גבעתיים היא העיר החופשית ביותר בישראל, כך קובע "מדד החופש העירוני" שנערך זו השנה הרביעית על ידי תנועת "ישראל חופשית". המדד בחן ומיפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר המרסנת ביותר.
על פי המדד, שנערך ב-31 ערים מהגדולות בישראל, גבעתיים עקפה את תל אביב וכן הרצליה שסיימה בשנה שעברה ראשונה התדרדרה למקום החמישי, רחובות התרסקה מהמקום ה-15 ל-25. מודיעין מאבדת שלושה מקומות ותופסת את המקום השישי ובתחתית הטבלה המצטרפת החדשה מודיעין עלית, אחריה בני ברק ועם 0 נקודות בלבד- בית"ר עלית.
הפערים בציונים חדים במיוחד בשנה הנוכחית, עם שתי ערים שחוצות את ה-70 (גבעתיים ותל אביב) לעומת חמש שלא מגיעות אפילו ל-10 (בני ברק, מודיעין עילית, בית"ר עילית, בית שמש ורמלה). הפערים מתחדדים לא רק בין ראשית הטבלה לסופה, אלא גם ביחס לערים שכנות: רעננה במקום ה-14 בפער משמעותי מהשכנה כפר סבא במקום ה-3 וחולון עוקפת את בת ים ב-13 מקומות.
מהנתונים עולה כי חמש ערים לא מעניקות מענה לתושבים החילוניים בעיר: פתח תקווה, רחובות, רעננה, ראש העין, בת ים. את הקטגוריה תחבורה ציבורית בשבת מובילות בהצטיינות עם תחבורה פנימית ובין-עירונית בהשתתפות העירייה: גבעתיים, הרצליה, כפר סבא, רמת גן ותל אביב. העיר המפתיעה בתחתית הטבלה היא הוד השרון – עם ציון אפס, שווה לבית שמש, ביתר עלית, דימונה, לוד ומודיעין עלית.
בקטגוריית מסחר בשבת, מצטיינות עכו ותל אביב, שקיבלו את מרב הנקודות יוצאות הדופן, שכן העיר ללא הפסקה היא היחידה עם חוק עזר עירוני המתיר פתיחת חנויות בשבת, משום שהוא חוקק לפני חוק המרכולים. עכו, כעיר מעורבת, מאפשרת מסחר בשבת בכפוף לצביון האוכלוסייה בשכונות השונות.
בהיבט של שירותי דת, שבנוי סביב השאלות האם המועצות הדתיות מתפקדות בהרכב עליו הוסכם, והאם יש פיקוח וגיוון מגדרי, התוצאות מאכזבות. לא פחות מ -12 ערים במדד מופיעות עם ציון 0 בנושא זה. את הרשימה מובילות הערים האחיות מודיעין ומודיעין עלית, עם ציון 6 מתוך 6, בהן שירותי הדת מנוהלים על ידי לשכת מנכ"ל העירייה. נקודה חיובית נרשמת ברמת גן שבה מכהנות במועצה הדתית יותר נשים מגברים – 6 מתוך 9.
קטוגריית קהילת הלהט"ב בדקה את קיומם של שירותים עירוניים לקהילה הגאה לפי שלושה מרכיבים: ארגון או מימון של אירוע גאווה בעיר, תקצוב רשמי ותמיכה בפעילות ארגונים ותנועות נוער למען להט"ב. התוצאה יוצאת דופן - תריסר ערים, פי שניים מבשנה שעברה קיבלו את מלוא הניקוד: באר שבע, גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, חדרה, חיפה, כפר סבא, מודיעין, ראשון לציון, רמת גן, רעננה ותל אביב. אילת רושמת הישג כשלראשונה הרימה אירוע גאווה, הקימה וועדה ציבורית ואף שוקלת "תו גאה" בעסקים מקומיים וחוף גאה ראשון בים האדום.
יחד עם זאת הערים הלא חרדיות, נהריה, עכו ורמלה מצטרפות אל מודיעין עילית, בית"ר עילית ובני ברק להתעלמות המוחלטת מבני הקהילה הגאה בעירם.
לראשונה במדד נבדקה גם האפשרות לרישום של זוגות ברשות המקומית מבלי לקבל תחילה את חותמת הרבנות, זאת לאחר שבשנה שעברה הכריזו על המהלך מספר רשויות, כי יאפשרו לרשום זוגות בעירייה על מנת שיקבלו השירותים המגיעים לזוגות נשואים. חמש הערים המצטיינות: תל אביב, גבעתיים, רמת גן, ראשון לציון וכפר סבא כבר מאפשרות לזוגות, ובכלל זה מאותו מין, להירשם בעירייה ולהבטיח לעצמם את כלל ההטבות והשירותים המגיעים לזוגות נשואים. הרצליה שהייתה הראשונה להבטיח מסלול כזה, חיפה, הוד השרון ומודיעין אישרו את ההסדר אך הוא טרם החל בפועל.
מנכ"ל תנועת ישראל חופשית אורי קידר מסר: "מדד החופש העירוני של ישראל חופשית מוכיח זו השנה הרביעית ברציפות שראשי ערים אמיצים ונחושים יכולים לקדם מדיניות ליברלית בעיר שלהם, ומחלק שוב את נבחרי הציבור לכאלו שעושים וכאלו שמתרצים. בשנים האחרונות שבהן פרסמנו את המדד, ראינו כיצד העיריות נכנסו לוואקום שהשאירה מאחוריה ממשלה שמרנית שנשלטה על ידי גורמים דתיים קיצוניים, ודווקא אל מול ממשלת השינוי, ניתן לצפות מהעיריות להיות אמיצות יותר, אך גם מהממשלה לא להתמכר לקידום נושאים רק על ידי העיריות, ולקיחת אחריות נרחבת בעצמה".
"את מה שעשו הרשויות המקומיות בתחבורה הציבורית צריכה היום לעשות הממשלה. כך גם הקיצוץ הנדרש בתקציבי המועצות הדתיות, הפיקוח על כניסת עמותות דתיות לבתי ספר והיעדר מובהק של תמיכה בקהילות דתיות ליברליות, נוגע לרמה המקומית אך לא יכול להיעצר רק שם", הוסיף.
עוד אמר: "הגיע הזמן שהממשלה תלמד מהרשויות שלפני שלוש שנים לקחו על עצמן לעשות תחבורה ציבורית בשבת ושינויים נוספים, ולא תותיר אותן לבדן על המגרש. הגיע הזמן לשינויים מאסיביים במיסוד הזוגיות של כל הזוגות בישראל, לא רק ברישום בעירייה אלא גם בממשלה, לתחבורה ציבורית שאינה מוגבלת לאוטובוסים אלא גם לרכבת ולרכבת הקלה, למניעה מוחלטת של ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי ולתמיכה תקציבית וציבורית בקהילת הלהט"ב בכל עיר וישוב. מי שרוצה להוביל את הציבור צריך גם לדעת להקשיב לו, לראות את הדרישה הציבורית הענקית לשינויים האלו, ולא לפחד מצעקות האופוזיציה, העירונית או הלאומית".