שנת 2020 אינה עומדת בפני עצמה, כי אם כהמשך ישיר של משבר המשילות החריף והמתמשך שהתחיל לפני שנתיים בדיוק, וכבר עכשיו ניתן לומר כי יימשך גם ל־2021 ללא תקציב ועם המשך תהליך הבחירות. על פי דוח חדש של עמותת "המרכז להעצמת האזרח", העוקבת אחר עבודת הממשלה והכנסת, מאז דצמבר 2018 - כשהחל המשבר הפוליטי שטרם נפתר עת פיזורה של הכנסת ה־20 - ישנה ירידה חדה בחקיקה ובקבלת החלטות ממשלה, בפרט כאלה שאינן עוסקות במשבר הקורונה.
"החלטות ממשלה וחקיקה הן כלים לטובת יצירת מדיניות אשר פותרת בעיות שונות ונותנת מענה לצרכים בחיי האזרחים", נכתב בדוח. "היעדר החלטות ממשלה וחקיקה מעיד על חוסר בתהליכי מחשבה, תכנון וקבלת החלטות לטובת הציבור. בכל אחת מהשנתיים של המשבר הפוליטי התקבלו רק כ־300 החלטות שאינן עוסקות במשבר הקורנה, בעוד שב־2018 לבדה התקבלו מעל ל־700 החלטות העוסקות במגוון רחב של נושאים הנוגעים לחייו של כל אזרח", מציין הדוח.
היעדר מדיניות גורם לכך שבעיות הדורשות מענה, כמו המחסור בפיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת בכל רחבי הארץ, לא נפתרות. כתוצאה מכך פחות ילדים הזקוקים לשירות מקבלים אותו. החלטה נוספת שהייתה אמורה לעבור ולא עוברת כרגע היא זו שעוסקת במיגור האלימות בחברה הערבית, שסובלת מאז משבר הקורונה ממספרים הולכים ועולים של מקרי רצח ואלימות קשים, שלהם נדרש פתרון מערכתי כולל, ולשם כך צריכה הממשלה לקבל החלטה.
מאז סוף 2018 התקבלו מעט מאוד החלטות המציעות פתרונות חברתיים (כמו "מפת דרכים לענף המטפלים הישראלים בקשישים הסיעודיים" ו"קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל") ותוכניות כוללות המבוססות על עבודת עומק ממשלתית. במקומן התקבלו החלטות המאריכות החלטות אלו בהסתמך על תקציב מדינה שלא הגיע. לדוגמה החלטות כמו 922 - פיתוח כלכלי של המגזר הערבי, ו־1958 - מיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, שהן החלטות גדולות ומקיפות ותוצר של עבודת עומק, לא התקדמו כמעט בשנה החולפת.
ב־2020 קיבלה הממשלה 639 החלטות, אך בניכוי 336 ההחלטות שעוסקות בקורונה הרי שהממשלה כמעט שלא עסקה בחיים שמחוץ למגיפה. הדבר השפיע גם על עבודת הממשלה ההמשכית – מתוך 19 החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים 2018־2019 והיו אמורות להיות מיושמות עד סוף 2020, רק ארבע יושמו באופן מלא וחמש לא יושמו כלל. מניתוח ממצאי בדיקת יישום החלטות הממשלה עולה כי חוסר היישום במרבית ההחלטות נבע ממורכבויות תקציביות ומנהלתיות הנובעות ממשבר הקורונה ומשבר המשילות.
גם בחקיקה ניכר כי משבר המשילות החריף והמתמשך הביא לחקיקה מועטה ביותר מאז פיזור הכנסת בסוף 2018. מתוך 98 חוקים בלבד שהעבירה הכנסת, 43 קשורים לתקנות הקורונה. תהליכי חקיקה שלא הושלמו כוללים בין היתר את מלוא תקנות חוק הפיקוח על מעונות היום והמשך הפקרת הפעוטות, בחוק האפוטרופסות שעבר בקול תרועה רמה חסרים חלקים קריטיים ואין לו השפעה אמיתית כרגע, הצעות חוק פרטיות שיכולות להגן על אמהות חד־הוריות לדוגמה אפילו לא באות לדיון - וזו רק רשימה חלקית.