"בית שמש היא מעין מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית", אומרת בת־עמי בלסן, מנהלת המחלקה לצמצום פערים בחינוך בעיריית בית שמש ומי שריכזה את יוזמת ההאקתון (אירוע תחרותי שמטרתו לייצר פתרונות חדשניים לבעיה נתונה תחת לחץ זמן). ההאקתון נועד לשפר את מעורבות תושבי העיר בחיי הקהילה ולאחד בין המגזרים השונים.

האירוע - פרי יוזמתה של שרי דרור, ראש מינהל חינוך וקהילה בעיריית בית שמש, בשיתוף עם ראש העיר עליזה בלוך ובמימון וסיוע של מפעל הפיס - התקיים בחודש מרץ האחרון ונחל הצלחה משמעותית. "מדובר במיזם שכל כולו חלק מהקו שמובילה ראש העיר בלוך. על מנת שנוכל להמשיך לשמור על החיים המעורבים בעיר המעורבת ועל מרחב ציבורי שמסוגל להכיל כמה ציבורים, ולייצר חיים שנותנים את המענה לצרכים של כולם, וכן כבוד, הכלה וסובלנות - הבנו שצריך לייצר שייכות עירונית ברמה עמוקה", מסבירה בלסן.

בלסן מוסיפה כי השייכות העירונית מתחילה באחריות ובחינוך: "החינוך לאחריות, שמובילה ראש העיר בלוך, התבטא בשלב הראשון בימי ניקיון עירוניים, מתוך מחשבה שאם ילד משתתף כעת בניקיון העיר, מחר כשהוא יעבור עם שקית החטיף שלו הוא יחשוב פעמיים לפני שישליך אותה". וזו רק דוגמה על קצה המזלג. "כמובן שיום ניקיון הוא לא הדבר היחידי שיכול לעבוד וליצור שייכות", היא מסבירה, "בשנה וחצי האחרונות אנחנו נמצאים בפיתוח מודל חינוכי קהילתי, שמטרתו להנחיל את רוח החינוך לאחריות דרך כל המגזרים בעיר".

שנת הקורונה הצליחה לטרפד אירועים ומיזמים שתוכננו לצאת לפועל מטעם עיריית בית שמש, וההאקתון היה רעיון שיושם כל כולו בזום תחת הכותרת "האקתון עירוני לפיתוח אחריות קהילתית". "קראנו לכל התושבים בעיר, לאקטיביסטים חינוכיים וקהילתיים ולכל מי שמעוניין להשתתף לבוא ולקחת חלק ביוזמה", מספרת בלסן. לדבריה, הצפי להצלחת האירוע היה די מינורי: "היינו בטוחים שיגיעו אלינו אולי 20 יוזמות לכל היותר, בפועל ניגשו 120 יוזמות, כשמתוכן 100 השתתפו ביום ההאקתון שנערך בזום עד השעות הקטנות של הלילה, שאותו ליוו מנטורים שהעניקו ליווי צמוד בזמן אמת לצוותי הפיתוח".

"האקתון בית שמש לאחריות קהילתית הוא ההאקתון הראשון שהתקיים בבית שמש. בפועל נטלו בו חלק למעלה מ־1,000 משתתפים מכל המגזרים בעיר, שהתחרו ביום אחד במספר מוקדים", אומרת ראש העיר בית שמש ד"ר עליזה בלוך. "התחרות היא אמצעי לחיזוק החינוך לאחריות. אני רואה בתושבי העיר שותפים שלנו בניהול ועיצוב העיר ושמחתי למצוא את מפעל הפיס שותפים שלנו בחיזוק השותפות בין העיר ובין התושבים. אנחנו עמלים כבר בהיערכות להאקתון השני שלנו. המעורבות המרגשת היא של תושבי העיר מכל השכונות, חרדים, דתיים לאומיים וחילוניים".

עירית בן מנחם, מנהלת מחלקת מבני פיס, אגף הקצאות ובקרת מבנים במפעל הפיס: "בתחילת שנת 2019 מפעל הפיס עבר מהפך בתחומי הסיוע שלו לרשויות המקומיות, הוחלט להרחיב את יעדי הסיוע ולאפשר לרשויות המקומיות לנצל את התקציבים העומדים לרשותן בפיס גם למימון פעילויות הפונות למגוון קהלים והכל לרווחת התושבים ושיפור איכות חייהם. התוכניות שמתקיימות בבית שמש באו מתוך צורך אמיתי של התושבים, ובליווי של צוותים מקצועיים הגיעו לידי יישום והפעלה. התוכניות חשובות מאוד לחיזוק המרקם הקהילתי ביישוב ולהעלאת שביעות הרצון של התושבים מהעיר שבה הם גרים".

"מטרתו של ההאקתון הייתה להעניק לתושבים אפשרות להביע את השותפות שלהם במרחב הציבורי, לחלום יחד איתנו, להציף את הדברים שמעניינים אותם, ולנו לקחת את היוזמות הללו ולסייע לפתח אותן גם ברמה הפדגוגית", מסבירה בלסן, "אנחנו כמובן כבר נמצאים לקראת ההאקתון הבא, אבל חשוב לנו מאוד לעבות את היוזמות וליצור פעילות המשכית, כדי שלא ייווצר מצב שאותה פעילות תיפסק ברגע שייגמר התקציב".

המימון כולו, הן של תשע היוזמות הזוכות של ההאקתון עצמו והן של האקסלרטור לפיתוח אותן יוזמות, הוא בשיתוף מפעל הפיס: "מפעל הפיס סייע במימון של כל ההאקתון ואחר כך גם של האקסלרטור, גם של המימון והפעילות בשטח. היה פה מיזם מאוד מרגש שתפס תאוצה אפילו יותר ממה שיכולנו לדמיין, הרצון של מגוון אוכלוסיות לבוא לידי ביטוי בעיר, ראינו אותו ממש בהאקתון בצורה חזקה. וזו הייתה תחושה מדהימה".

בין היוזמות שזכו ניתן למצוא יוזמות שמגיעות מקהלים שונים, וממגזרים שונים. "קשר הזהב" הוא יוזמה של בית הספר היסודי־ממלכתי ז'בוטינסקי, המאגדת בתוכה הסכתים מוקלטים של ותיקי העיר לצד תערוכה עירונית. מיזם "מיוחד זה אחי" שכבר יצא כמיזם ברמה הארצית, מערך תמיכה לאחים של ילדים עם מוגבלויות, שאותו הקימה ויזמה בחורה צעירה, שאחיה על הספקטרום האוטיסטי. מיזם "המשלט המשותף" המתייחס למשלט, הנקודה שבזכותה נכבשה העיר, מטופח על ידי תלמידי ישיבת תיכונית שיצרו בו נקודת תצפית מרשימה וגינה קהילתית על טהרת המחזור.

אחת היוזמות המפתיעות הגיעה מנשים מהפלג הירושלמי בשם "מאדמה צומחת קהילה", נשים המתגוררות ברמת בית שמש ב', פלג הנחשב לקיצוני יחסית, שנרשמו להאקתון והחליטו להקים גינה קהילתית לקירוב לבבות שתשלב בה את התושבים והילדים. את הגינה חונכים ממש בימים אלה.

יוזמות נוספות שזכו במימון לפיתוח: "קהילת עסקים צעירים" - מרכז צעירים שמלווה עסקים ויזמים המתגוררים בעיר; "נדודי שירה", הערכה חלופית לתלמידי בית הספר האתגרי לנערים בסיכון, במקום הבגרות לספרות. התלמידים יכתבו שירים שיפורסמו בשלושה פארקים גדולים בבית שמש; בית מדרש לנוער המשלב לימוד של חרדים, דתיים וחילוניים; פרויקט "הקובייה הצהובה", שנועד להחזיר את המרכז המסחרי הישן לגדולתו. בשיתוף עם בעלי העסקים והספרייה העירונית יוקם מרכז תרבות וקפה, שאותו ינהלו נערי "אנוש" ותלמידי בתי הספר של הנוער בסיכון. המטרה היא ליצור מקום להורים וילדים, ערבי הקראת שירה ופעילויות נוספות; יוזמה אחרונה ומחברת שזכתה בהאקתון וגם היא באה לידי מימוש ממש בימים אלה, נקראת "השביל המחבר" - יוזמה ששרטטה שביל שמחבר בין כל חלקי העיר ומיועד להסברה ומפגשים בין הקהילות השונות.

האקתון בבית שמש  (צילום: לירון מולדובן)
האקתון בבית שמש (צילום: לירון מולדובן)


רינת לוק, אומנית שנולדה וגדלה בבית שמש, לוקחת חלק במיזם "הקובייה הצהובה", שמטרתו להפוך את המרכז המסחרי הישן של העיר לאזור חי ושוקק, כפי שהיה בעבר: "אנחנו רוצים שהמרכז יהפוך לאבן שואבת לכל מה שקשור לאומנות. זו יכולה להיות במה עבור אומנים שגרים בסביבה. המחשבה הייתה להתייחס למרחב הישן והמוזנח, שהיה מקום מרכזי בילדות שלנו, בעיניים חדשות. להפוך אותו למוזיאון פתוח, שאנשים יוכלו להגיע ולהכיר את הסמטאות. להחיות את הזיכרונות שלנו וליצור חיבור רב־גילי. אין לי מילים לתאר כמה זה מרגש להחיות את זיכרונות הילדות שלך, זה משהו שתושבים רבים כל כך שמחים שקורה". לוק מספרת שהמרכז הוותיק היה מרכז החיים של תושבי העיר כשעוד הייתה יישוב קטן ומשפחתי: "הייתה קהילתיות מאוד חזקה, אנשים עשו במרכז הזה הכל - נפגשו, קנו, הלכו להרקדות, התחתנו. עם השנים הוא הפך להיות מוזנח בתודעה, ויש לנו את הכבוד להחזיר עטרה ליושנה".

חיה פערל, תושבת רמה ב' בבית שמש, היא אחת מיוזמות "מאדמה צומחת קהילה" שזכתה בהאקתון ונוצרה בשיתוף עם מורן יצחקי. פערל מספרת שהבסיס לרעיון היה להפוך את השכונה האפרורית לפורחת וצבעונית. "בבניין לידנו ובבניין שלנו הניחו דשא סינתטי", היא מספרת ומוסיפה שהירוק הקטן לא היה פורח מספיק בעיניה, לכן החליטה להשתמש בחלקת אדמה קטנה שנותרה חשופה לטפטוף מי המזגנים ולשתול בה עץ מטפס ופרחים: "ראינו שזה עובד נפלא, והשכנים התחילו להתעניין ולשאול איך עשינו את זה.

זה נשמע לי כמו פטנט. עץ קטן יביא איתו צמיחה של עוד פינות שכאלה. התחלתי להסתכל מסביב ובכל שטח שראיתי שהוא מוזנח החלטתי שבעזרת ילדי השכונה אנחנו שותלים בו זרעים ומפריחים את השממה. חילקתי לכל ילד זרע של פרח, ומה שהיה מעניין שמאותו היום שחילקתי להם את זרעים והם שתלו עציץ יפה, הפכתי פתאום לאישה הכי מעניינת בשכונה.

כל ילד שקיבל זרע עבר לידי וחייך, שאלתי אותו מה שלומך ומה שלום הפרח. האווירה הפכה להיות קהילתית, חמה, וכל מה שחלמתי שאפשר ליצור בסביבת מגורים תומכת. הבנתי שיש לי מתכון לאווירה טובה בין אנשים שהגורם המחבר ביניהם הוא אדמה. ואני מאוד אוהבת אדמה וטבע. וכך התגבשה לה היוזמה להאקתון, החזון הוא להפוך את הרחוב שלנו ליפה ביותר בעיר וכמובן לעשות זאת בשכונות נוספות".

"במקומות רבים הנושא הדמוגרפי הופך להיות נושא מאיים ומשתק, והשיח בהם נע בין להישאר בעיר או לעזוב אותה", אומרת בלסן, "בבית שמש המצב הוא אחר, אנחנו רוצים לדבר על ישראליות אמיתית ומושרשת, על היכולת לחיות יחד, על הרב־תרבותיות והיכולת שלנו לייצר משהו צבעוני, ומשהו שאפשר להתעשר ממנו כחברה, לקבל ממנו כוח ולחיות ביחד, כי אף אחד מאיתנו לא יקום ויעזוב. וככל שאנחנו נעמיק יותר את הסיפור והחינוך של אחריות קהילתית אנחנו זוכים ב'לקוחות חוזרים' שמשרתים את המערכת".

"מדובר בתוכניות מדהימות וחשובות, ואנו שמחים להיות שותפים לכל המהלך ומאחלים הצלחה לכולם", מסכמת בן מנחם. 

האקתון בית שמש לאחריות קהילתית 2 יתקיים ביום רביעי 9.3.22, ו' באדר ב'