ענף התיירות רק החל להרים ראש אחרי הקורונה, וכבר קיבל מכה נוספת

ענף התיירות עוד לא הספיק לחזור לשגרה ולהתאושש מנזקי תקופת הקורונה, וכבר הגיע מבצע "שומר החומות", שהנחית עליו מכה קשה נוספת והעלה חששות לגבי העתיד. בין המפסידים נמצאים בתי המלון, שספגו ביטולים רבים בשבועיים האחרונים, שבהם נכלל גם חג שבועות.

באילת למשל, היקף הביטולים עמד על 40%־50%. "בחג שבועות היה אמור להיות ביקוש גבוה עם אפשרות לקצת פיצוי על תקופת הקורונה", אומר נשיא התאחדות המלונות בישראל אמיר חייק.

"לצערנו, היו הרבה מאוד ביטולים באילת, וגם מלונות אחרים בארץ שהוזמנו בהם חדרים לשבועות חטפו כמות לא מבוטלת של ביטולים בגלל המתיחות הביטחונית, מפני שישראלים חששו לעזוב את הבית ולנסוע בכבישים. המצב הביטחוני גרם לירידה בביקושים. אני מקווה מאוד שזה מצב זמני שיתקן את עצמו עם תום המבצע. יש פה נזק כלכלי גדול, ואני מקווה שהחיים יחזרו למסלולם".

לדברי חייק, יש גם מלונות שהמצב הביטחוני לא השפיע עליהם, כי "פשוט אי אפשר להרע את מצבם יותר ממה שהוא כיום", הוא מסביר. "לצערנו, עד היום 30% מהמלונות בארץ עדיין מתחת למים. יש מלונות שסגורים, ויש כאלה שפתוחים ועדיין בתפוסות מאוד נמוכות, כמו בתל אביב, בירושלים ובנצרת, ערים שבהן תיירות החוץ היוותה מעל 80% מהלינות בבתי המלון. המבצע הצבאי לא פגע במלונות האלה יותר מכמה שהיו פגועים ממילא. מצבם עד כדי כך רע".

בנוסף לתיירות החוץ שאינה מגיעה ולתיירות הפנים המקרטעת, בענף המלונאות מתמודדים כיום גם עם בעיה חריפה של חוסר בעובדים. "אנחנו מנסים להפעיל מחדש את אישור הממשלה להביא לפה עובדים זרים פיליפינים וגם להגדיל חזרה את המכסה של העובדים הירדנים באילת למכסה שהייתה לפני הקורונה", אומר חייק. "יחד עם משרד התיירות אנחנו מציגים את כלל הנתונים למשרד האוצר, ונראה איך אפשר לתקן את המצב. הבעיה מבחינתנו היא לא רק המתיחות הביטחונית הנוכחית, אלא ההשלכות ההרסניות של הקורונה שעדיין ניכרות בענף".

ביום רביעי האחרון נערך דיון בוועדת הכספים הזמנית של הכנסת בנוגע לעתידה של התיירות בישראל, שבו הובעו חששות לגורלם של אלפי עובדים בענף, שחלקם לא מועסקים כבר מאז פרוץ הקורונה, ובחודש הבא צפויים להפסיק לקבל דמי אבטלה וחל"ת מהמדינה. על פי הנתונים שהובאו בדיון, בעשרת ימי הלחימה הראשונים של המבצע, שכללו את חג שבועות, הפסידו בתי המלון בארץ כבר 110 מיליון שקלים.

"צריך פתרונות ברורים לכמה ענפים כמו התעופה, סוכני הנסיעות, המלונאים, המגזר העסקי, מארגני התיירות", אמרה יוזמת הישיבה ח"כ קרן ברק (הליכוד). "הגיע הזמן להסיר חסמים שיש בבתי המלון", אמרה מצדה שרת התיירות אורית פרקש־הכהן (כחול לבן).

"בתי המלון ריקים, יש הרבה מאוד הגבלות שעדיין חלות עליהם, צריך לראות איך משחררים את הפלונטרים ונותנים לאנשים לעבוד, לתמוך בסוכנויות נסיעות מבחינת מענקים וסל ההטבות, ולראות את התמונה בצורה רחבה". בדיון נקבע שמשרדי האוצר והתיירות יגבשו תוכנית מסודרת להמשך סיוע לענף התיירות, שתכלול מתן מענקים והארכת החופשה ללא תשלום (חל"ת) של העובדים בענף.

נרתמים למען הדרום

גם בעלי הצימרים, שזה אך החלו להתאושש מהקורונה, חטפו מכה כלכלית לנוכח המצב הביטחוני. "שבועות, כמו שאר החגים, הוא מועד שבו התפוסה בצימרים גבוהה ומגיעה לרוב ל־ 100%", מספר עו"ד דוד פלג, חבר בוועדת התיירות המועצה האזורית גולן, שמייצג את בעלי הצימרים ברמת הגולן. "אנשים ביטלו הזמנות עקב המצב הביטחוני, בגלל החשש מהנסיעה בכבישים כתוצאה מההתפרעויות של המגזר הערבי. זה הביא לכך שרבות מיחידות האירוח ברחבי הארץ נותרו מיותמות, ובעליהן זכו לביטולים, לרבות יחידת האירוח שלי, 'קוקוריקו - סוויטה בכפר'".

בכמה היית מעריך את הנזקים של תקופת הלחימה?
"זה מאוד תלוי בצימר. ישנו אובדן של כ־14 ימי אירוח; אנשים שכבר הזמינו, התקשרו ואמרו שהם פוחדים להגיע. בקורונה כל בעלי הצימרים מאוד נפגעו, הכנסתם ירדה לפחות בחצי, אם לא ב־75%. לאחר תקופת הקורונה הציבור שב לצימרים כחלופה מועדפת לאירוח. אבל עם תחילת הלחימה ברצועת עזה וההסלמה באירועים, ובמיוחד לאחר הירי לצפון, התפוסה ירדה מאוד. החל משבועות, גם אמצע השבוע וגם סופי השבוע העתידיים ריקים ברובם. בינתיים, רבים מבעלי הצימרים בצפון אירחו ללא תשלום או בתשלום מופחת את תושבי הדרום והמרכז".

אתה מצפה לאיזשהו פיצוי מהמדינה?
"יש ציפייה לפיצויים מהמדינה, וגם היינו שמחים לראות קמפיין לעידוד תיירות פנים ליחידות האלה".

עם ישראל פחד

"היינו בין האחרונים להיפתח בתום תקופת הקורונה", מספר ד"ר אופיר מילר, חבר הנהלת התאחדות האטרקציות בישראל המאגדת בתוכה אתרי פנאי ובילוי שונים בכל רחבי הארץ. "בתקופת הקורונה הענף ספג הפסדים של מאות מיליוני שקלים בכל חודש של חוסר עבודה. גם כאשר פתחו אותנו, הפתיחה הייתה מאוד הדרגתית מבחינת היכולת להכניס קהל".

מילר, היזם והבעלים של הכדור הפורח שממוקם בפארק הירקון בתל אביב, מספר שהחזרה לשגרה לאחר הקורונה לוותה באופטימיות לצד לא מעט קשיים. "היה קושי מאוד גדול לגייס עובדים שהיו ונשארו בחל"ת", הוא מספר. "אבל בכל זאת פתחנו כאשר הצפי היה, במצב שבו טיסות לחו"ל עדיין פחות רלוונטיות, שעם ישראל בהמוניו ינהר לאטרקציות. חג שבועות סומן כנקודה שבה הכל יהיה מלא. כולנו בנינו על שבועות מבחינת התחשיבים הכספיים, התזרים, ההתחייבויות השונות של בעלי העסקים".

המבצע שיבש לכם את התוכניות.
"קיבלנו מכה נוספת. אנחנו כמובן מרגישים סולידריות מלאה עם מה שהיה צריך לבצע. אנחנו לרגע לא חושבים שהמבצע לא במקום. יחד עם זאת, זה חשף אותנו שוב למצב שבו עם ישראל נסגר בבתים. אבל להבדיל מאירועים קודמים שחווינו בעבר, שבהם היה למשל מבצע כזה או אחר שהתבטא אצלנו בביטולים או באי־הגעה באזור מסוים - הרי שהפעם הייתה פגיעה בענף בכל רחבי הארץ".

כיצד זה התבטא בפועל?
"חלק מהאטרקציות, במקומות שלגביהם היו התרעות, היו סגורות לגמרי. היו אטרקציות שבכלל לא היה היגיון להפעיל אותן. בקיאקים בצפון או במרכז קנדה עשו את כל המאמצים לגייס עובדים, השקיעו כספים לקראת שבועות כדי לפתוח את המקום כמו שצריך, ובסוף עם ישראל - ובצדק - פחד לצאת מהבתים. ראינו את זה בכל רחבי הארץ. להערכתי, בעשרת ימי הלחימה הראשונים נגרם נזק של 100־150 מיליון שקלים לכלל הענף".

למה אתה מצפה מהמדינה?
"אם לא תהיה תוכנית ממשלתית לתקצוב הענפים שנפגעו, ובמיוחד ענף האטרקציות, יש חשש גדול לקריסת הענף הזה, וזו תהיה בכייה לדורות. זה הענף היחיד שלא זכה למענקים ספציפיים. בתי המלון קיבלו למשל מענקים ייעודיים, מעבר לפעימות השונות. זה אומנם לא כיסה את כל ההפסדים שלהם, אבל זה עדיין משהו".

אתה אופטימי לגבי העתיד?
"אנחנו מצפים שהחיים במדינת ישראל יחזרו לשגרה. צריך להבין שענף האטרקציות הוא ענף שמהווה חלק חשוב מהתעשייה התיירותית של ישראל. כשמשפחה יוצאת לחופשה, היא לא מחפשת רק לאיזה בית מלון לנסוע, אלא גם מה יש לעשות מסביב, אילו מקומות של עניין קיימים.

אם המקומות האלה יהיו סגורים, אז בתי המלון ייפגעו גם הם. לכן אנו מצפים ממשרד התיירות, יחד עם משרד האוצר, לקדם תוכנית לפיצוי ענף האטרקציות. הפיצוי יכול למשל לבוא לידי ביטוי במענק מיוחד, בהנחות בארנונה ועוד. גם אנחנו, ענף האטרקציות, חלק מענף התיירות, ויש להציל את אותם עסקים שהשקיעו מיליוני שקלים, כדי לאפשר את קיומו של ענף כה חשוב".