מבצע שומר החומות ברצועת עזה תבע גם קורבנות אלימות במשפחה מהצד הפלסטיני. רק בחודש האחרון הגיעו מספר שיחות טלפון לקו החירום של עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים, הפועל 24 שעות ביממה, מנשים ברצועה, שהאלימות בביתן הקצינה לאחר המבצע, ומבקשות סיוע כדי לצאת ממעגל האלימות.
לדברי גילי שגיא, המנהלת בהתנדבות את קו החירום של העמותה, בשיחות עם תושבות הרצועה, הנערכות באמצעות מתורגמנית המתנדבת בעמותה, הן מספרות על מסכת של אלימות מתמשכת, פיזית ונפשית. זאת על רקע המצב הסוציו־דמוגרפי החדש ברצועה, בעקבות שומר החומות.
ע' מעזה נישאה בגיל צעיר מאוד לבעל המבוגר ממנה בכעשר שנים. היא מתגוררת עם משפחתו של הבעל ולאחרונה החלה לעבור אלימות נפשית ומילולית קשה, הן מצד בעלה והן מצד אחיו של הבעל ואב המשפחה. "הם כל הזמן מקללים אותי", סיפרה, "אומרים כמה אני לא טובה ולא שווה כלום. משפילים אותי. רואים אותי כקניין שלהם וקובעים לי מה לעשות ואיך להתנהג".
לדבריה, היא עובדת מגיל 16, ועכשיו מבקשת ללכת ללמוד. אולם, בעלה ומשפחתו אינם מאפשרים לה וטוענים כי זה לא מקובל שאישה תלך ללמוד. היא מבקשת לקנות אוטו והם לא מרשים לה. "הם מונעים ממני להגשים את עצמי", אמרה, "והכל בקללות ובאיומים שאם אעזוב את הבית - זה יהיה הסוף שלי. הם אומרים שאצלם, בית לא עוזבים".
גם הייאוש ששמעו מתנדבות קו החירום של ל.א. בקולה של ל' מח'אן יונס, בשנות ה־30 לחייה, היה גדול. היא ביקשה לשים קץ לחייה, מכיוון שלדבריה היא עוברת בשנתיים האחרונות אלימות קשה מצד בעלה, שהחריפה עקב המצוקה הכלכלית ברצועה לאחר שומר החומות. "במהלך השיחה היא פרצה בבכי וקשה היה להרגיע אותה", מספרת שגיא.
"היא סיפרה שכבר אין לה כוחות יותר להתמודד עם האלימות שהיא חווה ורוצה להתאבד. ניסינו לעודד אותה. להגיד לה שכל החיים לפניה והפנינו אותה למרכזי סיוע ברצועה לנשים החיות באלימות. העמדנו לה ייעוץ משפטי טלפוני ונהיה איתה בקשר, כדי ללוות אותה בדרך ליציאה ממעגל האלימות".
שגיא מסבירה: "ברשות הפלסטינית וברצועה אין כמעט מודעות לנושא, ולכן כמעט ואין שירותי תמיכה וסיוע לאותן נשים. הנשים המתקדמות יותר מחוברות לאינטרנט וכך הן נחשפות לשירותי הסיוע בישראל ולקו החירום שלנו. אבל מה קורה עם הנשים שחוות אלימות במשפחה ואינן נגישות לאינטרנט ולמידע? הן הולכות לאיבוד ונמצאות לעתים בסכנת חיים".
קו החירום של עמותת ל.א. לאלימות זמין במספר 6724*