בעקבות סיום הסגרים בשל מגיפת הקורונה, גורם במשטרה מספר כי נרשמה עלייה משמעותית בדיווח על נעדרים. עוד הוסיף הגורם בשיחה עם "מעריב" כי "במהלך ההגבלות והריחוק החברתי הייתה ירידה במספרים, אבל בחודשים האחרונים שוב התרבו הדיווחים על הנעדרים - מבוגרים וצעירים, חרדים וחילונים. ישנם גם נעדרים הקשורים לפשיעה".

כמעט 550 בני אדם הוכרזו כנעדרים מקום המדינה ועד היום. מאחורי מספר זה נמצאות מאות משפחות שמתייסרות שנים ארוכות בתהייה מה עלה בגורל יקיריהן. במשטרה מדגישים כי במקרים שבהם מתפרסמים דיווחים על נעדרים, תפקידו של הציבור בעזרה לאתר אותם עשוי להיות חיוני. "אם האזרחים יפנימו את החשיבות האדירה של שיתוף פעולה מצדם ודיווח על אדם שנראה להם במצוקה כלשהי, נוכל לצמצם את המספר הגבוה של הנעדרים", אמר גורם במשטרה בשיחה עם "מעריב".

על פי הנהלים, לאחר קבלת אישור משפחת הנעדר, המשטרה מפרסמת תמונה עדכנית של האדם, מפרטת את הלבוש שבו הוא נראה בפעם האחרונה ומדגישה את המאפיינים המיוחדים שלו. ל"מעריב" נודע כי ביחידת החקירות של המשטרה העוסקת באיתור נעדרים, שאותה מנהל רפ"ק ליאור שליו, מרכזים מדי שנה כ־5,000 תלונות על נעדרים. במשטרה נותנים עדיפות עליונה לחקירות אלו, ישנם עשרה נעדרים (2% מסך התלונות) שלא מתגלים מדי שנה.

במשטרה ציינו כי "הנעדרים יכולים לכלול קטינים שלא חזרו מבילוי בלילה, הורה מבוגר שלא אותר על ידי בני משפחתו ורוחצים שנכנסו לים ולא יצאו. מטרת היחידה לטיפול בנעדרים היא הצורך העז להציל חיים. לא כל אדם שמוכרז נעדר מתפרסם בתקשורת וזה תלוי ברצון המשפחה ובמהות ההיעדרות. במשטרה מעדיפים לא לחסוך במשאבים ולא לקחת סיכונים מיותרים כדי לאתר כל נעדר ונעדר, גם אם בסוף עולה שמדובר בתלונת סרק".

עוד סיפרו במשטרה כי ההשקעה במציאת נעדרים נאמדת במיליוני שקלים מדי שנה, כולל מאות שוטרים שמשתתפים בחיפושים, רכבים ומסוקים משטרתיים ומשאבים נוספים.