ימים שלפני ט"ו בשבט עובדת עידן אישח־ארז מסביב לשעון. "אתמול כל הלילה ארזתי מארזים כדי להוציא אותם היום, כמעט 30 שעות אני אורזת ברציפות", מספרת אישח־ארז, מבעלי "עידן הפרי" - משק חקלאי במושב בצת באזור הגליל המערבי המגדל פירות ומייבש אותם בצורה טבעית, ללא חומרים משמרים וללא תוספת סוכר. "אני מצפה בהתרגשות לט"ו בשבט, אבל גם מצפה כל פעם שהוא ייגמר".
את העסק היא מנהלת יחד עם בעלה, נדב. "בעלי הוא חקלאי", היא מספרת. "אני למדתי הנדסת מזון וגם עסקתי בתעשיית המזון. ב־2011 עזבתי את העבודה. היה לבעלי ולי רצון לייצר מתוקים מהטבע. בעלי גידל אז בננות, ומשם התגלגלנו לפירות יבשים. היום אנחנו מגדלים בין היתר בננות, תפוזים, משמשים וגויאבות אדומות ומייבשים אותם באופן טבעי. בנוסף לכך, אנחנו קונים פירות מחקלאים כדי להעשיר את המגוון".
לדבריה, ט"ו בשבט ופסח הם החגים העמוסים במשק המשפחתי. "בפסח אנשים מחפשים מתוק, הפירות היבשים הם ללא קמח, אז זה מתאים", היא מספרת. "ואילו ט"ו בשבט זה ט"ו בשבט, וכולם צורכים פירות יבשים".
איך השפיעה עליכם הקורונה?
"עד הקורונה היה לנו מרכז מבקרים במשק שלנו במושב שבו אפשר היה לשמוע את כל הסיפור החקלאי - מהגידול ועד תהליך הייבוש של הפרי. אנחנו לא עובדים עם רשתות השיווק, רק עם חנויות בוטיק פרטיות, וגם מוכרים דרך האתר שלנו ודרך מרכז המבקרים. הקורונה שיתקה את כל הצד התיירותי. כמו כן, בקורונה קניית פירות יבשים נחשבת מותרות. זה לא מזון בסיסי שאי אפשר בלעדיו.
מאחר שאנחנו מייבשים את הפירות בלי צבעי מאכל וללא חומרים משמרים, המחירים שלנו מעט יותר יקרים. אפשר לקנות לחם אחיד ואפשר לקנות לחם מחמצת. כל אחד עושה את הבחירות שלו".
כיצד פעלתם לנוכח המצב?
"ניסינו לעבוד ברכישות קבוצתיות. הכנתי טפסים עבור קבוצות של שכונות ויישובים. זה הדבר היחיד שעובד עכשיו. צריך שליח אחד טוב בכל יישוב כדי להצליח להחזיק את העסק. צריך אדם אחד שרוצה לעזור, לשכנע אנשים, לקדם מכירות. עכשיו הטלפונים לא עוצרים ולא מפסיקים, אבל זה עדיין נחשב מותרות עבור אנשים".
מה הלהיט שלכם לחג?
"ליצ'י תופס חזק. כשהוא מיובש, הוא מיוחד מאוד. אני אפילו מכינה סושי מפירות יבשים. הקורונה הביאה עמה סוג של שינוי: משתדלים לאכול יותר בריא ולכן גם יש מי שמעוניינים בייבוש טבעי של הפירות. בזכות הקורונה אנשים מחפשים את הקשר לטבע, למושב, ליצרן, את הקנייה מהחקלאי".
במקום הרמת כוסית
גם משפחת מזרחי - האב רמי וילדיו עילאי, רועי ועידית; הבעלים של רשת "אותנטי" – עסוקה בימים אלה. "זו רשת שמביאה את השוק אליך לשכונה", מספר עילאי. הקטגוריות המובילות ברשת, שקיימת מ־2016 ונרכשה על ידי משפחת מזרחי ב־2019, הן פירות יבשים ואגוזים, ובנוסף מוכרים בה גם קטניות, תבלינים ועוד. הרשת מונה 23 סניפים, כאשר שלושה מהם נפתחו במהלך הקורונה.
"מתחילת הקורונה אנחנו בגידול לעומת השנה שעברה, יש עלייה של למעלה מ־20% בביקושים", אומר עילאי. "אני רואה ביקושים גם מלקוחות פרטיים שמגיעים לחנויות וגם מזכיינים שמעוניינים לפתוח חנויות".
איך אתה מסביר זאת?
"קודם כל, יש עלייה בכל ענף המזון. שנית, כל נושא הבריאות והמזון הבריא הפך לחשוב יותר. כמו כן, הפירות היבשים כבר מזמן הפכו למוצר צריכה כמעט בסיסי. היום כמעט בכל בית תמצאי קערה על השולחן עם מיקס אגוזים ופירות יבשים. השנה, אגב, יש יותר דרישה למוצרים טבעיים לחלוטין: פירות שמיובשים באופן טבעי, ללא תוספת סוכר וחומרים משמרים. רואים גם עלייה בדברים יותר מיוחדים כמו חבושים, חרובים, תות שדה מיובש - סוגי פירות מיובשים שפחות צורכים במהלך כל השנה".
איך נערכתם לט"ו בשבט?
"התחלנו לעבוד על כך חודש לפני וגם להציע מארזים ללקוחות עסקיים. גם בעניין הזה אנחנו רואים עלייה לא אופיינית ביחס לשנים הקודמות. חברות רוצות עכשיו לשלוח מארזי ט"ו בשבט לעובדים הביתה. יכול להיות שבשנה רגילה הן לא היו שולחות. אצל הלקוחות העסקיים קיימת כיום התייחסות לכל חג ומועד. חברות עם תקציבי רווחה היו עורכות בשגרה הרמות כוסית. היום אין את הדברים האלה בגלל עניין ההתקהלות, אז מפנקים את העובדים. יש גם עובדים שנמצאים בבידוד, וחברות שולחות להם מארזי עידוד ופינוק".
זֵרים של פיצוחים
לפני כ־40 שנים הקים שמעון גיאת ז"ל את החנות "פיצוחי גיאת" בפרדס חנה, שבה עבד לאורך השנים עם רעייתו נחמה. לאחרונה, בעקבות פטירתו, הצטרף לעסק בנם שהשתחרר מצה"ל. "בעלי היה נכה צה"ל ופתיחת החנות הייתה בעצם סוג של שיקום עבורו", מספרת גיאת.
"ט"ו בשבט כמובן זה המועד החזק שלנו. הקורונה, לא נעים לי להגיד, השפיעה עלינו בצורה חיובית. אנשים ישבו בבית, עשינו משלוחים, בפסח עבדנו פה סביב השעון. לא היו אנשים ברחובות, אבל עשו הזמנות דרך הטלפון. המזל שלנו הוא שאנחנו חנות חיונית".
בימים אלה את עובדת קשה?
"יש לי הזמנות ואני עושה הרבה סידורים של סלסילות. כל המשפחות חוגגות את החג ביחד בזום ורוצות גם פירות יבשים לכל החגיגה הזאת. יש גם בית ספר שרוצה לשלוח פירות יבשים למשפחות של התלמידים, יש בית זקנים שעשה הזמנה כדי לשמח. עכשיו בחנות שלנו יש אווירה של חג. אנחנו שמים מוזיקה, משתדלים לייצר אווירה שמחה. הלהיט השנה הם פירות יבשים ללא סוכר. אנשים קונים את המוצרים הללו, וזה מנחם אותם בעת הזאת".
ציון ויטורי ז"ל הקים בשנת 1978 את "פיצוחי ויטורי". "היום אנחנו ארבעה אחים שממשיכים את דרכו של אבא", מספרת הבת ענת ויטורי־אשכנזי. "יש לנו בית קלייה ואת חנות הדגל שלנו בנס ציונה. כיום אלה לא הזמנים שהיו כשאבא הקים את העסק. היום יש פירות יבשים בכל מקום, בכל סופרמרקט, ולכן את צריכה לייצר משהו ייחודי".
מה למשל עשיתם?
"עכשיו למשל, לקראת החג, חוץ ממארזים של פירות יבשים אנחנו מכינים גם זרים של פיצוחים ופירות יבשים. זה נראה ממש כמו זר אמיתי. התחלנו עם זה במהלך הקורונה ומיתגנו זאת תחת השם 'ענתי'. זו בהחלט נישה שפיתחנו כדי לייצר משהו ייחודי לעסק. הקורונה לא פגעה בנו, אבל תמיד צריך להמציא את עצמך מחדש. בגלל ההצפה בשוק הפירות היבשים צריך למשוך קהל בעזרת דברים קצת אחרים. אני מאוד אוהבת אמנות, ובזרים חיברתי את האהבה שלי למפעל חיים של אבא שלי. אני ממשיכה את דרכו של אבא דרך הזרים, וזה הכי מרגש שיכול להיות".