בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) כי אין לאסור על הכנסת חמץ לבתי החולים בישראל במהלך חג הפסח. בעקבות כך, חברי הכנסת החרדים כבר הודיעו כי יקדמו חקיקה עוקפת בנושא. נתי פרנק, ראש תחום דת ומדינה, בתנועת נאמני תורה ועבודה הגיב לדברים בתוכניתה של ענת דוידוב ב-103FM שסיפר כי למרות הזמן הרב בין פסקי הדין השונים,"הרבנות דחתה כל פשרה" שהוצעה להם. אחריו עלה להגיב ח"כ מיכאל מלכיאלי ממפלגת ש''ס שאמר כי "מי שחושב שהוא יכול לכפות על הצד האחר את הדעה שלו על ידי שופטי בג"ץ טועה". מלכיאלי בנוסף טען כי לא מדובר בחילונים נגד חרדים אלא "בחילונים מתחשבים נגד כאלה שלא מתחשבים".
בג"ץ הכריע סופית כי תותר הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח, ובית המשפט לא מאפשר לרבנות להגיש שוב ערעור על ההחלטה הזו. בוא תזכיר לנו איך הגענו לכאן ומה בעצם אומרת ההחלטה הזו?
"החלטה היום מצטרפת לפסק הדין המקורי שניתן מיד אחרי פסח הקודם. זאת אומרת, הוא ניתן בכוונה אחרי פסח הקודם בכדי לאפשר לפחות עשרה חודשים בכדי להגיע להסדר. מה שהנשיאה חיות עשתה היום זה פשוט לדחות את הבקשה לדיון נוסף, ולבקש מהרבנות ושאר הגורמים להגיע להסדר סוף סוף. אין כאן עניין חדש, ואין פריצה של הסטטוס קוו, שכן הסטטוס קוו מדבר על עניין של שמירת כשרות בבתי אוכל ובמוסדות ממשלתיים, וזה דבר שעדיין ישמר. הפסיקה של השופטים קבעה שמאבטחים לא יכלו לחטט בתיקים של מבקרים. צריך להבין שזה לא רק להכניס פיתות או לחמים, אלא גם מוצרים שפשוט לא אושרו על ידי הרבנות. הצענו פשרות, אבל הרבנות דחתה כל פשרה".
מה הייתה הפשרה שלכם?
"הצענו להשתמש בכלים חד פעמיים, ובמקביל לדאוג שיהיו שלטים ומקומות מיועדים בהם יהיה אפשר לאפסן את החמץ, ולבקש שלא לאכול חמץ בשטחים ציבוריים, ולהתחשב. כמו שאנחנו יודעים להתחשב בבתי החולים אז גם ככה במקומות אחרים".
אתה מבין את הכעס של החרדים ומסורתיים?
"אני יכול להבין את הכעס רק בגלל שהוא מונע מחוסר ההכרה של המציאות. בעבר ידענו להסתדר, אבל בשנים האחרונות החלה הנחייה חדשה שמנחה את בתי החולים לדרוש מהמאבטחים לחפש אחר שארים של מוצרים בלי החותמת 'כשר לפסח'".
ומה אתה מצפה מבתי החולים?
"רובם הבינו שהם לא יכולים לבצע את החלטת הרבנות. בפסח הקודם אנחנו כבר ראינו שחלק מבתי החולים כבר לא הנחו את המאבטחים לעשות את זה, למרות שהיו בתי חולים שכן. הם דאגו למתחמי חמץ, ומצאו פתרונות. כשרוצים אפשר להגיע לפתרונות".
לאחר דבריו של פרנק, עלה לשידור גם ח"כ מיכאל מלכיאלי ממפלגת ש''ס על מנת להגיב על פסק הדין שניתן היום.
אתם לא אוהבים את ההחלטה הזו?
"ההחלטה הזו מצטרפת לסדרה של החלטות שלא אנחנו היינו מחליטים אותם, אבל צריך לשים כמה דברים על השולחן: כשמנסים לצייר את זה כעניין חדש אז זה לא עניין חדש, וכשמנסים לצייר את זה כעובדה פשוטה ורדודה של 'לחטט בתיקים של המבקרים בבתי החולים' אז לא זו המציאות. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, והגיע הזמן שנשאל, האם אנחנו מדינה יהודית כן או לא. אם אנחנו מדינה יהודית אנחנו צריכים לשאול את עצמנו עד כמה אנחנו רוצים שהיהדות תתבטא בפרהסיה במדינת ישראל, זו גם שאלה שצריכים לשאול אותה. אני לא אוהב את הביטוי הזה, אבל אם הצד החילוני חושב שהוא יודע לקעקע בסטטוס קוו, אז רבותיי,אי אפשר להסית מסדר היום את זה שב־40 שנה האחרונות לא חוקק כאן אף חוק דתי או חרדי למעט אם בג"ץ היה זה שהכריח את המפלגות החרדיות לעשות את זה. מעולם לא ניסינו להגיע לחקיקה בכנסת, כי ידענו לחיות יחד עם הציבור הלא דתי באמונה שקוראים לה סטטוס קוו שהיא אמנה לא כתובה, אבל מחייבת. מי שחושב שהוא יכול לכפות על הצד האחר את הדעה שלו על ידי שופטי בג"ץ הוא טועה".
למה אתה חושב ככה? הרי החילונים מרגישים בדיוק הפוך.
"את יודעת כמה דברים אני כאדם דתי בולע וסופג? אנחנו מבינים שאנחנו לא חיים לבד במדינה הזו, ואנחנו רוצים לחיות ביחד".
אבל אף אחד לא כופה עליך כלום. עליי, למשל, כופים שלא לנסוע באוטובוס בשבת.
"זו כפייה כי כשאני אדם דתי, רוצה להגיע לבית חולים ציבורי שממומן על ידי כספי המיסים שלי ושלך, אני לא רוצה שיהיה שם לחם בשולחן לידי בזמן חג הפסח. מה גם שאני בטוח שרוב רובם של הציבור החילוני במדינת ישראל לא אוכל חמץ בפסח, ואני בטוח שיש עוד אנשים שלא רוצים ששולחן לידם ישב אדם ויאכל פיתה בפסח. מאוד מכבד ללכת לבג"ץ ולהוציא פסיקה, מאוד מאוד מכבד. אל תציירו את זה כחילונים נגד חרדים. זה חילונים מתחשבים נגד כאלה שלא מתחשבים".