הסקר הגדול של "מעריב": שנת 2021 מגיעה לסיומה מחר, ואחרי שביקשנו מכם לדרג את אנשי השנה שלכם - התוצאות כבר כאן. אלפי גולשי "מעריב אונליין" דירגו את האנשים שעשו את השנה החולפת - מהפוליטיקאים שיצרו ופתרו את המשבר השלטוני החמור, דרך הזמרים, הזמרות, האמניות, האמנים, הספורטאיות האולימפיות, הספורטאים האולימפיים ומומחיות הבריאות והרפואה. אלו האנשים שעשו לכם את השנה.
10. נועה קירל
היא הצליחה לכבוש את הבמות גם בחוץ לארץ, והשיקה השנה מספר סינגלים בינלאומיים לאחר שחתמה על הסכם עם חברת תקליטים הממוקמת בלוס אנג'לס שבארצות הברית - ואין ספק שאין אדם בישראל שיכול להישאר אדיש לשם נועה קירל. 2021 הייתה השנה בה קיבלה קמפיינים לצד יהודה לוי, כוכבי פאודה ואפילו לצד הכפיל של האקס יהונתן מרגי (ממנו גם הספיקה להיפרד ולחולל סערה), אבל גם גרפה מיליוני צפיות בקליפים שלה ברשת.
9. שרית חדד
הזמרת הים-תיכונית, שבמשך שנים הייתה האייקון של האישה המצליחה בתחום הגברי ביותר במדינה, עשתה השנה צעד אמיץ במיוחד כשחשפה את בת זוגה, תמר יהלומי, ובעצם אישרה את השמועות כלפיה שהתרוצצו במשך שנים על כך שהיא לסבית. את החשיפה המרגשת הביאה לעולם בתוך השיר "אהבה כמו שלנו" שכבש את לבבותיהם של מעריציה של חדד, ושל הישראלים בכלל.
8. מרב מיכאלי
הפוליטיקאית חזרה בפוזיציה חדשה, אחרי שנים ארוכות במדבר האופוזיציוני - ועכשיו לא רק כראשת מפלגה שקמה מן ההריסות, אלא גם כשרת תחבורה המקדמת מדיניות חדשנית שלא הונהגה במשך שנים. מיכאלי הצליחה להפוך את מפלגת העבודה לפיילוט פוליטי חדש המדבר לא רק אל הקהל השורשי, אלא גם לאלפי צעירים בארץ שמאמינים ברעיונות השמאל.
7. גל גדות
הדוגמנית הבינלאומית לא מפחדת לדבר עברית מול הקהל האמריקאי, וקטפה השנה הישג בלתי נתפס נוסף, כשהפכה לישראלית הראשונה שהשתתפה בסרט הכי נצפה אי פעם של ענקית הסטרימינג נטפליקס. גדות כבר מזמן הפכה לסמל ההצלחה הישראלית מעבר לים, ואחרי "וונדר-וומן" כבר נדמה שהיא לא יכולה להפתיע - ועדיין עושה זאת בכל פעם מחדש.
6. האלופים האולימפיים
אולימפיאדת טוקיו 2020, למרות שהתקיימה באיחור של שנה, נתנה לספורטאיות ולספורטאים הישראליים הזדמנות נהדרת לבלוט, ולחזור הביתה עם כמה מדליות ותארים נחשקים. בין הזוכים הגדולים היו ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם שזכו בזהב היוקרתי, וגם נבחרת הג'ודו הישראלית ואבישג סמברג שלקחו את מדליית הארד. כמו כן אי אפשר שלא לציין גם את הזוכים הגדולים במשחקי הפראלימפיים איאד שלבי, מארק מליאר עמי דדאון ומורן סמואל שזכו במספר מדליות זהב, כסף ומדליית ארד בודדה.
5. איציק סעידיאן
נכה צה"ל שהעלה דמעה בעיני הישראלים לאחר שניסה לשים קץ לחייו במחאה על ההתנהלות הבלתי צודקת, לשיטתו, של משרד הביטחון בנושא הלומי הקרב ומתמודדי הפוסט-טראומה כתוצאה משירות קרבי. מאז שהעלה עצמו באש, סובל סעידיאן מתהפוכות רבות במצבו הרפואי, והיה קרוב מספר פעמים לסיים את חייו, אך מאז שרד ומנסה להשתקם באופן הדרגתי.
4. ד"ר שרון אלרעי פרייס
ראש מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות, שעמדה בלב הסכסוך עם מתנגדי החיסונים, ואף ספגה איומים על חייה בעקבות ההחלטות שנאלצה לקבל עם התפשטות הווריאנטים השונים של נגיף הקורונה בציבור. אלרעי פרייס נחשבה כמי שמקדמת קו תקיף יותר בהחלטות נגד התקהלות וחזרת המשק לפעילות נורמטיבית בדומה לימים שלפני הנגיף. הדעות המקצועיות שלה גררו ביקורת ציבורית שכבר הפכה במקרים מסוימים לבלתי-לגיטימית, לאחר שנשמעו איומים אישיים עליה ועל בני משפחתה.
3. מנסור עבאס
חבר הכנסת העומד בראש מפלגת רע"מ הוא הפוליטיקאי הערבי הראשון שהוביל את מפלגתו אל תוך הקואליציה הישראלית, מתוך מטרה לקדם את הצרכים הכלכליים והחברתיים של המיעוט הערבי בישראל. כניסתו לקואליציה גררה ביקורת ציבורית רחבה, אך חיבוק גדול מחלקים במדינה שחיכו ליום בו יתקיים שיתוף פעולה בין פוליטיקאים ערביים ופוליטיקאים יהודים.
2. נפתלי בנט
ראש הממשלה החדש הושבע לתפקידו בסיומן של ארבע מערכות בחירות סוערות, שהעמיקו את הפער והשסע בין המחנות הפוליטיים במדינה. הקמת ממשלתו בשיתוף עם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הייתה עבור חלק גדול מהאזרחים אנחת רווחה של יציאה החוצה מהטרלול הפוליטי, אך גם גררה קיטונות של התנגדות קשה מצד אלו המבקרים את האיחוד עם מפלגות השמאל, ובייחוד עם מפלגת רע"מ המוסלמית.
1. בנימין נתניהו
לאחר 12 שנות שלטון רצופות, סיים נתניהו את תפקידו כראש הממשלה, וחזר להיות חבר כנסת בתפקיד יו"ר האופוזיציה. למרות שזכה בכמות המנדטים הגדולה ביותר, והוא בעל התמיכה הציבורית הגבוהה ביותר, לא הצליח להרכיב קואליציה, ומאז נאבק בממשלה שקמה במקום ופועל להפילה. רבים מתומכיו של נתניהו טוענים כי החליטו לקחת ממנו את השלטון בכוח בגלל השנאה האישית כלפיו וכלפי משפחתו, אך גם העובדה שמתנהל נגדו משפט פלילי מגביר את החשש מפני ניגוד עניינים אם היה ממשיך בתפקידו. על אף כל זאת, הפופולריות הציבורית שלו גואה - והוא איש השנה של "מעריב אונליין" בפער משמעותי של אלפי קולות.
