100. היוניקורן הישראלי
הכל החל כשהמשקיעה איילין לי הגדירה לפני קרוב לתשע שנים כי חברת הזנק (סטארט־אפ) פרטית, ששווייה מוערך ביותר ממיליארד דולר, תיקרא יוניקורן, חד קרן. הכוונה של לי הייתה לתאר תופעה שהיא נדירה כל כך עד כדי כך שמציאת אחת כמוה היא נדירה כמו למצוא את אותו סוס שקרן צומחת ממצחו.
מעניין מה הייתה אומרת לי על הנוף העסקי של ישראל, רגע לפני סיום 2021. אם להיאחז בדימוי המקורי, בחזית ענף ההייטק הישראלי שועט לו עדר של חדי קרן לעבר האופק, והפסימיים יוסיפו - לעבר השקיעה.
קצב ההנפקות והגיוסים מטורף. חברות מגייסות כספים ישירות או דרך חברות ארנק (ספאק), באופן שמשקף להן שווי של מיליארדי דולרים. מה מכל זה אמיתי ומה יתפוצץ לבסוף כמו בועת הדוט.קום של שלהי שנות ה־90?
אם ללכת עם המיינסטרים שבין האנליסטים, בהחלט יש בועה, אבל לא כזאת שתתפוצץ ברעש גדול. או אם לפשט את הדברים: יש חברות שהשוק משקף להן שווי עצום, הרבה מעבר לשוויין הריאלי. למרות זאת, הן אינן חסרות ערך - כלומר המניה שלהן עלולה לרדת, אך בסבירות די גבוהה לא לצנוח. המשקיעים, לפיכך, לא יאבדו את הכל, אבל יספגו ירידה בתשואות הפנטסטיות שהתרגלו להשיג בגין השקעה בכל מיזם עם סיומת "טק".
את עניין השווי פתרנו, עתה נעבור לשוויוניות. לא צריך להיות סוציאליסט גדול כדי לקבוע שהמיליארדים הרבים שהזרים ענף ההייטק למשק הישראלי, אף שהם מבורכים, טומנים בתוכם גם כמה זרעי פורענות. הטענה כאן היא לא לענף ההייטק, שהוא האחראי לכך שכלכלת ישראל פורחת בזמן שכלכלות חזקות ממנה נמצאות בצרות צרורות. הטענה היא שמנהיגי המדינה לא נתנו את דעתם על התופעה ולא יזמו כמה מהלכים שהיו מבטיחים את זה שהעושר החדש, שמקורו בהייטק, לא יפרנס אך ורק את העוסקים בענף במישרין ואת המעגלים שמקיפים אותם, אלא יחלחל מטה, אל מי שזקוקים לכך יותר מכל.
הכוונה אינה לכספי סעד, להפך: שדרוג תשתיות התקשורת לדור החמישי, פריסה של סיבים אופטיים שתכליתם להביא אינטרנט מהיר אל כל קצות הארץ, כולל יישובי הפריפריה, ובמקביל הקמת מערך של הכשרה מקצועית שיגביר את האוריינות הטכנולוגית של אוכלוסיות מגוונות יותר - תושבי הדרום והצפון, חרדים וערבים - הסובלות מתת־ייצוג בענף ששווה טריליונים.
מדובר במצב של ווין־ווין: הענף המשגשג זקוק לידיים עובדות, או ליתר דיוק - לראשים חושבים - והאוכלוסיות האמורות זקוקות לשיפור דרמטי בהכנסותיהן. הזדמנות הפז שזימנו הסגרים הממושכים בימי הקורונה הוחמצה: המדינה העדיפה לשלם מיליארדים כפיצוי על ההכנסה האבודה, אבל לא טרחה להשקיע אפילו מאות מיליונים בהכשרת דור העתיד של המועסקים במשק. שרי האוצר והעבודה התגוששו על תקציב ההכשרות, והמעט שנעשה, היה מאוחר מדי. את הזמן האבוד איש לא יחזיר. מבחנה של הממשלה המכהנת יהיה להעמיק את שיפור תשתיות התקשורת ובאותה עת את החינוך הטכנולוגי וההכשרות המקצועיות. אם תשכיל לעשות כן, יוכלו רוב אזרחי ישראל לטפס על גבו של חד הקרן ולדהור לעבר עתיד טוב יותר. הבעיה, כרגיל בפוליטיקה, היא שאת פירות הניצחון הענק הזה, אם אכן יהיה, עלולים לקטוף יריביהם הפוליטיים. האם יידעו קברניטי המדינה להתעלות מעל השיקול התועלתני מדי הזה?
לאחרונה הופנתה אש לא מוצדקת כלפי העוסקים בענף, כאילו הם אשמים בעלייה ביוקר המחיה ובמחירי הדירות. אולם לא הם הכתובת, כמובן: התפקיד שלהם הוא להמשיך ולפתח המצאות שיהפכו אותם לאנשים עשירים. תפקידה של המדינה, הנהנית הגדולה, ששברה השנה את שיאי ההכנסות ממסים, הוא לוודא שלפחות חלק מהם ינותבו כדי לצרף רבים ככל האפשר למעגל השפע הזה.
100 המשפיעים של מעריב: 20 המקומות הראשונים | זו האישיות המנצחת
המשפיעים של מעריב - מקומות 80 עד 61: אנשי העסקים והמנכ"לים של החברות הגדולות
99. נבחרת הג'ודו, סוכת מדליית הארד הרבוצתתית בטוקיו
כמו לא מעט דברים אחרים בישראל, גם את ההצלחה או הכישלון של נבחרת הג'ודו במשחקים האולימפיים אפשר לסכם במשפט אחד: תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את המאמנים אורן סמדג'ה (נבחרת הגברים) ושני הרשקו (נשים), מדובר בהצלחה כבירה. הרשקו אפילו התבטאה שהמדליה הקבוצתית שבה זכתה הנבחרת היא "הרבה יותר יוקרתית ממדליה אישית", אמירה שאפשר בהחלט להתווכח איתה.
מה שבטוח הוא שאחרי תחושת אכזבה קשה, מדליית הארד הקבוצתית הייתה הרבה יותר מפרס ניחומים.
גם לאחר שההכנות לאולימפיאדת 2024 שתיערך בפריז כבר החלו, קשה לא להיזכר בתחושת ההחמצה שליוותה כמעט את כל קרבותיהם של חברי הנבחרת על הבמה החשובה בעולם. בזה אחר זה כשלו שמות מבטיחים - ולתחרות הקבוצתית, שנערכה בטוקיו לראשונה אי פעם, הגיעה ישראל בידיעה ברורה שעליה לתקן את הרושם - ועשתה זאת בצורה מעוררת כבוד.
ולצד זאת, עומדת בעינה השאלה מה קורה לספורטאי נבחרת הג'ודו בהגיעם לרגע האמת? צריך לומר זאת גלויות: את הציפיות הגבוהות מהם הרוויחו הג'ודוקות הישראלים ביושר, ולא בכדי הגדירו ראשי הענף את ישראל כ"מעצמת ג'ודו". רשימת ההישגים שהביאו עמם חברי הנבחרת הייתה ארוכה ומרשימה, אך חוסר ההצלחה בקרבות האישיים גרר אחריו ניצני ביקורת שכוונו גם לעבר המאמנים.
בסופו של דבר סיימה נבחרת הג'ודו את המשחקים בטוקיו בתחושה מעורבת, וכעת, כאמור, העיניים כבר נשואות אל המטרה הבאה. קשה לקבוע כרגע מי יהיו חברי הסגל למשחקי פריז, אך נראה שלא מעט מחברי הנבחרת הנוכחית, ובעיקר שגיא מוקי בן ה־29 (שעשוי לרשום שם את הופעת הפרידה שלו מהבמה האולימפית) יבקשו לערוך שם את התיקון. עד אז יתמקדו בנבחרת באליפות אירופה המתקרבת (בחודש אפריל בבולגריה) ובאליפות העולם שתתקיים באוגוסט. גם לשם, אפשר לקבוע בוודאות, הם יגיעו כשעל כתפיהם מונח שק עמוס ציפיות.
98. צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה
כמו לא מעט דברים אחרים בישראל, גם את ההצלחה או הכישלון של נבחרת הג'ודו במשחקים האולימפיים אפשר לסכם במשפט אחד: תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את המאמנים אורן סמדג'ה (נבחרת הגברים) ושני הרשקו (נשים), מדובר בהצלחה כבירה. הרשקו אפילו התבטאה שהמדליה הקבוצתית שבה זכתה הנבחרת היא "הרבה יותר יוקרתית ממדליה אישית", אמירה שאפשר בהחלט להתווכח איתה.
מה שבטוח הוא שאחרי תחושת אכזבה קשה, מדליית הארד הקבוצתית הייתה הרבה יותר מפרס ניחומים.
גם לאחר שההכנות לאולימפיאדת 2024 שתיערך בפריז כבר החלו, קשה לא להיזכר בתחושת ההחמצה שליוותה כמעט את כל קרבותיהם של חברי הנבחרת על הבמה החשובה בעולם. בזה אחר זה כשלו שמות מבטיחים - ולתחרות הקבוצתית, שנערכה בטוקיו לראשונה אי פעם, הגיעה ישראל בידיעה ברורה שעליה לתקן את הרושם - ועשתה זאת בצורה מעוררת כבוד.
ולצד זאת, עומדת בעינה השאלה מה קורה לספורטאי נבחרת הג'ודו בהגיעם לרגע האמת? צריך לומר זאת גלויות: את הציפיות הגבוהות מהם הרוויחו הג'ודוקות הישראלים ביושר, ולא בכדי הגדירו ראשי הענף את ישראל כ"מעצמת ג'ודו". רשימת ההישגים שהביאו עמם חברי הנבחרת הייתה ארוכה ומרשימה, אך חוסר ההצלחה בקרבות האישיים גרר אחריו ניצני ביקורת שכוונו גם לעבר המאמנים.
בסופו של דבר סיימה נבחרת הג'ודו את המשחקים בטוקיו בתחושה מעורבת, וכעת, כאמור, העיניים כבר נשואות אל המטרה הבאה. קשה לקבוע כרגע מי יהיו חברי הסגל למשחקי פריז, אך נראה שלא מעט מחברי הנבחרת הנוכחית, ובעיקר שגיא מוקי בן ה־29 (שעשוי לרשום שם את הופעת הפרידה שלו מהבמה האולימפית) יבקשו לערוך שם את התיקון. עד אז יתמקדו בנבחרת באליפות אירופה המתקרבת (בחודש אפריל בבולגריה) ובאליפות העולם שתתקיים באוגוסט. גם לשם, אפשר לקבוע בוודאות, הם יגיעו כשעל כתפיהם מונח שק עמוס ציפיות.
המשפיעים של מעריב - מקומות 41-60: החזקים בפוליטיקה ובעסקים
97. דבורה שרר, בעלת פירמה לייעוץ תקשורתי
דבורה שרר היא האישה שאינה מכירה את המילה "לא". פצצת אנרגיה בלתי נלאית שמשלבת כישרון ויצירתיות כדי לשנות את חייהם של אנשים רבים על בסיס יום יומי. שרר מנהלת קריירה מוצלחת כבעלת משרד יחסי ציבור וייעוץ אסטרטגי, ייעוץ תקשורתי, טיפול במשברים, מיתוג ושיווק. במסגרת זאת היא מסייעת לארגונים ולאנשי עסקים להציב אתגרים, לגבש יעדים ולממשם, תוך התמודדות עם החששות, המכשולים והמשברים שבדרך, כמנוף להשגת מטרות ולצמיחה.
לפני כ־20 שנה עשתה שרר שינוי קריירה קיצוני בחייה, לאחר שאיבדה את אחותה הקטנה זהבה, שנפטרה ממחלה קשה בגיל צעיר, ועברה להתמקד בקידום נושאי בריאות. שרר יזמה בין היתר את ההנגשה לחתימה מקוונת על כרטיס אדי. היא זכתה בפרס אשת השיווק מטעם האיגוד הישראלי לשיווק, ומסייעת כמחווה למשפחות תורמות איברים באמצעות ארגון תרומה של אלפי חבילות מזון בכל שנה, בחגי תשרי ובפסח.
שרר מטביעה חותם בתחומים רבים - בין היתר במסגרת פינות בתוכניות טלוויזיה, כמרצה לסטודנטים בתחומי מומחיותה וכמנחת פאנלים בכנסים מקצועיים, ואפילו במסגרת תחביבה רב־השנים, ריקודי העם. בשנה האחרונה היא מגישה מדי שבוע את פינת "פיית הבריאות", העוסקת במעשים טובים בנושאים הנושקים לבריאות, בתוכנית "תחשבו טוב" ברדיו 103FM. בעקבות מגיפת הקורונה ונוסף לכל עיסוקיה, שרר מעלה לסדר היום הציבורי את פעילותם של חדרי המיון בישראל כדוברת איגוד המלר"דים (המחלקות לרפואה דחופה).
96. רני רהב, יו"ר משרד יחסי הציבור הגדול בישראל
זה שנים ארוכות, וליתר דיוק, 30 שנה, שאיש יחסי הציבור רני רהב ניצב בצמרת המשפיעים הישראלית, והתואר "היחצ"ן של המדינה", שדבק בו עוד בעשור הקודם, עדיין לא מש ממנו. בשנים האחרונות הוא לא רק יועץ תקשורת מהבכירים שיש במדינה ואחד האנשים המשפיעים ביותר על עיצוב דעת הקהל התקשורתית, אלא גם אושיה תקשורתית בפני עצמה. אומנם הוא ממעט להופיע בתקשורת כבעבר, אבל אין זה אומר שהוא מפסיק לומר את דעתו, ולראיה: בחשבון הטוויטר הפעיל שלו ניכר שהוא לא חושש לסגור חשבון עם אף אחד ולהביע את דעתו, לעתים גם בפרובוקטיביות, כזאת שגם כאשר היא מושכת אש, משאירה אותו כדמות שבלתי אפשרי להתעלם ממנה.
בשנים האחרונות נפרד רהב מכמה לקוחות מרכזיים במשרדו. אחרים היו מחליטים לפרוש, אבל לא רהב. הוא משמש כיו"ר רהב תקשורת, ואשתו הילה היא מנכ"לית החברה. הוא שינס מותניים, עבד קשה, ובזכות האמונה הזאת, ממשיכה החברה בבעלותם של הזוג להיות משרד יחסי הציבור והייעוץ התקשורתי הגדול בישראל, ומונה כ־170 לקוחות, חלקם מהחשובים במשק הישראלי, וכן קרוב ל־40 עובדים. גם בתקופת הקורונה לא הפסיקו רהב וצוותו המסור לעבוד, ותפוקת המשרד, כך על פי עדותו, צמחה ב־30%, דווקא בימי שיא המשבר. רהב הוכיח שככל שמדובר בו, כבר אי אפשר להסתפק בתואר יחצ"ן, שכן האיש כבר היה לתופעה.
95. ערן זהבי ומנור סולומון, הכדורגלנים הישראלים הבכירים
את 2022 פותח ערן זהבי בחוסר ודאות - ולא בפעם הראשונה. כשנתיים לאחר הופעתו האחרונה בליגה הסינית, ובעיצומה של עונתו השנייה במדי פ.ס.וו איינדהובן, עדיין אי אפשר לקבוע בוודאות שהכובש הישראלי הבכיר בכל הזמנים יסיים את העונה בהולנד. הרקע, כמובן, ברור: הפריצה הנוספת לביתו, שהתרחשה לאחרונה. הפעם, למרבה המזל, הבית היה ריק.
בסביבתו של זהבי לא ממהרים לחרוץ גורלות. התחושות קשות, מודים שם, ולאובדן תחושת הביטחון האישי יש משמעות. אחרי שעזב את ישראל לאיטליה, חזר ארצה, עבר לסין ומשם להולנד, נראה שזהבי כבר רגיל לקבל החלטות קשות. ועדיין, בסביבתו מבהירים, שום דבר לא הוכרע.
זהו לא הנושא היחיד שמטריד את מנוחתו של EZ7. חוזהו של זהבי, שביולי הקרוב יחגוג 35, מסתיים בקיץ, וייתכן שגם בלי קשר לאירועים האחרונים, החול בשעון הקריירה שלו הולך ומתרוקן. את פתיחת השנה האזרחית החדשה עושה זהבי עם משפחתו בדובאי, שם הוא משתקם מהפציעה שפקדה אותו במשחקי הנבחרת, ולא מן הנמנע שכל השיקולים הללו - הפריצות, סיום החוזה המתקרב והגיל המתקדם - יובילו לכך שבמהלך 2022 יחליט זהבי לחזור לישראל.
בניגוד לזהבי, שיאו של מנור סולומון עדיין לפניו, אבל גם לו עוברות לא מעט מחשבות בראש. זו לא הייתה שנה מוצלחת עבור הקיצוני המוכשר, ששוויו מוערך בלא פחות מ־20 מיליון יורו. את שלב הבתים של ליגת האלופות הוא סיים עם שחטאר דונייצק במקום האחרון, וגם סולומון מתחיל להביט לעבר סיום הפרק האוקראיני שלו.
הקשר כבר הביע את רצונו להגיע לפרמייר-ליג, שם הוא ככל הנראה זוכה להתעניינות, אך גם ליגות בכירות נוספות באירופה מובאות בחשבון. אבל כדי ששחטאר תוכל למקסם את הסכום שתקבל עבורו - ובכך להפוך את סולומון לכדורגלן הישראלי היקר אי פעם (בשיא מחזיק מונאס דאבור, 15 מיליון יורו) - הוא צריך לשלב להילוך גבוה ולסיים את העונה בצורה טובה. גם סולומון יודע ש־2022 חייבת להיות שנת הפריצה שלו. ובניגוד למה שעבר על זהבי, הכוונה כאן היא לפריצה מהסוג הכי טוב שיש.
94. דני אבדיה, הנציג הישראלי ב-NBA
קצת יותר משנה עברה מאז חתם דני אבדיה בוושינגטון וויזארדס והצטרף ל־NBA כישראלי שנבחר במקום הכי גבוה בדראפט. אחרי עונת רוקי קשוחה למדי, שכללה גם התמודדות עם משבר הקורונה, נוסף לפציעה שפקדה אותו, עושה רושם שאבדיה כבר מבין היטב היכן הוא נמצא - וממשחק למשחק משתפר ופורע שטרות ראשונים.
אבדיה (21) מרגיש בבית בוושינגטון. הוא זוכה לאמון ולגיבוי ממאמנו ווס אנסלד ג'וניור, שהעניק לו לאחרונה מקום בחמישייה הפותחת, לאחר שקייל קוזמה, אחד מכוכבי הקבוצה, חלה בקורונה. בלי קשר לכך, הישראלי תופס את מקומו כשחקן חשוב בסגל ההגנתי של הוויזארדס, וגם המחמאות לא מאחרות להגיע.
אסיסט שמסר אבדיה למונארז הארל מתחת לסל זכה לכינוי "מסירה יפהפייה" מפי פרשן המשחק, ואפילו קוזמה צייץ מהבידוד שאהב את ראיית המשחק של הישראלי. גם ב־NBC מחמיאים לכישרון הישראלי הצעיר, ומציינים את הפוטנציאל האתלטי הנדיר עבור שחקן בגובה שלו (2.06 מ'). והנה נתון מחמיא במיוחד עבור אבדיה: היריבים שעליהם הוא שומר העונה קולעים ב־34.9% בלבד - שיעור נמוך בצורה ניכרת מהממוצע בליגה.
עונת הרוקי של אבדיה הייתה שנת התאקלמות קשוחה למדי. עם זאת, נראה שהעונה הזאת וושינגטון קיבלה אבדיה אחר: חזק יותר, קשוח יותר, ובעיקר בטוח יותר בעצמו. הוא פתח את העונה בצורה נהדרת, שומר על ממוצעים מרשימים, וזוכה כאמור לקרדיט מהמאמן.
איך תיראה 2022 של דני אבדיה? אם ימשיך במגמת השיפור שהוא מציג בשבועות האחרונים, גם בהגנה, אבל בעיקר בתרומה להנעת הכדור של קבוצתו, יהיה לו קל יותר להמשיך ולהיאבק על דקות חשובות בוושינגטון, גם כאשר הקבוצה תחזור לסגל מלא. אבדיה יודע שיציבות היא שם המשחק, ועד עכשיו הוא עושה זאת מצוין, והעיקר - שיהיה לנו בריא.
93. לינוי אשרם, זוכת מדליית הזהב באולימפיאדת טוקיו
רק שבועיים לאחר זכייתה ההיסטורית במדליית הזהב האולימפית, הגיעה החותמת הסופית והרשמית על ממדי ההישג של לינוי אשרם. זה קרה כשאיגוד ההתעמלות העולמי הוציא הודעה חריגה למדי: השופטים במשחקי טוקיו 2020 פעלו ללא דופי, אשרם זכתה במדליית הזהב בצדק.
לא שאשרם הייתה זקוקה לאישור האיגוד. התאריך 7 באוגוסט 2021 ייחקק לעד באותיות של זהב בתולדות הספורט הישראלי: אשרם עמדה על הפודיום בטוקיו כשהתקווה מתנגנת באוזניה, ולצווארה מדליה אולימפית עשויה זהב. ההישג היה בלתי נתפס: אשרם השאירה מאחוריה שלוש ספורטאיות־על - התאומות הרוסיות דינה וארינה אברינה והבלארוסית אלינה הרסקו, שכבר גברה על אשרם בעבר.
נדמה שהקריירה של אשרם נבנתה באופן מושלם, וששיאה הגיע בדיוק בזמן. כבר בגיל צעיר סומנה אשרם בתור היורשת של נטע ריבקין, אך מהר מאוד התברר כי מדובר בספורטאית מזן אחר, שעשויה אף להעפיל על מי שהייתה לה מודל לחיקוי. ואכן, ב־2018 הגיעה התפנית, כשאשרם החלה לצבור עוד ועוד הישגים, ששיאם היה כשהפכה לסגנית אלופת העולם.
שנה לאחר מכן היא החלה לאותת על כוונותיה לכבוש את המשחקים האולימפיים, כשסיימה עם שלוש מדליות כסף במקצועות בודדים ובמדליית ארד בקרב־רב (המקצוע האולימפי). בכך הבטיחה את מקומה בטוקיו, שאליה הגיעה עם ציפיות שיא. היה ברור שכל דבר מלבד עמידה על הפודיום תהיה אכזבה עצומה.
וכאילו כדי להמחיש זאת, צעדיה הראשונים של אשרם על המזרן בטוקיו החלו במעידה. התרגיל הראשון שלה, החישוק, הסתיים רע, והחשש היה שהספורטאית הבכירה תסיים בידיים ריקות. אבל אשרם התאוששה, עשתה ללא דופי את תרגיליה הנוספים, ועלתה לגמר מהמקום השלישי. משם כבר לא היה כוח שיצור אותה, עם סדרת תרגילים קרובה לשלמות. גם טענות המאמנת של אברינה על שיפוט לא הוגן לא החזיקו מעמד - ואשרם הייתה לגיבורה לאומית.
92. עומר אדם ונועה קירל, הזמרים המושמעים ביותר בישראל
אל תיתנו לשקט התעשייתי מכיוונו של הזמר עומר אדם להטעות אתכם. סיכומי השנה האחרונים בספוטיפיי הוכיחו לכל מי שפקפק, שאדם עדיין נמצא בצמרת ההשמעות ברדיו ובאפליקציות. למעשה והוא בין האומנים המושמעים ביותר בישראל.
בשנה האחרונה הוא הוציא שני מיני־אלבומים ואלבום הופעה בפארק הירקון. השירים החדשים שלו הם פרי עבודה של כמה חודשים שבהם בילה באולפני הקלטות במיאמי. שם, לצד המסיבות הרבות וההופעות החוזרות במדורי הרכילות, הספיק להקליט שיר עם הזמר הפורטוריקני המצליח ניקי ג'אם.
לעומת אדם, על הזמרת נועה קירל לא הפסקנו לשמוע בשנה החולפת, גם ללא כל קשר לדיווחים הבלתי נגמרים על הפרידה מבן זוגה יהונתן מרגי. קירל היא אחת הזמרות והיוצרות העסוקות ביותר בישראל, חרוצה, חכמה, סמל ודוגמה לנחישות ולעצמאות, על אף סוללת היועצים שהיא מחזיקה סביבה. היא מודל לחיקוי לנערות בכל הנוגע לדימוי גוף, ונמצאת בדרכה לפריצה הגדולה בארה"ב. בשנה החולפת קירל הייתה האומנית הישראלית המושמעת ביותר ב־MTV ישראל, והזמרת השלישית ברשימת האומנים המושמעים בתחנות הרדיו הישראליות. לאחרונה ספגה ביקורות בשל השימוש בכפיל, בן דמותו של מרגי האקס, בפרסומת ליס, אבל אנחנו בטוחים שלא מדובר ביותר ממכה קלה בכנף.
גם אם אתם מהדור שגדל על אריק איינשטיין, כלומר - ממש לא בטוחים שאתם מכירים שירים של אדם או קירל - סביר להניח שאתם מזמזמים אותם תוך כדי שאתם מנסים להיזכר.
91. אמנון שעשוע, יזם, איש עסקים ומנכ"ל מובילאיי
נדמה שלו היינו רוצים לכתוב את כל רשימת התארים, המיזמים והשותפויות העסקיות שבהם מחזיק פרופ' אמנון שעשוע, היינו צריכים לוותר אפילו על הרווחים ביניהם. לפיכך נתמקד בעיקר: שעשוע הוא המנכ"ל של המיזם הישראלי היקר ביותר בכל הזמנים מובילאיי, שנמכר ב־2014 - 15 שנים לאחר שנוסד בידי שעשוע - לחברת אינטל העולמית, במחיר מדהים של 15.3 מיליארד דולר. שעשוע, יליד גבעתיים, קצין שריון בעברו ומי שפיתח קריירה אקדמית במקביל לקריירה יזמית־עסקית, לא נח על זרי האקזיט, אלא ממשיך לשמש כמנכ"ל פעיל בחברה וגם מכהן בתפקיד סגן נשיא באינטל. אגב כך, ענקית הטכנולוגיה הודיעה לאחרונה כי בכוונתה להנפיק את מובילאיי בסכום של כ־50 מיליארד דולר - ויש האומרים שאף יותר מכך. שעשוע מבקש להנמיך פרופיל בכל הקשור להנפקה המיועדת, ולא מתבטא מפורשות בנושא, אך הוא רמז שהשווי, היותר ממשולש ממחיר הקנייה, משקף את הגידול בהכנסותיה של מובילאיי בעקבות רכישתה בידי אינטל. אם אכן תונפק החברה בהצלחה בסכום הבלתי נתפס, יהיה הדבר עוד שיא "חצי ישראלי".
דרכו של שעשוע אל ההצלחה והתהילה לא הייתה קלה, לא כל המיזמים שייסד הצליחו להחזיר את ההשקעה בהם. מפתה לכתוב כאן כמה מילים על חשיבותה של הדרך, האמונה העצמית והיכולת לספוג גם מפלות קטנות בדרך לניצחון גדול, אבל נתמקד בעוד דברים שעושה שעשוע כמו השקעות בסטארט־אפים בתחומי האנרגיה ואף בפיננסים - עם מיזם מתחום הבנקאות הווירטואלית שכבר משך אליו משקיעים רבי־עוצמה משווייץ ומסין, ונדמה שמלבד לפוטנציאל העסקי של המיזם, גם שמו ההולך לפניו של פרופ' שעשוע תרם לצירוף המשקיעים.
ועם כל הכבוד לעיסוקיו האחרים, כנראה שנת 2022 תעמוד עבור שעשוע בסימנה של ההנפקה המיועדת, שתהפוך אותו למי שעומד בראש אחת החברות הגדולות בעולם.
90. אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות היהודית
אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות היהודית, מנהיגה את הארגון בתקופה מאתגרת - בצל מגיפה עולמית, התגברות האנטישמיות והתרחקות של הדור הצעיר בתפוצות מישראל. למרות זאת, במהלך כהונתה, הודות למתווה מיוחד שגיבשה הסוכנות היהודית, ביחד עם משרד העלייה והקליטה, הגיעו לישראל כ־80 אלף עולים מכל רחבי תבל, חרף משבר הקורונה וביטולי הטיסות בעולם.
אהרונוביץ' היא המנכ״לית של הארגון היהודי הגדול בעולם ואחד הארגונים החברתיים המשפיעים בישראל: הסוכנות מגייסת מדי שנה תרומות בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל, והיא אחראית על העלייה לישראל ועל חיזוק הקשר האסטרטגי בין ישראל ליהדות התפוצות. היא נבחרה לתפקיד בדצמבר 2018 בידי ועדת בחירה בראשות הנשיא יצחק הרצוג (יו״ר הסוכנות היהודית באותם הימים), והייתה לאישה הראשונה שמונתה למנכ״לית הסוכנות היהודית מאז הקמת הארגון, 90 שנה קודם לכן.
לאחר בחירתה הובילה עם היו״ר הרצוג תוכנית אסטרטגית מקיפה שתיתן מענה לאתגרי העם היהודי בעשור הנוכחי, ובראשם עידוד העלייה לישראל, חיזוק הקהילות היהודיות על רקע האנטישמיות הגואה והעמקת הקשר עם יהדות התפוצות, על רקע ההתרחקות של הדור הצעיר מישראל.
עם פרוץ המגיפה הובילה אהרונוביץ' מגוון יוזמות כלכליות וחברתיות שנתנו מענה מיידי לאוכלוסיות שנפגעו קשה בקורונה - לעולים החדשים, לחיילים הבודדים, למשפחות בסיכון, לקשישים ולניצולי שואה. תחת הנהגתה של אהרונוביץ' הקימה הסוכנות היהודית בתחילת משבר הקורונה קרן חירום, ביחד עם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה וקרן היסוד, שסיפקה בשיא המשבר חמצן לקהילות יהודיות ביותר מ־20 מדינות בעולם, והעניקה סיוע תזרימי באמצעות הלוואות מיידיות בתנאים מועדפים לעשרות מוסדות קהילתיים המספקים שירותים חיוניים בקהילה. בד בבד הופעלה קרן לביטחון קהילות יהודיות, שמיגנה מאות מוסדות יהודיים ברחבי העולם, בעקבות העלייה באירועי אנטישמיות מסכני חיים.
אהרונוביץ' הקימה, בשיתוף קבוצת הפיננסים החברתית "עוגן", קרן הלוואות שהעניקה סיוע חירום לעמותות ולמלכ"רים שמטפלים באוכלוסיות נזקקות בישראל ונפגעו כלכלית במשבר הקורונה. בימים אלה הסוכנות היהודית מקדמת ברחבי הארץ, בשיתוף הממשלה ותורמים מרחבי העולם, את בנייתן של 2,650 יחידות דיור ציבורי לקשישים זכאי הדיור הציבורי, בהם ניצולי שואה ועולים ותיקים וחדשים. אהרונוביץ' צמחה בתוך הארגון: היא החלה את עבודתה בסוכנות היהודית לפני 26 שנה, וכיהנה במגוון תפקידי שטח וניהול, עד שנבחרה למנכ״לית.
89. אביב אלוש והילה סעדה
עם כל הכבוד לאסי עזר היוצר ולרותם סלע בתפקיד הראשי, הכוכבים האמיתיים של הסדרה "להיות איתה" - שעונתה השלישית והאחרונה שודרה לפני כחודשיים - הם השחקנים הילה סעדה ואביב אלוש, המגלמים את ונסה ועמוס, והפכו לכוכבי הפריים טיים כמעט בן לילה. להזכירכם, בנוף התרבותי של העשור הקודם, דמויות כמו אלו שמגלמים סעדה ואלוש היו נדחקות לשוליים ואל דמויות הסטריאוטיפ.
מובן שהם לא התחילו את קריירת המשחק שלהם בסדרה המצליחה של קשת. למעשה הם נמצאים בפריים כבר יותר מעשור, אבל נדמה שהייתה זו דווקא הסדרה הזאת, קומדיה רומנטית לכל המשפחה, שידעה לאזן יפה בין קיטש לדרמה, והפכה אותם לנכונים ביותר.
סעדה, זמרת ושחקנית תיאטרון וקולנוע מוכשרת, כיכבה בתיאטרון חיפה, במחזמר "מרי לו" וגם בסדרות "הבורר", "מלכת היופי של ירושלים" ואחרות. אלוש, שכיכב בין היתר ב"עספור", הנחה את התוכנית "עד סוף העולם", הוביל קמפיינים לחברות אופנה גדולות והוציא סינגלים מצליחים לרדיו. בשנתיים האחרונות עבר להתגורר עם משפחתו בחוות בודדים ליד הר מירון והתקרב לדת. החשיפה בפריים טיים הקפיצה את הקריירה של סעדה ואלוש למרכז הבימה, והפכה אותם לשניים מהשחקנים המדוברים והעסוקים ביותר בישראל. סביר להניח שנראה אותם לא מעט גם בשנת 2022, בין אם בפרויקטים אומנותיים ובין אם בפרסומות.
88. גל גדות, מפיקה ושחקנית בינלאומית
עם כל הכבוד לאסי עזר היוצר ולרותם סלע בתפקיד הראשי, הכוכבים האמיתיים של הסדרה "להיות איתה" - שעונתה השלישית והאחרונה שודרה לפני כחודשיים - הם השחקנים הילה סעדה ואביב אלוש, המגלמים את ונסה ועמוס, והפכו לכוכבי הפריים טיים כמעט בן לילה. להזכירכם, בנוף התרבותי של העשור הקודם, דמויות כמו אלו שמגלמים סעדה ואלוש היו נדחקות לשוליים ואל דמויות הסטריאוטיפ.
מובן שהם לא התחילו את קריירת המשחק שלהם בסדרה המצליחה של קשת. למעשה הם נמצאים בפריים כבר יותר מעשור, אבל נדמה שהייתה זו דווקא הסדרה הזאת, קומדיה רומנטית לכל המשפחה, שידעה לאזן יפה בין קיטש לדרמה, והפכה אותם לנכונים ביותר.
סעדה, זמרת ושחקנית תיאטרון וקולנוע מוכשרת, כיכבה בתיאטרון חיפה, במחזמר "מרי לו" וגם בסדרות "הבורר", "מלכת היופי של ירושלים" ואחרות. אלוש, שכיכב בין היתר ב"עספור", הנחה את התוכנית "עד סוף העולם", הוביל קמפיינים לחברות אופנה גדולות והוציא סינגלים מצליחים לרדיו. בשנתיים האחרונות עבר להתגורר עם משפחתו בחוות בודדים ליד הר מירון והתקרב לדת. החשיפה בפריים טיים הקפיצה את הקריירה של סעדה ואלוש למרכז הבימה, והפכה אותם לשניים מהשחקנים המדוברים והעסוקים ביותר בישראל. סביר להניח שנראה אותם לא מעט גם בשנת 2022, בין אם בפרויקטים אומנותיים ובין אם בפרסומות.
87. עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ
עפרה שטראוס, מבעלי השליטה בקבוצת המזון השנייה בגודלה בישראל, משמשת ב־19 השנים האחרונות כיו"ר קבוצת שטראוס. לצד עבודתה שטראוס מחזיקה במגוון תפקידים ציבוריים: יו"ר ארגון מעלה לשעבר, יוזמת ומקימת מדד קאטליסט בישראל, נשיאת ארגון יסמין ויו"ר לשכת המסחר ישראל־אמריקה. מאז 2003 היא מדורגת בין המקום ה־42 ל־47 ברשימת הנשים המשפיעות ביותר בעולם העסקים של המגזין "פורצ'ן" בשנים 2009 ו–2010 דורגה במקומות ה־12 וה־16 ברשימת נשות העסקים המשפיעות ביותר בעולם של העיתון Financial Times.
אחד האתגרים החשובים שניצבים בפני שטראוס בשנה הקרובה הוא ההתמודדות עם הצורך בהעלאת המחירים. בעבר חרתה החברה על דגלה שמירה על יציבות מחירים, אך הרפורמה הכלכלית ועליית מחירי חומרי הגלם מעמתות את שטראוס, וחברות אחרות במשק, עם הדילמה, ובעיקר עם חוסר הברירה לייקר מוצרים מסוימים. כזכור, בשנת 2011 בעת המחאה החברתית הגדולה, הצליחה שטראוס למשוך מעט פחות אש מזו שכוונה כלפי תנובה, בין היתר בזכות מהלכים של שטראוס עצמה, שנפגשה עם המוחים פנים אל פנים. גם השנה קראה שטראוס לעמיתיה אנשי העסקים לנצל את המשבר שהמשק חווה ליצירת שינוי חיובי. האם תיישם ב־2022 את שיעצה לחבריה? לצד העסקים, שטראוס פועלת רבות למען השגת שוויון חברתי ומקצועי של נשים ונגד אלימות כלפיהן.
86. עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12
אפשר לאהוב את עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12, ואפשר גם להעביר עליו ביקורת כמו על כל עיתונאי דומיננטי ובעל השפעה, וכמובן תלוי באיזה צד של המפה אתם נמצאים, אבל אי אפשר לא להסכים על דבר אחד: מדובר באחד העיתונאים המוכשרים, המבריקים והרהוטים ביותר של העידן החדש. נדמה שאין גוף תקשורת שמכבד את עצמו שלא מעניק במה לסגל, שאומנם מזוהה עם חדשות 12, אך גם כותב טור פרשנות שבועי ב"ידיעות אחרונות".
על אף פלטפורמות התקשורת החזקות שסגל נוכח בהן, נראה שהוא כבר לא זקוק לגב החזק של ערוצי השידור כמו שהם זקוקים לו, ויעידו על כך חשבונות הטוויטר והפייסבוק עם מאות האלפים שעוקבים אחריו בשקיקה. סגל, שהיה אחראי במהלך שנות הקריירה העשירה שלו לחשיפות ולתחקירים רבים, הוא אולי העיתונאי המשפיע ביותר בישראל, הן בשדה הציבורי והן בשדה הפוליטי. ספרו "סיפורה של הפוליטיקה הישראלית", שיצא בהוצאה עצמית בשנה החולפת, שבר שיאי מכירות עת מכר יותר מעשרת אלפים עותקים ב־48 השעות הראשונות ליציאתו, והוא ללא ספק מסמך שעוד יילמד בבתי הספר.
סגל צמח בימין הדתי־לאומי, אביו חגי סגל גם הוא עיתונאי מוערך, היה בין מורשעי המחתרת היהודית, עובדה שלא מעט גולשים נוהגים להזכיר בביקורת שהם מפנים כלפי על בנו. גם מסביבת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נמתחת ביקורת על סגל. לדבריהם, הוא מאלה שנותנים הכשר למנהיגותו של נפתלי בנט, דווקא מתוך המחנה שהיה אמור להתנגד אליו. אולם בין אלה לבין אלה, נדמה כי סגל מוערך בידי הציבור, בעיקר על זה שנמצא מהמרכז ימינה, המיינסטרים של דעת הקהל בישראל.
85. ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב
אין איש שמתאים יותר מליאור שמחה לתפקיד מנכ"ל התאחדות יצרני החלב. הוא קיבוצניק בנשמתו, נולד וגדל בנצר סירני, בן למשפחת רפתנים ודור שלישי ברפת. כששמחה מדבר על חלב, הוא יודע היטב מאין הוא מגיע ומה דרוש כדי לייצר אותו, מכל בחינה אפשרית. בתקופת נערותו עבד ברפת, ואחרי השירות הצבאי יצא ללימודי כלכלה ומינהל עסקים, אבל הגלות בחוץ לא החזיקה זמן רב. לפני כמה שנים החליט לחזור לקיבוץ, מתוך רצון לקדמו ולהעלותו מדרגה, הן במובן החקלאי והן במובן הכלכלי.
בראיון שנתן בעבר ל"מעריב" אמר שמחה כי משק החלב הישראלי הוא גולת הכותרת של משק החלב העולמי וכן שישראל נמצאת בראש הפירמידה בכל הנוגע לייצור חלב. עוד ציין שרווחת בעלי החיים במשק החלב הישראלי היא מהטובות בעולם. "אנחנו נלחמים בשיניים בכל האתגרים", הוסיף והסביר כי אחד האתגרים המשמעותיים של יצרני החלב בישראל הוא כמובן היבוא. "אנחנו מדינה יצרנית, שמייצרת ולא מוכרת שירותים, ואנחנו רואים בכך שליחות גדולה".
לאחרונה התייחס שמחה לביקורת על מחירי מוצרי החלב, וציין כי בראש מעייניהם של הרפתנים עומדת קודם כל הדאגה לציבור וכי הם אינם אלה שקובעים את מחירי החלב מפני שקביעת המחירים היא מתפקידיה של המדינה. בעניין הסרת הפיקוח ממחירי החמאה ציין כי מדובר בבשורה קשה ,שפוגעת בעיקר בשכבות החלשות. הסרת הרגולציה מיבוא של מוצרי חלב לישראל היא מהלך מקומם בעיניו. עוד ציין שמחה כי על האוצר מוטלת אחריות להגביר את הפיקוח ואת השקיפות אל מול הציבור.
אין ספק שאחד מתפקידיו הבולטים בשנה האזרחית הנכנסת יהיה להציג את עמדת רפתני משק החלב בתוך השיח הגואה על יוקר המחיה. הציבור, כך נדמה, מכבד ומוקיר את החקלאות ואת החקלאים, אך מתקשה להתמודד עם עליית המחירים, שיש גורמים המייחסים אותה להם. "ביטחון תזונתי" הן שתי מילים שהצליחו להיכנס לשיח ולייצג היטב את עמדות החקלאים, ודאי לנוכח חוסרים במוצרי יבוא שניכרו פה ושם במהלך הקורונה. אבל אהדת הציבור היא עניין חמקמק: עליות מחירים עלולות לגורע ממנה, אלא אם כן יצליח שמחה להרחיק את משק החלב מהשיח על יוקר המחיה.
84. רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למנהל
אם תרצו דוגמה לדרך החשיבה של רפי גמיש, מנכ"ל המכללה למינהל, תוכלו לבחור בסיפור הבא: בתוך הכאוס שאפיין את שנת הלימודים האקדמית הקודמת, שלוותה בהגבלות ובסגרים, נדמה כי המכללה למינהל הייתה אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה שלא יצאו מגדרם כדי להעביר את הלמידה שלהם לווירטואלית, פשוט כי גמיש הצליח לפצח את מה שרבים וטובים איחרו לעשות, ושילב עוד לפני פרוץ המשבר את מודל הלמידה ההיברידי, שמאפשר למידה מרחוק. אולי זה מפני שחלק גדול מהסטודנטים במוסד האקדמי שאותו הוא מנהל נוהגים לשלב עבודה במשרה כמעט מלאה לצד הלימודים. גמיש היה הראשון למחות על התנגדותה של האקדמיה לצלם שיעורים מחשש לזכויות יוצרים, והצליח ליישם את המודל ההיברידי באופן שלא פגע במרצים, אך סייע רבות לתלמידים לפני ותוך כדי המשבר.
לתפקיד מנכ"ל המכללה נכנס גמיש בשנת 2013, אז החל תהליך הבראה עמוק ולא פשוט, שבסופו של דבר השתלם. כמות הסטודנטים במכללה למינהל הולכת וגדלה מדי שנה, וכיום מדובר באחד המוסדות האקדמיים החזקים בישראל, שלצד ההערכה האקדמית שלה הוא זוכה, הוא בוחר לתעדף את הפרקטיקה - הן בתוכנית הלימודים לתואר ראשון, שממנה יוצאים מוכנים יותר לשוק העבודה, רצוי אחרי התמחות, שנחשבת לחלק ממסלול הלימודים, והן בתארים המתקדמים יותר, שמושכים אליהם מנהלים בדרגות הביניים במשק, שמבקשים לשלב לימודי תואר שני לצד ניהול קריירה מקצועית מחייבת.
גמיש נולד בשכונת קריית יובל בירושלים. הוא מספר שיצא לשוק העבודה כבר בגיל 16, אז הוציא לראשונה כרטיס עובד בדוכנים של קניון מלחה. את לימודיו בתיכון הוא סיים בזכות אביו, שהחזיק אותו קצר, לטענתו, וההצלחה היא בזכותו. הלימודים האקדמיים שינו את חייו של גמיש, שגדל בסביבה של מצוקה חומרית, ולכן הקים לאחרונה מיזם הלוואות עם החזרים נוחים ועם ריבית הממומנת בידי המכללה לימנהל, שינגיש את הלימודים לסטודנטים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית שאין להם יכולת לממן לימודים גבוהים. הפיילוט הוגדר כמוצלח, והמיזם עומד להיות מיושם גם במוסדות אקדמיים אחרים.
83. אופירה אסייג ואייל ברקוביץ', מגישי תוכנית האירוח "אופירה וברקו"
לפני שתספידו את מדורת השבט הטלוויזיונית בעידן הנטפליקס והסטרימינג, תזכרו שכל עוד אופירה אסייג ואייל ברקוביץ' מחזיקים את רצועת השידור שלהם בימי שישי, מדורת השבט עדיין ממשיכה לבעור. אופירה וברקוביץ' נותנים לקהל הצופים את "כל האמת בפרצוף", גם את האמת שלא יורדת טוב בגרון לקהל המיינסטרים של רצועת שישי שלפני ארוחת הערב.
הם עממיים, הם מתנסחים בקלילות, ובעיקר, אף שהרגיזו את תומכי נתניהו, פוליטיקאים מהימין ומהשמאל עומדים בתור כדי להתראיין אצלם.
הם לא ממלכתיים ולא מתיימרים להיות כאלה, לא מתייפייפים, ומה שנראה כסוד הקסם שמושך צופים, אטרקטיבי גם כלפי סוללת האורחים המכובדת שעברה בתוכנית בשנה החולפת. אין פוליטיקאי שמכבד את עצמו שלא היה אצל השניים, שלא מפחדים מהאורחים שלהם ויודעים לשאול ללא בושה גם את השאלות הקשות.
לא כולם אהבו את הצמד: התוכנית לא התקבלה בחום בקרב אניני הטעם מקהל הצופים, לפחות לא בחודשים הראשונים לעלייתה לאוויר. סגנון ה"פופוליטיקה" הצעקני גרר ביקורת קשה, אבל עוד יותר מכך - הדביק אנשים למסך. אבל הרבה מהם אכלו את הכובע, ומה שהתחיל כרצועת אירוח קלילה וטראשית לפני קבלת השבת והפאנל הצעקני של "אולפן שישי", הפך לתוכנית האקטואליה המעניינת והצבעונית ביותר בטלוויזיה.
82. מקסין פסברג, מנכ"לית נתיבי איילון ומיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל
אילו היינו מדמים את עורקי התחבורה הראשיים בישראל לעורקים בגופו של אדם, מקסין פסברג, מנכ"לית נתיבי איילון, ומיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל, נפגשים בדיוק בנקודה שבה צריך להחדיר את הסטנט ולפתוח את העורק לרווחה, בטרם יידום הלב, שכן הקטסטרופה התחבורתית בישראל מתנקזת בדיוק לנקודת המפגש שבין רכבת ישראל לנתיבי איילון: הכניסות אל גוש דן והיציאות ממנו.
ברכבת ישראל חשים תסכול מסוים. מצד אחד נעשים שינויים כבירים כמו פרויקט החשמול והוספת מסילות וקווים. מצד אחר, מה שצץ, בדרך כלל, לעיני הציבור הוא רק הסחבת, הפסקת פעילות בסופי השבוע, השהיה של קווים, איחורים, סכסוכי עבודה ועוד. ואכן, זהו גוף שקשה מאוד לנהל ולקדם. לזכותו של מייקסנר, שמכהן בתפקיד זה כשנה וחצי (מתוך קדנציה של חמש שנים), ייאמר שהוא לא נח לרגע. כבעל ניסיון עשיר בניהול מערכות לוגיסטיות ובפיתוח מוצרים ותשתיות, הן בצה"ל והן בתעשייה, הוא הצליח להוביל את כל הפרויקטים שנמנו לעיל, אבל האתגרים הגדולים של הרכבת עודם לפניה - ניצול טוב יותר של התשתיות הקיימות והמתהוות, סנכרון עם אמצעי תחבורה ציבורית אחרים וגם אתגר תדמיתי, שם עיקר העבודה שמצפה למייקסנר היא רפרומה בשירות עם ועד עובדים, שכבר הוכיח כי הוא יודע לפעול בדרכים יצירתיות.
לעומת מייקסנר, פסברג היא מינוי טרי של שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי, שאושר רק בחודש שעבר. לומר על פסברג שהיא מנהלת ותיקה ומוערכת יהיה בבחינת לשון המעטה, שכן פסברג לא רק שימשה כמנכ"לית אינטל בישראל במשך שנים ארוכות, אלא אף כיהנה כסגנית נשיא באינטל העולמית ומילאה שורה של תפקידי ניהול בכירים בעולמות הטכנולוגיה.
לכן, על פניו, המינוי שלה לתפקיד מנכ"לית נתיבי איילון נראה מפתיע: מה לראש הבריא מההייטק ולמיטה החולה של התחבורה בישראל?
שרת התחבורה מרב מיכאלי, מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק ופסברג צריכות למצוא מזור לתחום שמכאיב לרבים כל כך. נדמה שלקברניטות החדשות של הענף בישראל לא תהיה אפילו שנייה אחת של חסד: הציבור כמה לפתרונות מהירים דווקא בתחום שבו שינויים הם אטיים כל כך.
81. אביגל שורק, מנכ"ל אל על, ואורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר
לומר שהשנתיים האחרונות היו מאתגרות עבור ענף התעופה בכלל, ועבור חברות התעופה הישראליות בפרט, יהיה כמו לומר שהקורונה היא שפעת. ספק אם יש תחום שנפגע יותר מהמגיפה שמטלטלת את העולם כמו ענף התעופה. וכאשר הטלטלה הזאת פוגשת ענף שגם כך התאפיין בשנים האחרונות בתחרות פרועה, האתגר הניהולי הופך מורכב עוד יותר. שני המנהלים - אביגל שורק ואורי סירקיס - מייצגים בכהונתם שתי מגמות מנוגדות: שורק, מנכ"ל אל על, מונה לתפקידו בידי משפחת רוזנברג, הבעלים החדשים של חברת התעופה שהייתה פעם לאומית ועדיין נתפסת - ולזכותה ייאמר שלעתים אף מתפקדת - ככזאת. לעומתו, סירקיס, מנכ"ל ישראייר, מכהן בתפקידו כבר כ־12 שנה, והוא שרד לא מעט שינויים מבניים בענף, אם כי אף אחד מהם לא דמה בעוצמתו למשבר הקורונה.
עבור אל על, הגדולה לאין שיעור מכל חברת תעופה ישראלית אחרת, זו הייתה שנה קשה במיוחד. כשכולם קיוו שהחיסונים ידבירו סופית את הנגיף, היה נדמה שתוכנית הסיוע של הממשלה - שמכירה בחשיבותה של תעופה ישראלית גם בעידן התחרותי והגלובלי, לצד פיטורים של כשליש מכוח האדם והזרמת מאות מיליוני שקלים מצד הבעלים - תצליח לייצב את החברה. אולם הקורונה המשיכה לתעתע, והממשלה נדרשה לעדכון המתווה, באופן שיאפשר לאל על לשרוד.
גם סירקיס מצא עצמו מטפל באותם נושאים בדיוק - הפחתת ההוצאות השוטפות, ובכלל זה הוצאות השכר, ועמידה מול הגופים הרגולטוריים, הן בנושא תמיכה ממשלתית בענף התעופה והן בפיצוי ספציפי, הנדרש לפי החלטות הממשלה על סגירת השמיים.
בינתיים, בחברת התעופה השלישית של ישראל ארקיע, הודיע המנכ"ל ירון אמזלג על פרישה בתום כהונה קצרה. הן שורק והן סירקיס נזכרים ודאי בערגה בבעיות - הלא פשוטות כשלעצמן - של ענף התעופה ערב המגיפה: תחרות מצד טיסות הלואו קוסט החדשות שנגסו בהכנסות שאליהן הורגלו השחקנים הקיימים. לכן אפשר להמר בביטחון מלא שלו השניים היו יכולים לאחל לעצמם משהו לקראת השנה החדשה, היה זה רק לחזור ולעסוק בתחרות מסחרית, קשה ככל שתהיה, ובתפעול שוטף של חברה מתפקדת - ולא רק בין סגר לסגר ובתנאים של אי־ודאות.
