ישראל מתייחדת עם זכר הנספים: ביום ראשון יצוין יום אבל לאומי בעקבות האסון במירון, בו נהרגו 45 בני אדם ונפצעו מעל 150 אחרים. במסגרת ההכרזה על יום האבל, יורדו דגלי הלאום לחצי התורן במבני ציבור, מחנות צה"ל ובנציגויות ישראל בחו"ל.
ביום שני תקיים מליאת הכנסת הקרוב דיון אבל מיוחד, על פי החלטת היו"ר יריב לוין, וחברי הכנסת יוכלו להדליק נרות נשמה בכניסת לבניין הכנסת. דגלי הלאום ברחבת הכנסת ועל גג המשכן יורדו גם הם, כאמור, לחצי התורן.
כידוע, יום אבל לאומי הוא יום המוכרז במדינה באופן חד-פעמי, בעקבות אסון לאומי. יום האבל נקבע מכוח חוק, מנהג או בהחלטה אד-הוק, ובו נוהגים מנהגי אבלות ממלכתיים בעקבות מותו של מנהיג או בעקבות אסון לאומי, בין אם מדובר בהרוגים בפעולת איבה או בנספים מאירוע כגון זה שאירע בלילה שבין חמישי לשישי.
למעשה, כבר בתקופת המנדט הבריטי הוכרז ביישוב היהודי על שלושה ימי אבל, כאשר בנובמבר 1942 התברר בוודאות דבר קיומו של מסע ההשמדה השיטתי של יהודי פולין בידי הנאצים. בימים הללו נערכו הפגנות ועצרות ברחבי הארץ ובטלו כל אירועי התרבות.
לאחר קום המדינה הוכרזו לראשונה שני ימי אבל באפריל 1963, זאת בעקבות מותו של נשיא המדינה, יצחק בן צבי. כשבעה חודשים לאחר מכן הוכרז על שלושה ימי אבל נוספים לאחר רצח נשיא ארה"ב, ג'ון פ. קנדי. ב-26 בפברואר 1969 הלך לעולמו גם ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, ובעקבות כך הוחלט להכריז על שני ימי אבל לאומי.
אסון רב נפגעים נוסף שהתרחש בישראל בסוף שנות ה-90 היה "אסון המסוקים", בו נהרגו בתאונה אווירית 73 חיילים. כשהתבררו מימדי האסון החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי יצוין יום אבל לאומי.
לאחר כארבע שנים שוב הוחלט להכריז על יום אבל בישראל בעקבות אירוע שהתרחש בארה"ב, כאשר הפעם היה מדובר בפיגועי ה-11 בספטמבר, בהם נהרגו 2,977 בני אדם. פחות מחודש לאחר פיגועי התאומים אירעה התרסקות טיסה 1812 של סיביריה איירליינס מישראל לנובוסיבירסק שברוסיה, בה נספו 78 נוסעים ואנשי צוות. ממשלת ישראל הכריזה על יום אבל לאומי ב-11 באוקטובר בעקבות הטרגדיה.
הפעם האחרונה שבה הוחלט להכריז בישראל על יום אבל לאומי הייתה ב-28 בספטמבר 2016, עם היוודע דבר מותו של ראש הממשלה ונשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס ז"ל.