזה עברנו בהצטיינות, הוא ראה מה הפעולות שאנחנו עושים. הוא אפילו חיזק ואמר שאנחנו כנראה לא נגיע לסגירה. והפלא ופלא כמה ימים אחרי זה פתאום אתה שומע שהמדינה הולכת להיסגר".
כי הבוקר היה נתון מפחיד של 5,000 מאומתים. זה רק הולך וצומח. בתי החולים בקריסה. אז אולי צריך לעשות את המאמץ הזה דווקא בשלושת השבועות האלה. לוותר, לסגור ולדרוש פיצוי.
"פיצוי מהמדינה לא קיבלנו. אצלנו זו סגירה בפעם הרביעית. חדרי הכושר נסגרו פעמיים נוספות במהלך יולי. אז פיצוי אנחנו יודעים שהמדינה הזאת לא יודעת לתת".
לא קיבלתם בכלל?
"יתרה מזאת. מדינת ישראל סגרה לי את העסק, ומכריחה אותי בזרוע השנייה שלה, שזה הרשויות, לשלם ארנונה. למה אני צריך לשלם ארנונה על עסק סגור במהלך יולי?".
כמה עובדים הוצאת לחל"ת בגל הקודם?
"מעל 800".
וכמה החזרתם?
"החזרנו את כל העובדים חוץ מעובדת אחת שמסיבות טכניות בחרה להישאר עוד תקופה".
כמה אתה חושב שאתה קרוב להחלטה הזאת שוב להוציא את כולם לחל"ת או לפטר אותם?
"אני אגיד ממה שאני יותר חושש. המוטיבציה של העובדים בישראל לעבוד היום היא נמוכה. האלטרנטיבה לשבת בבית ולקבל שכר או דמי אבטלה קורצת לעובדים הצעירים, שאותם אנו מעסיקים הרבה יותר. למה לעבוד אם יש אפשרות ללכת לנוח, להיות בים או בקניון".
מתוך כל העובדים שפיטרת או הוצאת לחל"ת. כמה רצית להחזיר והעדיפו לשבת בבית כי מקבלים כסף בלי לעשות כלום?
"יש לנו כמה עשרות כאלה, וזה רק מתגבר מיום ליום כשהם רואים את החשש ואת חוסר הוודאות שהענף הזה הולך להיסגר פעם נוספת. הם אומרים לעצמם 'למה לחזור?, אולי את החל"ת הזה נאריך עד יוני 21 ונהנה ממה שהמדינה נתנה'".
הצלחתם להתאושש אחרי הגל הראשון?
"אחרי הגל הראשון אני יכול לומר שמאי ויוני היו חודשים טובים, הייתה אופוריה מסוימת בקרב הקהל. וכן הייתה צמיחה, היה גל ביטולים מאוד גדול מהצד השני, אבל ראית שקצב המצטרפים החדש רצה לחזור. ואז נקלענו למצב של יולי, ויולי נתן לנו מכת מוות. אנשי משרד הבריאות יצאו בכל מני הצהרות".
לסיום, תפתח או שתציית?
"אנחנו נשארים פתוחים. ההחלטה הופכת מרגע לרגע לקלה יותר, כי אתה פתאום שומע שעוד מגזר הפעיל לחצים ונפתח כמו השווקים, כמו חנויות רהיטים למיניהן, ולכן ההחלטה מאוד מאוד קלה. אנחנו נפתח לפי התו הסגול שהוגדר לחדר הכושר ונאפשר ללקוחות להגיע ולהתאמן גם במהלך החג".