מנתונים של הדוח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, שיוגש היום לכנסת, עולה כי 50 אלף פניות התקבלו בשנה שעברה במרכזים השונים, ומתוכן כ־1,000 חדשות – עלייה של 9% משנת 2019 וזינוק של 52% משנת 2015. הדוח, שכולל את נתוני מרכזי הסיוע ונתוני הרשויות לשנת 2020, יוגש בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עאידה תומא־סלימאן.
על פי הנתונים, 57% מהפניות אשתקד עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים מתחת לגיל 18, כאשר לראשונה יותר ממחציתן עסקו בפגיעות שהתרחשו בבית.

על פי הנתונים שהעבירה המשטרה לאיגוד עולה כי בשנה שעברה נרשמה עלייה במספר תיקי "חוק הסרטונים", הקובע חמש שנות מאסר למפיץ תכנים מיניים אונליין, וירידה במספר התלונות על עבירות מין בקטינים. עוד נמסר כי 30% מהתיקים יועדו לגניזה מהירה. מנתונים של הפרקליטות מתברר כי לפחות 80% מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית נסגרו ללא כתב אישום ומספר התיקים שהוגשו בתקופת הארכת ההתיישנות עלה פי שבעה. עוד נמסר כי 97% מהעררים נדחו.

יחידת הסיוע המשפטי מסרה כי 145 נפגעות ונפגעים זכו לייצוג בעקבות תיקון של איגוד מרכזי הסיוע, ומבית הדין לעבודה נמסר כי 72% מהתביעות על הטרדה מינית התקבלו. מנציבות שירות המדינה נמסר כי 81% מתיקי ההטרדה המינית נסגרו ללא הליך משמעתי או פלילי ורק 4% הסתיימו בבית הדין למשמעת. במשרד החינוך אמרו כי יותר מ־6,500 מקרים הופנו להתייעצות ביחידה למיניות ומניעת פגיעה מינית, ואולם המשרד לא מקבל פניות על פגיעות מיניות בתלמידי החינוך החרדי – שהם כ־20% מהתלמידים בישראל.

בצה"ל הנתונים מצביעים על עלייה של 105% בפניות על פגיעה מינית ביחס לשנת 2015. בתגובה לדברים, מסרה יו"ר הוועדה: ״הנתונים שאסף איגוד מרכזי הסיוע מראים שמגיפת התקיפות המיניות היא עדיין אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפנינו כחברה. הרוב המכריע של התקיפות נעשות על ידי אדם מוכר לנפגעת - מדגיש את הצורך בטיפול רב מערכתי בתופעה". ח"כ תומא־סלימאן הדגישה: "העלייה בפניות למוקדים מראה עלייה חשובה במודעות. נשים ואנשים שנפגעו יודעים היום יותר ויותר – אלימות מינית היא פסולה ולא לגיטימית בכל הקשר, אבל עם זאת, כאשר 80% מהתיקים שנפתחים לא מגיעים לכדי כתב אישום - המסקנה היא כי ישנן עוד בעיות עמוקות בהתמודדות המשטרה והפרקליטות עם התופעה".

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע אורית סוליציאנו הוסיפה: "הדוח השנתי שלנו חושף את הפער בין השינוי המבורך שחל בשיח הציבורי בשנים האחרונות לבין אוזלת היד המתמשכת של המדינה בטיפול בתופעת האלימות המינית. אנחנו אוספות ומפרסמות את הנתונים האלה כדי להראות שלא מדובר בסוגיה נקודתית, אלא בבעיה מערכתית וכוללת. התוכנית הלאומית למאבק באלימות מינית וקידום זכויות נפגעות ונפגעים שחיברנו כבר מוכנה. עכשיו זה רק עניין של החלטה".