שבוע חלף מאז הופעות התרבות החלו לחזור בהתאם למגבלות התו הירוק, המאפשרות כניסה של מחוסנים ומחלימים בלבד, אך למרות האופטימיות, האמנים הוותיקים והמעטפת הסובבת אותם יודעים שעבורם זה ייקח עוד זמן.
"כל החזרה של עולם התרבות היא למראית עין, בייחוד בהקשר של אמנים ותיקים", אומרת רונית לוי, מפיקת מופעי אמנים ותיקים וגם אשתו והמנהלת של הזמר הוותיק לוליק לוי. "אתה יכול לסגור הופעות, אבל בשביל זה אתה צריך לשכור סדרנים, לסדר תנאים באולם, למלא מכסה מסוימת של עד 300 איש, ויש לך את אי־הוודאות אם המופע יתקיים".
לדברי לוי, הנחיות משרד התרבות ומשרד הבריאות שלפיהן מכירת כרטיסים לא נעשית בקופה אלא בהזמנה אינטרנטית מקשה על רבים מהקהל של האמנים הוותיקים, שמתמודדים עם קשיים טכנולוגיים.
"הקהל המבוגר של בני 70 פלוס לא יודע בחלקו להשתמש באינטרנט או להיכנס לאתר ולהזמין כרטיסים ולכן מוותר, ככה שגם אם הוא מעוניין – הוא מפספס את ההזדמנות וזה יוצר בעיה", אומרת לוי. "בנוסף, כדי לקדם הופעה של אמן ותיק נדרשת תקופת התכוננות ארוכה פי שניים מאמן רגיל שכן פחות מופעים נסגרים. בתקופה הזו יש אי־ודאות רצינית, ולכן המקומות מהססים אם לסגור מופע של אמנים ותיקים כי לא בטוחים שהאולם יתמלא".
"רבים מקהל הגמלאים שהתחסן חוששים לבוא למופעים למרות הפתיחה כי יש אנשים שעדיין פוחדים מהנגיף וחרדים לבריאותם", מוסיף אריה ימיני, מנכ"ל היכל התרבות פתח תקוה. "בנוסף, חלק נכבד מקהל הגמלאים לא יודע להזמין דרך האינטרנט כרטיסים, ולכן אנחנו הצלחנו, הודות לסיוע ממפעל הפיס בראשות אביגדור יצחקי ומראש העיר רמי גרינברג, להשיג מימון לטלפנים שיסייעו לגמלאים בהזמנת כרטיסים דרך הטלפון ויעשו עבורם את הפעילות האינטרנטית. זה תפעול יקר, ומקומות שאין להם את האופציה לעשות זאת – יפסידו קהל רב של גמלאים. זה פוגע בסופו של דבר באמנים הוותיקים. ללא תמיכה זה קשה להפיק מופע של אמנים ותיקים כי אין מודל כלכלי שנוגע אליהם. מופעים כאלה הם
בעלות זולה יחסית, ולכן זה לא רווחי למקום ונדרש סבסוד".
"זה לא רווחי כלכלית לחזור להופיע, אבל אני כבר לא יכול להתאפק", מצהיר המוזיקאי וכהן השירה בציבור הוותיק אפי נצר. "שנה לא הופעתי מול קהל, וזה כל כך חסר לי. זום זה נחמד, אבל אני אוהב את הקשר האישי ואת המגע, לחוש את הנשמה של הקהל בצורה הכי פיזית שיש".
נתקלת בקשיים כלשהם בנושא החזרה לשגרת הופעות?
"אני עובד ומופיע גם עם חבורות זמר, וכרגע אני מוגבל להופעה רק עם עשרה אנשים על הבמה, ולרוב בחבורה יש 50 איש, אז אין מופעי חבורות זמר כרגע. באולם רפפורט בחיפה שבו אני מופיע יש לי 500 מנויים שמגיעים למופע, ובגלל שההגבלה היא ל־300 איש (לפי הנחיות התו הירוק – ד"פ), אז אצטרך לקיים פעמיים את אותו מופע, וזה ממש לא רווחי, אבל הנשמה שלי חייבת את זה".
אתה חושש שאנשים לא יגיעו?
"אני מצלצל אליהם באופן אישי, אחד־אחד, גם שולח מיילים וגם מפרסם בפייסבוק כדי לוודא שהם לא מפספסים. אני מתגעגע לקהל. ב־12 במרץ וב־19 במרץ אני חוזר להופיע בחיפה, וכבר עובד על סדרת הופעות חדשה שאני מקווה ומתפלל שתצא לפועל ללא בעיות וללא סגרים".
מדוד וזהיר
“שנה שלמה בלי קהל זה קשה”, אומר עוזי פוקס שב־11 במרץ יופיע בטרמינל 4 בתל אביב עם מאיר ישראל, יהודה עדר ואיתן גדרון. “אמן לא אוהב להיות ללא קהל. בדרך כלל מגיעים להופעה בטרמינל 150־200 איש, אבל אין לי מושג כמה אנשים יבואו כי הבנתי שאין אוכל ואין שתייה, וזו גם מגבלה. אבל זו כנראה הדרך שתוביל לפתרון, והדלתות ייפתחו ונתחיל לראות קהל”.
מרגיש שהקהל שלך מפחד לחזור להופעות?
“יש חשש באופן כללי, ברור שהעולם משתנה ושהכל הולך להשתנות. ה’ביחד’ ששייך לעולם שהכרנו לא יחזור בזמן הקרוב. הולך להיות משחק אחר לאמנים ותיקים בגלל הקורונה. לאמנים מהדור שלנו זה לא פשוט, רובנו לא יכולים להביא 10 אלף איש להופעה, ואתה עובד בדרך כלל קשה מאוד כדי להביא 200־300 איש, ועכשיו עם ההגבלות זה קשה פי שניים. כל אדם שיגיע הוא ברכה עצומה לנו, האמנים הוותיקים, שמצפים לראות קהל שגדל על ברכי המוזיקה שלנו. אני רוצה לפגוש את הקהל בפעם הראשונה ולראות את הפידבק שלו מההסדר החדש”.
גם הזמרת שרי, שהופעותיה הקרובות צפויות להתרחש ב־8 וב־25 במרץ, מוטרדת מאי־הוודאות הכרוכה בחזרה לבמה. “אומנם אנשים רוצים לחזור ולממש את הגעגוע להופעות ורוצים את המזור לנפש, אבל אני חוששת שתהיה טיפה חשדנות, ואנחנו צריכים לעבוד על זה", היא אומרת.
"אומנם נסגרו לי הופעות, אבל עדיין הכל בצורה מדודה וזהירה. אם הייתי קהל, הייתי מרגישה שאני צריכה לעשות את זה בתהליך הדרגתי כדי להרגיש את הביטחון הזה. הופעתי בזום, אבל על הבמה אני מרגישה גם את הקהל. אני מרגישה שהקהל מת לחזור, אבל משערת שבהתחלה הקהל עוד יהסס וירצה לבדוק איך זה עובד. אני מאוד מקווה שלא נגיע לסגר רביעי ומקווה שהכל יחסית מאחורינו”.
זה הדדי
המופע הרשמי הקרוב (“מחזירים את השירים”) של אבי טולדנו צפוי להתרחש ב־12 במאי במסגרת עונת ההופעות החדשה של תיאטרון חולון. “יש שתי הופעות שעדיין לא נסגרו הרמטית כי יש עדיין את אי־הוודאות הנוראה", הוא אומר. "רכזי התרבות שמדברים איתי אומרים שהם בודקים, אבל לא יכולים לסגור עדיין סופית שום תאריך כי מחכים לראות איך אחרים יתנהלו ואיך הקהל בכלל יגיב”.
ומה בנוגע להיענות הקהל הוותיק?
“זה מאוד בעייתי, כי למרות החיסונים הקהל עוד חושש לבוא. הקהל עדיין לא מרגיש מספיק בטוח. מצד שני אני מקבל כל הזמן הודעות מאנשים שרוצים לדעת מתי אחזור עם המופע. אנשים מתגעגעים לאווירה הזו, אבל זה מלא בסימני שאלה, כי הקהל וגם אנחנו עברנו שנה די טראומטית. מה שבטוח הוא שאני כל כך מתגעגע לראות את הקהל באותה מידה שהקהל מתגעגע לראות אותי”.
"למרות הציפיות והדיבורים על החזרה של עולם התרבות לפעילות, בגזרת האמנים הוותיקים כרגע לא מרגישים יותר מדי את החזרה הזו, וזה לא נקרא התעוררות", מסכמת אביבה רוזנפלד, מפיקה ומנהלת אישית של אמנים ותיקים. "יש מקומות שמגלים התעניינות, אבל עדיין לא באולמות הגדולים. יש קהל שצמא להופעות, ויש כאלה שחוששים מאוד בגלל המצב".
"הפחד קיים וזה בעייתי. אבל אני לא יושבת בבית רגל על רגל בוכה וממורמרת, אלא אני מנסה תמיד ליזום ועושה הכל כדי לקדם את הזמר העברי ואת האמנים הוותיקים. זו השליחות שלי, ואני שומרת על אופטימיות, וזו הדרך לדעתי של האמנים כולם והוותיקים בפרט לשרוד את התקופה ולחזור להופעות, למרות הקשיים".