"היציאה מהסגר הראשון - בניגוד לעמדות המומחים": מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דוח חריף המבקר את פעילות הממשלה, המשרדים והגופים השונים שהיו בעלי אחריות להתמודדות עם משבר הקורונה, שפוקד את ישראל בשנה וחצי האחרונות. כמו כן, המבקר מפרסם ביקורת קשה על התנהלות התקציב ומשרד האוצר במהלך שנת 2020.
ראשית ביקר מתניהו אנגלמן את הממשלה ה-34 שבכהונתה החל המשבר. כזכור, בממשלה זו טרם מונה קבינט קורונה, דבר הזכה להתייחסות מהמבקר: "ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה ורכש מנשמים התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות רה"מ ולא נדונו במליאת הממשלה".
בממשלה ה-35 (ממשלת האחדות הפריטטית), אנגלמן ציין כי למרות שהוקם קבינט הקורונה, בגל השני (בין יולי לאוגוסט 2020) הוא כלל לא התכנס לדיונים ולא דן באמצעים לצמצום מקרי התחלואה שהומלצו על ידי המל"ל.
"לא דנו בהשפעות הכלכליות והחינוכיות"
הממשלה, על פי ממצאי מבקר המדינה, לא דנה בכלל בתרחישים שהיו עשויים לפגוע (ולמעשה פגעו) בתחומים רחבים יותר מרמת התחלואה בנגיף ובעומס על מערכת הבריאות. כמו כן, הוא מציין גם את תוכנית "הרמזור" שלדבריו "אישורה פגע ביכולת לצמצם את התחלואה על פי המלצת הגורמים המקצועיים, והדבר השפיע על ההחלטה בדבר הטלת סגר ארצי נוסף ב-18.9.20".
אנגלמן מבקר את ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, שקיבל את תחזיות התחלואה המחמירות ביותר ממשרד הבריאות, ללא חלופות, למרות ההבדלים הניכרים בין כל אחת מהתחזיות שהוצגו על ידי כל מיני גופים ומומחים. בנוסף, לא נלקח בחשבון, על פי המבקר, שההשפעות של כל אחד מהתרחישים על המשק הן משמעותיות, במיוחד בתחומי התעסוקה, התחבורה והתרבות.
המבקר מתח ביקורת קשה על התנהלות האוצר בהיעדר תקציב ייעודי לשנת 2020. לדברי הדוח, ההסתמכות על תקציב המשכי משנת 2019 (שהועבר במרץ 2018) חורגת מהנורמה, ויש צורך לחזור לשיטות ניהול התקציב הרגילות, למרות שהמשבר הצריך קבלת החלטות תקציביות בזריזות. "משרד האוצר לא השלים בניית תוכניות כלכליות כמענה להשלכות כלכליות של התפרצות מגפה דוגמת הקורונה", ציין אנגלמן. כמו כן נכתב בדוח כי עלה קושי משמעותי של פקידי האוצר להציג את ההשלכות הכלכליות של מענקי התמיכה וכן של מגפת הקורונה בכללותה על המשק.
ההחלטות לסיוע כלכלי לציבור ולעסקים נעשו ללא עבודת מטה סדורה, על פי הדוח, ולא הבדילה בין ענפים שונים שנפגעו במשק במידות שונות: "בביקורת לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקפה הכולל של תוכנית הסיוע שהוכרזה ולתתי הסעיפים בה, והתוכנית לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית".
"משרד הבריאות התקשה בניהול"
לדברי הדוח, משרד הבריאות לא הצליח לתת מענה בתחומי הרכש ובניהול מרכז השליטה הארצי (משל"ט) למניעת הדבקה והפחתת הסיכונים ממגפת הקורונה. על פי מסמך המבקר, המשל"ט של משרד הבריאות שהוקם ביולי 2020 הצליח לתת מענה חלקי בלבד ליכולות המבצעיות החסרות של משרד הבריאות.
עוד צויין כי ארבעה חודשים לאחר פרוץ המגפה, הוחלט על מינוי הפרוייקטור פרופ' רוני גמזו - ללא כתב מינוי וללא הגדרת סמכויות. הכשלים האלו, לטענת המבקר, גרמו ל"עיכוב בגיבוש תוכנית להתמודדות עם נגיף הקורונה".
"לא דנו בתוכנית ליציאה מהסגר"
הדוח מותח ביקורת גם על אופן היציאה מהסגר הראשון. על פי הנכתב במסמך, הממשלה לא הכינה תוכנית יציאה שמבוססת על דעותיהם של מומחים. הצעדים הראשונים ליציאה מהסגר הראשון בתחילת מאי 2020 מומשו בלי שהממשלה דנה בתוכנית של המל"ל ליציאה ובלי מדדים ויעדים לבדיקת השפעת ההקלות על רמת התחלואה.
"הממשלה לא בחנה את קיומם של התנאים המחייבים ליציאה מן הסגר שהוגדרו בתוכנית המל"ל, ובהם מימוש מנגנון אפקטיבי לקטיעת שרשרת הדבקה", נכתב. "המתווה שאישרה הממשלה ליציאה מן הסגר לא שמר על פערי זמן של שבועיים בין צעדי ההקלות, בניגוד להמלצת המומחים".
במהלך היציאה מהסגר הראשון הממשלה העבירה הקלות בהגבלות באופן מהיר יותר, שסתר את היעדים שהקציבה לעצמה, לפי הדוח. יותר מכך צוין כי בממשלה כלל לא בחנו את ההשפעות של צעדי ההקלות על התחלואה והמשיכה לאשר הקלות גם לאחר התגברות התחלואה מעבר ל"נורות האזהרה" שהגדירה לעצמה.
"המל"ל לא הפיק לקחים"
אנגלמן מותח ביקורת על העברת סמכויות לא רלוונטיות מהממשלה למטה לביטחון לאומי, אז בראשותו של מאיר בן שבת. המל"ל ביצע צעדים אופרטיביים, שלא מכורח תפקידו כגוף מטה ולא הצליח להשלים משימות נוספות שמוטלות עליו בשגרה. על פי המבקר הדבר נעשה בניגוד להמלצתו להקים גוף ייעודי שיוסמך למימוש החלטות הממשלה בהתמודדות עם המשבר.
כמו כן, על פי מסמכי המל"ל, נידון הצורך להקמת "צוות אדום" שיבקר את הנחות העבודה והצעדים שבוצעו במהלך הפעולות האופרטיביות להתמודדות עם הנגיף - אבל הוא כלל לא הוקם. כמו כן, המבקר מתח ביקורת על המל"ל בכך שנמנע מלהציג לשרים בכשליש מדיוני הממשלה את תמונת המצב לגבי יישום החלטותיהם.
"המל"ל לא השלים תהליך הפקת לקחים כוללנו בנושא ניהול המשבר לשם הצגת הלקחים למקבלי ההחלטות", ציין אנגלמן בדוח. עד היום, לדבריו, לא הושלם תהליך הפקת לקחים במל"ל ובמשרד הבריאות.
המבקר: "נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות"
בסיום הפרק הראשון בדוח מבקר המדינה לשנת תשפ"ב, מסכם אנגלמן: "בביקורת נמצא כי על אף ההבנה המהירה של ממשלת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובדבר הסיכונים הנובעים מכך והצורך בנקיטת פעולות לצמצום הסכנה, נמצאו ליקויים בתהליכי קבלת החלטות והוצאתן לפועל, החל מקבלת החלטות בתקופת משבר הקורונה בממשלה ה-34, הקמת קבינט הקורונה וקבלת החלטות בממשלה ה-35, פעילות הממשלה וקבינט הקורונה בתקופת גל התחלואה השני ועד יכולותיו האופרטיביות של משרד הבריאות להתמודדות עם המשבר, תפקודו של המל"ל בסיוע לממשלה בניהול המשבר ועוד".