שנת הקורונה שעברה מערב פסח העצוב והמסוגר אשתקד ועד ערב החג השנה הייתה קשה ביותר לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, ובתוך כך גם לאלו המתגוררים במתחמים ייעודיים עבורם.
בעוד משפחות הקשישים הסיעודיים בבתי האבות הגריאטריים ובמחלקות הסיעודיות עדיין נאבקים מול משרד הבריאות על הקלות במתווי הביקורים במוסדות ועל אפשרויות הוצאת קרוביהם לארוחות החג, התמזל מזלם של דיירי מתחמי הדיור המוגן ברחבי הארץ להשתחרר מעול בידוד המגיפה בזכות בריאות איתנה יותר, מבצע חיסונים יעיל ותמיכה חברתית משמעותית יותר.
את ערב הפסח הזה, לאחר שנה של חגים בריחוק חברתי, יעשו האזרחים הוותיקים בחיק בני משפחתם המורחבת. "לאורך כל השנה שמענו מהמשפחות עד כמה חג בלי סבתא או סבא הוא חג חסר, אך האמת היא שלנו חברתם של הצעירים במשפחה חסרה אפילו יותר, ולא רק בחגים", אמרו לנו כמה ממרואייני הכתבה. יצאנו לחוש מקרוב את ההתרגשות האוחזת בכ־200 דיירי אחוזת צהלה בתל אביב לקראת החג.
יצחק ופנינה רוגוב, בני 84 ו־83, המתגוררים באחוזת צהלה, מספרים: "ליל הסדר שעבר היה לא קל בגלל עצם הבידוד מהמשפחה, כי זה חג משפחתי, ולראות את הנכדים זה תמיד כיף. התחברנו עם זום, היינו אנחנו ועוד שתי חברות, וקיימנו את הסדר ככל שיכולנו. לא ידענו עם מה אנחנו מתמודדים. השנה נהיה אצל הבן שלי קרוב ל־30 איש. הפסח האחרון שעשינו בירושלים לפני שעברנו לדיור מוגן היה פסח שכולם היו אצלנו. זה החג הכי משפחתי שיש ואנחנו מאושרים שהוא חוזר להיות כזה השנה".
מי שעוד יותר מאושרת מהחירות המחודשת בחג החירות היא נגה מרון בת ה־93: "לפני שנה לא עשינו זום עם המשפחות כי הזום מעצבן, לימדו אותי אומנם איך להשתמש בו אבל הוא לא נותן לי שום דבר. אני מכירה את הפרצופים של בני המשפחה ולא יודעת למה אני צריכה לשמוע את כולם ביחד. בארוחות משפחתיות יש אינטימיות שאי אפשר למצוא בזום. השנה אהיה אצל אחד הילדים. יהיו שם בין 15 ל־30 אנשים כשכולם מחוסנים"