מצוקה נפשית הפכה בשנתיים האחרונות לחלק אינטגרלי מחייהם של המוני ישראלים. כמו כן, השילוב בין תקופת חגי תשרי, שמתקיימת זו השנה השנייה ברציפות תחת מגיפת הקורונה, לבין נזקי הריחוק החברתי, אף כי השנה הם פחות מורגשים - עושה את שלו.
בעמותת ער"ן, המפעילה זה 50 שנים את קו הסיוע הגדול בישראל לעזרה ראשונה נפשית, מדווחים על עלייה של כ־40% בשיעור הפניות האובדניות שהתקבלו בעמותה מאז התפרצות הקורונה ועד היום, לעומת שיעור הפניות האובדניות אשר התקבלו בשנת 2019.
מפרוץ משבר הקורונה פועלת ער"ן בנוהל חירום, וזאת עקב עלייה של מאות אחוזים במספר הפניות לעמותה בשלל נושאי המצוקה.
עוד מדווחת העמותה על עלייה של 10% בפניות העוסקות במצוקה נפשית חריפה ודיכאון בשנת 2021, לעומת שנת 2020. על פי בכירי העמותה, אם העלייה בתחלואה לא תיבלם והמוני ישראלים ישהו בבידוד, אשר ישבש את שגרת חייהם, מגמה זו תימשך.
עיקר הפונים הם אנשים עובדים בני 25־64, ובניגוד לתפיסה הרווחת, מרבית פניות המצוקה החריפה, הכוללת מחשבות אובדניות, אינן מגיעות ממתבגרים או מקשישים, אף שגם פניות אלה מגיעות באלפים, אלא מדובר בעיקר במבוגרים המתמודדים עם קשיים בשני צירי הסיפוק המרכזיים בחיים - עבודה וחיי אהבה ומשפחה.
ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן, מסבירה: "הקורונה ומבצע שומר החומות הוציאו במידה רבה את המצוקה הנפשית מהארון. אנשים שמעולם לא התמודדו עם מצוקה רגשית חריפה מצאו עצמם חווים חרדה, סימפטומים של דיכאון, חוסר אונים וחוסר תקווה. במהלך הסגרים, ראינו עלייה דרמטית בפניות המצוקה והסיכון בתחומים רבים, לרבות אלימות במשפחה, התמכרויות, פגיעה עצמית ועוד".
אם לרבים מאיתנו נדמה היה ש"שגרת הקורונה" של הקיץ החולף שמה סוף לא רק לסגרים אלא גם לנזקיהם החברתיים, התמונה האמיתית רחוקה מכך.
"כל אחד מאיתנו חווה משברים במהלך החיים, חלקם משברים מורכבים ולא פשוטים. למשל, חשיפה למקרה של התאבדות יכולה להשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. הסטיגמה הנלווית לנושא בריאות הנפש והחסמים הפסיכולוגיים הנלווים לפנייה לסיוע נפשי - מונעים לעתים מאנשים החווים מצוקה נפשית חריפה לקבל טיפול מקצועי חיוני", מדגישה ד"ר דניאלס.
"על ידי העלאת מודעות, צמצום הסטיגמה ומתן עזרה נפשית ראשונה זמינה, נוכל ליצור חברה חומלת יותר, שבה כל אדם הזקוק לכך לא יימנע מלבקש עזרה".