בתוך הסערה שהתעוררה בעקבות האסון במירון, בו קיפחו את חייהם 45 גברים וילדים שחגגו בהילולת הרשב''י, ובהמשך לטענות כביכול שעלו כנגדה, טוענים במשטרה כי עלה מתוך בדיקה שנעשתה, כי בניגוד לנטען, על פי החוק אין סעיף לפריט רישוי באירועים מהסוג האמור בהר מירון.
משמע, בניגוד לאירועים תחת כיפת השמיים של אמנים שבהם קיים סעיף רישוי בחוק, הר מירון מוחרג ולגביו אין סעיף המחייב הוצאת רישוי לאותו אירוע. אולם, מפקד מחוז צפון במשטרה ניצב שמעון לביא, מצא דרך לנסות ולדאוג לבטיחות החוגגים באירוע, שעה שדרש אישור מהנדס בטיחות ומהנדס קונסטרוקציה למבנה היציע (טריבונה), שעליה רקדו המתפללים. יתרה מכך, כשהתקבלה חוות הדעת, דרש הניצב בדיקה נוספת בעקבות ממצאיה.
נציין כי המהנדס שערך את הבדיקה מטעם עמותות הקודש המנהלות את אתר מירון, ציין כי מתחת למעבר נחפרו מנהרות ולצורך כך דרש לביא אישור נוסף, אשר התקבל מידי המהנדס. עם קבלת האישורים ממהנדסי הבטיחות והקונסטרוקציה, לא הייתה בידי המשטרה כל סמכות לאסור את האירוע במירון שכן החוק, אינו אוסר קיום אירועים במקום.
גורמים בכירים במשטרה כועסים על "הפיכת המשטרה לשק החבטות" וטוענים: "במשך שנים מתקיימים אירועים במירון בהשתתפות מאות אלפים ולמעט אמירת 'השם ישמור' לא נעשה דבר. איש ממקבלי ההחלטות לא דאג לתקן חוק או תקנה שתחייב הוצאת רישוי לאירוע מסוג זה, כמו שנדרש באירועים אחרים תחת כיפת השמיים, איש לא הגביל את מספר המשתתפים או הנוכחים במקום והרי ברור שמדובר במתחם הנושא רווח כלכלי כך שהמשטרה לא היה לה יד בקיומו של האירוע או יכולת לאסור את קיומו".
עוד טענו הגורמים כי "אתר מירון מתוקצב על ידי משרדי ממשלה בסכום הנאמד בכ-7-8 מיליון שקלים בשנה, הוא מוכר על ידי משרד התיירות, הפנים ומשרד הדתות ולמרות כל זאת, אף אחד מהמשרדים הללו לא דרש, הנחה או התנה את עמותות הקודש המנהלות את המקום, לתחזק את המתחם בצורה ראויה, לדאוג לבטיחותו עבור המבקרים, אבל הכי קל זה להטיח רפש ואשמה במשטרה".
נדגיש, במקרים שבשגרה בהם מתגלה מבנה מסוכן או קיימת בעיה לגביי אזור מסוים, האחריות היא על הרשות המקומית או המועצה שבתחומה אותו מפגע, לכאורה, לאכוף את החוק ולקבוע סטנדרטים לגבי אירועים באותו מתחם. לדוגמה, אם קיים מבנה מסוכן, מהנדס הרשות הממונה על מבנים מסוכנים, הוא זה שפועל ישירות מול בעלי המבנה וכופה עליהם או שיפוץ למבנה או לחלופין – הריסתו. במקרה במירון, המועצה האזורית גליל שבתחומה מתנהל המתחם לא פעלה מול מנהלי המתחם ולא התנתה להם התניות כלשהן בנוגע למבנים במקום. העמותות שהן לכאורה בעלות המקום ומפעיליו, אמורות היום לספק הסברים.
במשטרה אף מפנים אצבע מאשימה למשרד הבריאות, שבניגוד לשנה שעברה, בה הותקנה תקנה להגבלת מספר המבקרים באתר, השנה לא פעלו כך ולא הוגבל מספר החוגגים. דהיינו – כניסה חופשית ללא הגבת מבקרים. "מי יכול למנוע מרב להגיע להשיא מדורה בשטח פתוח? מי יכול למנוע לעלות לקבר צדיק? מי יכול למנוע מציבור ללכת אחרי רבו? אם קיימת תקנה או סעיף חוק שכזה, המשטרה או כל גוף אחר יכולים לאכוף אותו, באם המגבלות לא קיימות, איך אפשר לטעון נגד המשטרה?", גורמים במשטרה שאלה.
נציין כי גם בשעות האחרונות, חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות (מח''ש) ממשיכים לאסוף ממצאים מזירת האירוע, משלימים את איסוף מצלמות האבטחה ובדיקת תוכנן על מנת להתחקות אחר שלבי האירוע מראשיתו וזאת כדי להגיע להערכות, גם אם ראשוניות, על מה שהתרחש במקום בליל חמישי. במח''ש מאשרים כי הבדיקה ממשיכה.