60. אמיר אוחנה, דוד אמסלם, מירי רגב וגלית דיסטל אטבריאן, ח"כים ממפלגת הליכוד
ארבעת חברי הכנסת שלהם מוקדש ערך זה - ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ דוד אמסלם, ח"כ מירי רגב וח"כ גלית דיסטל אטבריאן כרכו למעשה את גורלם בזה של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. הם כמובן אינם עשויים מקשה אחת, אבל יש להם מכנה משותף: שלושה מהם היו שרים בזכות קרבתם, שלא לומר נאמנותם, לנתניהו. הרביעית היא שריון אישי שלו ברשימת הליכוד לכנסת.
לארבעתם היה לא מעט להרוויח, אבל ארבעתם גם עלולים להפסיד אם יחליט יו"ר הליכוד לפרוש מהחיים הפוליטיים. רוצים לומר, לו היו הארבעה ניירות ערך, ההמלצה שלנו הייתה, למרות שהשער שלהם בשפל, לחכות ולראות אם נתניהו מסוגל לעשות קאמבק, או אז הם יהיו שוב ארבעה בכירים ומעצבי מדיניות.
מובן שלכל אחד מהם יש רקע שונה: אוחנה הוא איש שב"כ לשעבר, שביסס עצמו כבכיר בליכוד. הוא אולי אינו בכיר ברמה של התמודדות על ראשות התנועה, אבל מי שיראה כמה חום מרעיפים עליו הפעילים ואנשי השטח, בעיקר לאחר שמיצב את עצמו כלוחם במערכת המשפט ואכיפת החוק, עת היה שר המשפטים ("הפרקליטות שבתוך הפרקליטות"). אוחנה רחוק מהטייפ־קאסט שהיריבים הפוליטיים נוהגים לכנות "ביביסט": הוא רהוט ואלגנטי, הומוסקסואל מוצהר שחי כבר שנים ארוכות מחוץ לארון. לעומתו, אמסלם הוא פעיל שטח. הוא ניחן לא רק בטמפרמנט הליכודי המפורסם, אלא גם במעבר בהיר בין הסתחבקות עם יריב פוליטי לנאום לוחמני, בין מתכון לחריימה ובישולים לשבת לבין קרב צעקות במליאת הכנסת.
רגב הגיעה לפוליטיקה לאחר שהייתה דוברת צה"ל. ייתכן שבימין הקיצוני, השותף הטבעי לליכוד, לא ישכחו לה לעולם שדיבררה בשעתו את ההתנתקות. הקריירה שלה לצד נתניהו נסקה - וכפסע היה בינה לבין משרד החוץ: למגינת לבם של יריביה הרבים ולשמחתם של אוהדיה הרבים לא פחות. בסופו של דבר נפלה הממשלה, ורגב לא זכתה לקפיצת המדרגה שלה חיכתה לאחר שכבר כיהנה כשרת התרבות והספורט וכשרת התחבורה.
דיסטל אטבריאן היא יוצאת הדופן בחבורה. היא לא פוליטיקאית, אלא מה שנהוג לכנות, כלומר, אילו רק הייתה בצד השמאלי של המפה הפוליטית: אשת רוח. היא סופרת, פובליציסטית ואשת תקשורת. הופעותיה הפומביות, שבהן לא התביישה מעולם להציג דעות שעומדות בסתירה לרוחו של המיליה התרבותי שלה, קירבו בינה לבין ראש הממשלה לשעבר, והוא שריין אותה במקום העשירי ברשימת הליכוד לכנסת.
כל עוד נתניהו מנהיג הליכוד, וכל עוד הוא זוכה, על פי הסקרים, למספר מנדטים גבוה, יישארו כל הארבעה על "הגלגל הפוליטי" המפורסם. כיצד יסתדרו אם וכאשר יחליט לפרוש? נחיה ונראה. מצד אחד קשה לראות את אחד המועמדים לרשת את נתניהו מסתדר עם הדעתנות של חלקם ועם הטמפרמנט של החלק האחר. מצד שני, בפוליטיקה הישראלית כבר ראינו הכל.
100 המשפיעים של מעריב: 20 המקומות הראשונים | זו האישיות המנצחת
59. בצלאל סמוטריץ' וח"כ איתמר בן גביר, מפלגת הציונות הדתית
ח"כ בצלאל סמוטריץ', לשעבר שר התחבורה, וח"כ איתמר בן גביר הם לא רק שותפים פוליטיים הפועלים לחיזוק הימין הדתי, הם גם חברים הרואים עין בעין בנושאים רבים שניסו לקדם בכנסת. שניהם חתומים על פעילות פרלמנטרית בלתי מתפשרת ועל אמירות שנויות במחלוקת. שניהם צעירים שיזמו והתעצבו בשנים דומות, וגם אם הם מגיעים ממקומות שונים, הם פועלים למען מטרות דומות. הם אלו שהשמיעו את זעקות השבר הרמות ביותר על הקמת ממשלת השינוי, אולי כי נדהמו לגלות שמפלגת ימינה חברה לממשלת מרכז־שמאל ואולי כי חשו אחריות כלפי גוש הימין, שהם אלה שמנעו ממנו קואליציה אפשרית כשהתנגדו לצירוף מנסור עבאס לממשלה.
סמוטריץ' היה הראשון לזהות את הכיוון של מפלגת ימינה, והוביל את ההתנגדות לשיתוף פעולה עם רע"מ, שהחל בתקופת ראש הממשלה לשעבר נתניהו. על רקע זה נפרד מבנט, התמודד לבדו בבחירות, וכנגד כל התחזיות הגיע ל־7 מנדטים. רבים בימין הדתי מתייצבים מאחורי עמדותיו ורואים בו את יריב ראוי לראש הממשלה בנט. בשל כך הפך סמוטריץ' משחקן משני למנהיג מפלגה מרכזי, מקובעי הטון של המחנה הלאומי.
סמוטריץ' הוא בין חברי הכנסת הפעילים ביותר לחיזוק השפעת ההלכה על מדינת ישראל, ובפרט שילוב של אלמנטים דתיים בציבוריות הישראלית ובחוק הישראלי. לצד זה הוא מקדם חקיקות חברתיות. בדיונים על התקציב הוביל סמוטריץ' בוועדת הכספים שינויים ושיפורים משמעותיים בתקציב המדינה, ובראשם אגרת הגודש. הוא נאבק בבעיית הנשק הבלתי חוקי המשמש לאלימות בציבור הערבי. לתפיסתו, על המדינה להיאבק בפשיעה במגזר הערבי בכלים יצירתיים יותר. בחודש אוקטובר השנה עורר סערה בנאומו בכנסת כשהגיב לקריאות ביניים מצד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ומרע"ם במילים "אתם פה בטעות כי בן־גוריון לא גמר את העבודה ולא זרק אתכם ב־48'".
בן גביר הוא פעיל ימין רדיקלי, שהתפרסם בעקבות יוזמות פרובוקטיביות והופעות מתוקשרות בבתי המשפט.
מאז כניסתו לכנסת השתנה השיח במליאה, מאחר שבן גביר מרבה בקריאות ביניים ומתעמת עם ח"כים ערבים. רבים בממשלה ובכנסת מסתייגים מדעותיו ומהתבטאויותיו, אך אין לטעות בחשיבותו. לבן גביר השפעה רבה על השיח הן בוועדות הכנסת שבהן הוא חבר והן במרחב הציבורי מחוץ לכנסת. כך, לדוגמה, בנושא אהוביה סנדק, שנהרג במהלך מרדף משטרה בבנימין, השיג בן גביר במליאה תמיכה להקים ועדת חקירה משותפת שתבדוק את נסיבות מותו. בן גביר יוזם ומשתתף בהפגנות בכל מקום שבו הימין מוחה. גם למאבקים שניהל עם נשות הכותל הצליח לצרף רבים מהציבור החרדי. חזונו הפוליטי שנוי במחלוקת וחסר פשרות כמוהו עצמו: עידוד הגירה למי שאינו נאמן למדינה, חוק חסינות לחיילים ושוטרים ורפורמה במערכת המשפט. סמוטריץ' מעודן ממנו, וגם פועל בגבולות שזוכים ללגיטימיות רבה יותר מצד כלל הציבור, שניהם לא חזרו בהם מעמדותיהם הפוליטיות, גם במחיר הבטחות לתפקידים בכירים בממשלה. החלטתם לא לשבת בממשלת בנט־לפיד, שנתמכת בידי מנסור עבאס, העבירה אל המחנה שלהם מאוכזבי ימין רבים, אך בה בעת גם אפשרה את הקמת הממשלה המכהנת.
58. פנינה תמנו-שטה, שרת העלייה והקליטה
פנינה תמנו־שטה הפכה להפתעת הבחירות, לא פחות ממספר המנדטים שמפלגתה הצליחה לקושש. הפוליטיקאית הצעירה, שערקה מסיעת יש עתיד בנסיבות שנויות במחלוקת, קיבלה מבני גנץ את המקום השני והמכובד בצמרת כחול לבן והפכה ליו"ר השטח של המפלגה המדשדשת בסקרים שסיימה את מסע הבחירות עם 8 מנדטים. מאז הקמת ממשלת בנט־לפיד ממשיכה השרה יוצאת אתיופיה לנהל את משרד העלייה והקליטה, חולשת על יוזמות ופרויקטים ביד רמה ומצליחה לגייס תקציבים לעידוד עלייה בהיקפים שהמשרד בראשותה מעולם לא העז לחלום עליהם לפניה.
תמנו־שטה יודעת לעבוד עם ועדות הכנסת, לנהוג בממלכתיות, אבל גם ללחוץ על הנקודות הנכונות כדי להגיע להישגים. היא מסוגלת לחבר בין יריבים ולהפריד בין ידידים אם הדבר הולם את מטרותיה. בסוף השנה הקודמת, בימי שיא המתיחות בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ליו"ר כחול לבן גנץ, כשהשניים לא היו מסוגלים אפילו לשבת יחד בלי להחמיץ פנים, קידמה תמנו־שטה את אירוע "צור ישראל", להבאת 2,000 עולים מאתיופיה, וכינסה את השניים למפגש משותף.
כאמור, תמנו־שטה מקדמת את העלייה לישראל בהיקפים חסרי תקדים. למרות הקורונה, מאז פרצה המגיפה הגיעו לישראל 45,000 עולים ממדינות שונות. לאחר שנים של עיכוב, שרת הקליטה פעלה להעלאת בני שבט המנשה מהודו, והם קיבלו אישור יהדות מהרבנות. היא המשיכה את מבצע "צור ישראל" לקידום העלייה מאתיופיה ולמתן פתרון למצבם המייסר של הממתינים שנים ארוכות לאיחוד משפחות. כשהגיעו לארץ, פעלה להרחבת הזכאות ללימודי עברית משנה וחצי לעשר שנים ולהקמת מוקד לסיוע נפשי בחמש שפות לעולים, ובכך הייתה הראשונה לדאוג להם למעטפת נפשית בהתמודדות המורכבת עם השנים הראשונות בארץ חדשה. גם הטקסים משתנים. לפי דרישת השרה, משרד העלייה והקליטה הפך את יום האזכרה לנספים שמתו ב"מבצע משה" בדרכם לישראל לטקס ממלכתי שמועבר בשידור חי, בהשתתפות ראש הממשלה ונשיא המדינה.
תמנו־שטה נחשבת לאחת השרות הנמרצות בממשלה. היא פעילה במאבק נגד הגזענות כלפי בני העדה האתיופית ומסייעת לתקן עוולות שנגרמות להם במלוא העוצמה ובכל הכלים הארגוניים העומדים לרשותה. היא נאבקת באמצעות חקיקה להסרת החסמים בתהליכי הרישוי הישראליים ולשינוי החלטות ממשלה שיקדמו רופאים ומהנדסים עולים. בין לבין היא גם מסייעת במאבק להשבת אברה מנגיסטו. למעשה, עוד כחברת כנסת הייתה הראשונה שעדכנה על היעדרו את הנשיא ואת ראש הממשלה, את חברי הקבינט הביטחוני ואת חברי ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ודאגה שיתקיימו פגישות ראשונות בעניינו עם שרים בכירים ומפקדי אוגדת עזה. מאז היא מלווה את המשפחה במאבקה להשבת השבוי.
גנץ סומך עליה מאוד. גם חברי הכנסת והשרים מחבבים אותה בשל היותה שחקנית פוליטית הוגנת. תמנו־שטה היא משימתית, ולא עוצרת לרגע. אין לה גינונים של שרה או של שררה. היא מחוברת לשטח ופועלת בגובה העיניים. בסופו של יום, בשקט אך בנחישות היא הצליחה ליישם חלק נכבד מהחזון השאפתני שהציגה עם תחילת כהונתה. סביר להניח שגם בשנת 2022 היא תוסיף לבסס את מעמדה כאחת הנשים הבכירות בפוליטיקה הישראלית.
57. עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי
עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי, נהפך השנה לנציג הפוליטי הבכיר ביותר במגזר הערבי. רואה החשבון מכפר קאסם התמנה לשר המוסלמי השני בתולדות המדינה ואף ייצג את מדינת ישראל בחידוש השיחות על הסכמי השלום (מהצד הכלכלי) באוסלו. בפעם הראשונה, לאחר שנים של קיפאון, השתתף פריג' באוסלו בכנס של הקהילה הבינלאומית, בהשתתפות 27 מדינות וגופים פיננסיים, במטרה להביא לשיפור התנאים הכלכליים ברשות הפלסטינית.
בקדנציה הקודמת נחשב פריג' לחבר כנסת פעיל בייצוג ערביי ישראל ונשא את דגל המאבק באלימות בחברה הערבית. אבל מאז שנכנס ללשכת המשרד לפיתוח אזורי נדמה שהעדיף להקדיש תשומת לב רבה יותר לערביי הרשות מאשר לערביי ישראל ולהתמקד במדינות הסביבה במקום באוכלוסיית הבית.
בחודשי כהונתו הספורים בממשלה הספיק להגדיל את צוותי המעקב על שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית, לפעול להרחבת מעבר רפיח ומעבר אלנבי ולקדם את מיזם הנחת צינור הדלק במסוף ג'נין כדי לחסוך את מאות המשאיות שעוברות בכל חודש בכבישי ישראל לשטחי הרשות. הוא ושר הבריאות ניצן הורביץ נפגשו עם אבו מאזן בלשכתו במוקטעה, ואף שהפגישה הוצגה כיוזמה מפלגתית ולא לאומית, קשה היה להתעלם מהעובדה ששר בממשלת ישראל מעלה את סוגיית שתי המדינות על השולחן.
פריג' הוא אחד השרים הרהוטים במליאה וגם מהשקטים שבהם. כשהאווירה מתחממת, ואחרים מתווכחים בלהט, פריג' מעדיף לשבור את המתח. יש לו חוש הומור, תפיסה חברתית מכילה ופילוסופיה פרגמטית. במרחב התמרון שבין מפלגת רע"ם הקהילתית והסקטוריאלית ובין התפיסה הקומוניסטית הלאומנית של המפלגה המשותפת, פריג' בולט בתפיסה של שותפות ושילוב החברה הערבית בחברה הכללית. ברוח זו, קידם והוציא לפועל את תוכנית "תקאדום", שמשמעותה בערבית "תתקדמו", ומטרתה להביא לצמצום פערים בין החברה הערבית לכלל הציבור במגוון תחומים כפיתוח התעסוקה, שיעור התעסוקה ואיכותה ופיתוח תשתיות. פריג' הצליח להכניס לתקציב התוכנית תחומי פעילות נוספים שלא נכללו בהחלטות חומש קודמות כמו פיתוח מנועי צמיחה ברמת הרשות המקומית וברמה האזורית, העלאת הפריון בעבודה ושיפור תחומי ההשכלה והתעסוקה בחברה הערבית.
אף שהוא שר בממשלה, פריג' לא נתפס כאדם שמתנהג כמו פוליטיקאי. את מה שיש לו בבטן הוא אומר בגלוי. הוא בורח מססמאות ומתמקד בתוכניות ובמעשים. אולי לכן הרחוב הערבי הצעיר מחבק את השר המייצג אותו בממשלה ורואה בו נציג אותנטי לקידום והגשמת שאיפותיו.
56. מתן כהנא, השר לשירותי דת
מתן כהנא, השר לשירותי דת המשתייך לסיעת ימינה, הגיע לכנסת מהמקום האריסטוקרטי ביותר, הן בציונות הדתית והן במרחב החילוני. מצד אחד ייצג בתחנות חייו את זרם הכיפות הסרוגות כחניך וכמדריך בתנועת בני עקיבא וכבוגר ישיבה תיכונית ואוניברסיטת בר־אילן, ומצד אחר פעל במסגרות העילית הממלכתיות כלוחם בסיירת מטכ"ל, כטייס קרב בחייל האוויר וכמפקד טייסת 16־F. לכן ביקש לעצמו את משרד הדתות, משום שהאמין שהרקורד הדתי והצבאי יסייעו לו בבואו לתווך את סוגיית הדת והמדינה לציבור, ושדווקא הוא, שפגש בשני העולמות הקוטביים ושחה בהם היטב, יוכל להביא את החיבור והפשרה ביחסי אורתודוקסים וחילונים.
נאמן לתפיסתו זו, כהנא הוביל השנה רפורמות נפיצות במערך הגיור והכשרות. בהיותו שמרן שמתאווה לרבנות ראשית חזקה, חתר למצב שהיא תשמש כרגולטור וכמפקח על שוק פרטי שמעניק תעודות כשרות. כהנא התעקש על חוק שמאשר לשלושה רבני עיר להגדיר סטנדרטים לכשרות, ובכך אפשר את פתיחת שוק הכשרות לתחרות מלאה ואישר לגופים פרטיים להעניק כשרות על פי בחירתם, בכפוף לממונה עליהם ברבנות הראשית. כשהרבנות התנגדה למתווה שלו - בין אם מטעמים פוליטיים ובין אם מתוך דאגה לרמת הכשרות - כהנא בנה מנגנון פיקוח חדשני המעניק לפקחים סמכויות להטיל קנסות ולשלול תעודות כשרות ממי שלא עומד בסטנדרטים.
כהנא לא הסתפק בכך. כדי לתת מענה ללא יהודים שמסרבים לעבור גיור בדרך המקובלת, עמל על מתווה שיפתח את הגיור לרבני ערים, שיוכלו לסייע בו לפי סט הכללים שהיו נהוגים בבית דינם של רבני הציונות הדתית. גם במתווה זה נהג כהנא בזהירות הלכתית, והציע להקים ועדה שתקבע כללי גיור שיחייבו את הדיינים לעבוד לפיהם.
רפורמות מפליגות אלו עוררו עליו את זעמו של הזרם החרדי והדתי. דווקא הוא, תומך נלהב של מפעל ההתיישבות ואיש דתי, הפך לשק החבטות של הרבנים והפוליטיקאים. הרב שמואל אליהו האשים את כהנא שבא "לפרק את הרבנות הראשית", וכינה אותו "קבלן ביצוע של גלעד קריב ומרב מיכאלי". הראשון לציון הרב יצחק יוסף האשים אותו שהוא "ממשיך לעופף באוויר ועושה הכל כדי למצוא חן בעיני הרב דוד סתיו".
הפוליטיקאים החרדים חירפו וגידפו אותו וכינו אותו במה שהם מחשיבים לקללה: "רפורמי". בחודשים האחרונים נעשו הקללות לאיומים, וכהנא נהפך לאישיות מאובטחת.
נראה ששר הדתות לא מתרגש במיוחד מהגידופים ומהאיומים. בנאומיו במליאה הוא שב וטוען שיראת השמיים שלו לא נופלת מיראת השמיים של החרדים ושציבור הכיפות הסרוגות מקדש שם שמיים לא פחות מהם. נאמן לעמדה זו, דווקא בניסיון הכנסת ספר תורה לכותל בידי הרפורמים הוא התנגד לשינוי סדרי התפילה ברחבה, מתוך הבנה שקיימת הסכמה חברתית לנהוג בכותל כמנהג האורתודוקסים. עם זאת, כשהחלטות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון קבעו שהוא יהיה השר האחראי על ההילולה בשנה הבאה, הודיע כהנא שישקול הדלקה אחת עם רב ממלכתי - ושוב עורר תסיסה רבתי. לאחרונה העלה עליו גם את חמתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, כשהוועדה בראשותו החליטה לבטל את האבטחה על אשתו וילדיו.
אבל בציבור הדתי עצמו, בזרם הימני המרכזי, כהנא זוכה להערכה. וגם מצד השותפים הקואליציוניים, שגילו שר דתות שבא לעבוד ומגיעים עם בקשות משלהם לכרסום בסטטוס קוו. כהנא לא ממהר לשתף פעולה עם הדרישות המגוונות. מספיקות לו המלחמות שהוא מנהל על הרפורמות המרכזיות בכשרות ובגיור. האם לאחר שנים של קיפאון במשרד שהוא עומד בראשו, הוא יהיה הראשון לקדם מתווה ידידותי ומעודכן יותר ליחסי הדת והמדינה?
55. עידית סילמן, יושבת ראש הקואליציה ויושבת ראש ועדת הבריאות
שלוש פעמים ניסתה ח"כ עידית סילמן להיכנס לכנסת ונדחתה על חודו של מנדט. אפילו את תפקידה הראשון בכנסת הנוכחית קיבלה בקושי, ועם הרבה מזל: יום לפני ההשבעה התפטר ראש עיריית שדרות אלון דוידי מרשימת ימינה ופינה לה את הדרך. זה לא הפריע לה להפוך כמעט מיד עם כניסתה למליאה לאחת מחברות הכנסת הדומיננטיות במשכן.
סילמן צמחה במפלגות המפד"ל והבית היהודי. לימינה הגיעה מהצד האידיאולוגי העמוק. לכן, כשהחל המרוץ להרכבת הממשלה, מפלגת הליכוד זיהתה אותה כעריקה פוטנציאלית. חיזרו אחריה באובססיביות, הציעו ג'ובים נחשקים ומתנות פוליטיות, ובהמשך עברו להפגין מול ביתה. אולם דווקא הקמפיין השלישי הפך אותה לחשובה יותר משהייתה לפניו.
גם כשהחלה את תפקידה המאתגר כיו"ר הקואליציה הציגה סילמן חזות אדישה להתקפות מהאגף הימני באופוזיציה. התפקיד שלה קשה ותובעני. עליה להתרוצץ ימים ולילות במשרדי האוצר כדי להגיע להסכמות ולייצר את הסגירות האחרונות לקראת הצבעות החוק. כשיש שמונה סיעות, שמונה יושבי ראש של סיעות, שמונה אג'נדות פוליטיות, חברתיות וכלכליות וקואליציה צרה של 61 ח"כים - זו משימה שהיא כמעט בלתי אפשרית.
אבל סילמן צולחת אותה עד כה בהצלחה. בעזרת עבודתה היסודית בחזית המליאה ומאחורי הקלעים העבירה הקואליציה את מרבית הצעות החוק עוד לפני מושב הקיץ. הרבה בזכותה עמדה הממשלה ביעדים אחרי תקופת שיתוק ארוכה והעבירה את תקציב המדינה לשנתיים הבאות.
האופוזיציה לא עושה לסילמן חיים קלים. כשסיפרה לאחרונה שאדם תקף אותה בתחנת דלק, פרסמו שהיא משקרת והאשימו אותה שבדתה את הסיפור מדמיונה.
סילמן מתווכת את עבודת הממשלה לכנסת אף שאין לה ניסיון רב בתחום. היא אחראית לא רק על שלמות הקואליציה, אלא גם על סדר היום של ממשלת ישראל. אפילו חבר כנסת ידידותי שנרדם עלול לסכן את הרוב הדחוק ממילא, שלא לדבר על לחיצה בטעות על כפתור ההצבעה הלא נכון או על היעדרות מסיבות רפואיות.
אבל סילמן מנהלת את הקואליציה בפרץ התלהבות. לפעמים גם במחיר לינת לילה בכנסת. בין לבין היא גם עומדת בראש המטה של משפחת גולדין להשבת גופות החטופים, מסייעת לעשרות עמותות וארגונים פמיניסטיים, וכיו"ר ועדת הבריאות, היא הצליחה להשיג ממשרד האוצר תוספת של כ־100 מיליון שקל לבסיס התקציב של בתי החולים במערכת הבריאות.
אומנם גערו בה "תעני כמו ילדה טובה" וכינו אותה "ילדה קטנה", אבל ניהול קואליציה שמורכבת משמונה מפלגות שונות מוכיח שהיא יודעת לסנן את רעשי הרקע.
54. רן דנאי, מנכ"ל פעילות הרכב של יוניון מוטורס
נחזור לרגע יותר מ־15 שנים לאחור, אל שנת 2006: רן דנאי, עד אז מנהל השיווק והמכירות הצעיר של מרצדס, עזב את קבוצת כלמוביל וקיבל לידיו מותג חדש ולא מוכר לרוב הישראלים - לקסוס - שנכנס לישראל תחת יוניון מוטורס, היבואנית שהמותג המזוהה עמה יותר מכל הוא טויוטה (החברה־האם של לקסוס).
מלבד להצלחה בקידום המותג בישראל, הייתה זו ראשיתה של דרך ארוכה, בכיוון נסיעה אחד, של דנאי ויוניון. בחלוף עוד ארבע שנים בלבד החליף דנאי את מיכה כרמון בתפקיד מנכ"ל טויוטה בישראל. המהלך לא היה רק של חילופי אישים בצמרת הניהולית של מותג הרכב הגדול בעולם, אלא גם של חילופי דורות. טויוטה נקטה אותו לאחר משבר תדמיתי שפקד את החברה באותה שנה בעקבות תקלה טכנית בכמה דגמים מתוצרתה, והוא גם נועד להצעיר את השדרה הניהולית.
המהלך, שלא לומר המהפך, הושלם בתחילת 2018, כאשר נודע כי דנאי יתמנה למנהל כלל פעילות הרכב של הקבוצה ולסגן וליו"ר שלה.
בניהולו של דנאי צמחה החברה בשיעור ניכר, בעיקר במגוון המותגים שהיא מציעה לנהגים בישראל. השנה היא השיקה את ג'ילי, מותג רכב סיני, המציע שילוב של מנוע חשמלי וטאץ' יוקרתי במחיר תחרותי. אל תתפלאו אם 2022 תהיה שנת הפריצה של המותג. כן קלט היבואן את פעילותו של GAC, יצרן סיני ענקי של רכב חשמלי, שגם בנוגע אליו התחושה היא כי ראינו רק את הסנוניות הראשונות.
השקה של מותגים חדשים היא תמיד מאתגרת, אבל כשהיא נעשית על רקע משבר האספקה בתעשיית הרכב העולמית, היא מסקרנת שבעתיים. נדמה כי דנאי יצטרך לבטא בשנה הקרובה את כל התכונות שהביאו אותו עד הלום, לצד הניסיון המצטבר שרכש בשנותיו הארוכות בענף, כדי להמשיך ולהיות השם המוביל בין יבואני הרכב בישראל.
53. רון חולדאי, ראשי עיריית תל אביב
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, עבר שנה סוערת, הן בזירה הפוליטית והן בעיר ללא הפסקה. במשבר הקורונה, שלווה בסגרים ממושכים ובהגבלות קשות, היו שהספידו את תל אביב כמטרופולין הגדול בישראל וכמרכז תרבות ובילויים. אבל ההספדים היו מוקדמים מדי, שכן עם תום ההגבלות, העיר חזרה במהירות לשמש כקטר של העסקים וחיי התרבות, הפנאי והבילויים. הביקוש למשרדים בעיר גבוה, וחברות הייטק ועסקים מובילות מקפידות לפעול מתל אביב, כחלק ממיתוגן. כן ניכרת תנופת בנייה של מגדלים חדשים, שמשנים את קו הרקיע של העיר.
אולם תל אביב מתמודדת עם בעיות מורכבות, חלקן ברמה הלאומית: עומסי תנועה כבדים, שגברו מאז סיום משבר הקורונה, תחבורה ציבורית שאינה מספקת ומצוקת חניה קשה, שרק מחריפה בשל הריבוי המסיבי של כלי הרכב בכבישים והפקעת מקומות חניה לצורך עבודות תשתית. נוסף על כך, תל אביב חפורה לאורכה ולרוחבה בשל העבודות להשלמת קווי הרכבת הקלה, והתנועה הפכה לקשה עוד יותר. יש שיאמרו בלתי אפשרית.
שתי בעיות נוספות שרובצות על כתפיו של חולדאי הן עתידה של התחנה המרכזית החדשה, שהיא בבחינת מטרד סביבתי, אך עם זאת עדיין לא הוסכם על פתרון חלופי ראוי עבורה, וסוגיית הנתינים הזרים בדרום העיר, שהמדינה טרם גיבשה עמדה ברורה בנוגע אליה.
תל אביב דורגה לפני חודש כעיר היקרה ביותר בעולם. יוקר המחיה בא לידי ביטוי במחירי הדיור, שרק נוסקים, וכמעט בכל תחום של חיי היומיום. זו כמובן בעיה שלא חולדאי יצר, קל וחומר - לא לו הפתרון, ובכל זאת, הדבר מרחיק מהעיר אוכלוסיות שהיו חלק מנופיה לאורך כל שנות קיומה. ואף על פי כן, נוע תנוע: תל אביב ממשיכה להיות ממותגת כעיר אטרקטיבית בינלאומית, וחולדאי כבר מתכנן את ההסתערות על הבחירות לראשות העירייה, שייערכו בעוד פחות משנתיים.
לא נסיים בלי להזכיר את ניסיונו של חולדאי להתמודד בבחירות לכנסת. לנוכח תוצאות הסקרים הוא נסוג מכך עוד לפני הבחירות, והעדיף להישאר בבניין העירייה.
53. משה ליאון, ראש עיריית ירושלים
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, קיבע את מעמדו כמנהיג המנסה לפשר בין ציבורים באחת הערים המורכבות והרגישות ביותר בעולם.
ליאון נבחר לתפקידו זה לאחר שצבר ניסיון עשיר הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. במגזר הציבורי הוא כיהן בשורת תפקידים בכירים, בהם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יו"ר רכבת ישראל ויו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. במגזר הפרטי הוא ייסד את משרד רואי החשבון ליאון אורליצקי, השביעי בגודלו בישראל.
מאז כניסתו ללשכת ראש עיריית ירושלים, לפני כשלוש שנים ולאחר שנבחר בסיבוב השני, תוך שהוא גובר על מועמדים שנחשבו על הנייר כפייבוריטים, ליאון מוביל פרויקטים בתחומי הבינוי ותשתיות התחבורה, ואלו אמורים לשנות את פניה של העיר.
עם המיזמים הבולטים נמנים פיתוח כניסות נוספות לירושלים, חניוני חנה וסע ורשת רכבות קלות שתחבר בין קצוות העיר למרכזה ולאזורי התעסוקה.
בימים אלו נבנים בירושלים כ־1.6 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר - בכניסה לעיר, בגבעת רם, בהר חוצבים ובגבעת שאול - והם עתידים לאכלס חברות הייטק מובילות ובתי עסק. ליאון סבור שהחוק לעידוד השקעות הון, שחל על ירושלים, יקל את הגעתן של החברות לעיר.
בד בבד נעשתה רפורמה בתחום הניקיון. בעקבות ההפרטה שעשה אגף התברואה העירוני, שכללה את הכנסתן של 12 חברות קבלן חדשות, רמת הניקיון בעיר עלתה והשתפרה.
ליאון גם החליט להפנות זרקור לחינוך במזרח העיר, ואף הפך לראש העירייה הראשון שביקר בשכונות מחוץ לגדר. הוא בנה קשרי אמון עם מנהיגים במזרח העיר, ולעתים פעל לפשר באירועים שיצרו חיכוכים ועימותים. תקציבי העירייה מחולקים למזרח העיר באופן שווה, וליאון מאמין שבעתיד יראו את השינוי בתשתיות ובחינוך. ליאון, שיצר יחסי אמון גם עם ציבורים נוספים בירושלים, צפוי להתמודד לקדנציה שנייה, הפעם כראש עירייה בעיר שנמצאת בתנופה.
52. לוי הלוי, מנכ"ל חברת האשראי כאל
לוי הלוי, מנכ"ל חברת האשראי כאל (כרטיסי אשראי לישראל), היה בעברו משנה למנכ"ל ומנהל האגף למערכות מידע וטכנולוגיה בחברת הביטוח מנורה מבטחים וכן שימש כסמנכ"ל בנק דיסקונט ומנהל חטיבת הטכנולוגיות והתפעול שלו, תפקיד שבו היה שותף מרכזי לתהליכי הדיגיטציה של הבנק. הלוי, שהחליף בשנת 2018 את דורון ספיר, הצעיד את כאל לשורה של הישגים שהשתקפו היטב בדוחות של הרבעון השלישי לשנת 2021, עם רווח נקי של 92 מיליון שקל (גידול של 82% לעומת הרבעון המקביל ב־2020).
הוא אמור לנווט את החברה, שמייצגת בישראל כמה מחברות האשראי הגדולות בעולם, גם דרך השינויים העוברים על תחום הפיננסים. במידה רבה התחרות בין חברות האשראי הופכת לתחרות על המיקום כחשבון אשראי מועדף באפליקציות התשלומים ובארנקים הדיגיטליים. במילים אחרות: מאחר שחלק גדול מהישראלים מחזיק ביותר מכרטיס אשראי אחד, השאיפה של כל חברה העוסקת בתחום היא להיות כרטיס האשראי הראשון באפליקציה.
לנתון הזה, המובן מאליו כמעט, יש משמעויות רבות, שהופכות את חברות האשראי לא רק למנפיקות כרטיסי אשראי, אלא גם למועדוני לקוחות המתחרים על אהדת צרכני האשראי בישראל. זאת ועוד, חברות האשראי, בהן כאל, מרחיבות את גבולות פעילותן מעבר לתחום האשראי, לעבר שירותים פיננסיים נוספים כמו הלוואות וביטוח.
הלוי, בדומה לעמיתיו לתחום, יימדד לפי יכולתו להתאים את כאל לצורכי שוק התשלומים המשתנה. כמי שכבר הצליח לחולל את המהפכה הדיגיטלית בבנק דיסקונט, נדמה שיש לו יתרון יחסי במשימה זו.
51. ברק רגב, מנכ"ל גוגל ישראל
ברק רגב החל לעבוד בסניף הישראלי של ענקית החיפוש כבר לפני כמעט 12 שנה, שבמהלכן מילא תפקידי ניהול שונים הן בגוגל ישראל והן בכמה חטיבות של החברה העולמית. טרם הצטרפותו לגוגל, עבר רגב בכמה תחנות - מסטארט־אפים מקומיים ועד לענקית התוכנה מיקרוסופט.
ב־2017 הוא החליף בתפקיד את מאיר ברנד, שמונה לסגן נשיא גוגל העולמית, ומאחר שברנד הוא, בין יתר תפקידיו, מנהל השווקים המתפתחים בחברה, הוא למעשה הממונה על רגב.
רגב הוא איש טכנולוגיה וניהול, כלומר, הגיע אל התחום מתוך הקרביים הטכנולוגיים שלו ולא מתחומי הכלכלה, המימון, החשבונאות או השיווק כמו רוב המנהלים בחברות הענק.
החברה, שלרוב נמנעת מלעסוק בסוגיות חברתיות - אם כי היא מעורבת בלא מעט מיזמים חברתיים, חרגה מעט ממנהגה בחודש יוני האחרון, ותרמה 4 מיליון דולר לקמפיין המתנגד לטיפולי המרה ללהט"ב. רגב הצהיר אז: "זה מהלך שיכול להציל נפשות רבות".
זו לא הייתה ההתבטאות החברתית הראשונה שלו. הוא התגאה בכך שהנהלת החברה בישראל מורכבת ברובה ממנהלות נשים. ככלל, נראה שרגב מנצל כל הזדמנות כדי להציג את הפנים הנעימות של החברה, שכדרכן של ענקיות הפכה מטרה גם לחצי ביקורת.
בעבר התבטא בזכות התחרות הפתוחה שמתקיימת בשוק - אם כי כמובן לא מאיימת על הבכורה העולמית של גוגל בתחום החיפוש - וכן על נכונותה של גוגל לשלם יותר מסים בישראל. בהצהרתו זו הקדים מעט את התאחדות ראשי ה־G8, שדרשו למסות את ענקיות הטכנולוגיה.
נדמה כי מלבד לניהול השוטף של החברה, הנושא הרגולטורי הוא מהחשובים ביותר עבורה: יתרון הגודל יכול להיות מצוין בעסקים, אבל הוא גם מעיר מרבצם לא מעט מוקדי כוח ותיקים שחוששים מהשחקנים החדשים בזירה - הן ברמה הגלובלית והן גם ברמה המקומית.
50. משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות
במחצית 2020 נפל דבר באחת הקבוצות הבנקאיות המסקרנות ביותר בישראל. מזרחי־טפחות מסר כי משה לארי, מי שהיה מנהל החטיבה הפיננסית בדרגת סמנכ"ל, יחליף את אלדד פרשר וימונה למנכ"ל הבנק.
לארי נחשב למינוי שנועד לשדר יציבות: הוא מונה לתפקיד בין שני הגלים הראשונים של הקורונה, בשעה שרבים תהו מה יעלה בגורלה של המערכת הבנקאית בתקופה של אי־יציבות גלובלית. זה היה נכון לכל בנק, ונכון שבעתיים לבנק צומח שאיחד לתוכו כמה גופים בנקאיים, המוכר בהם הוא בנק אגוד.
אולם מי שחשב שלארי מונה לעמוד בראש הבנק רק כדי לשמור על הגחלת, ודאי שפשף את עיניו בתדהמה למראה התוצאות העסקיות המצוינות של מזרחי־טפחות ברבעון השלישי של 2021, עם רווחי שיא שקירבו את הבנק לליגה של השמות הגדולים בענף הבנקאות בישראל.
חלק מההצלחה אפשר כמובן לייחס גם לעיתוי: הרתיחה בשוק הנדל"ן היטיבה עם כל הבנקים, אבל בעיקר עם מזרחי־טפחות, שמחזיק בבנק ייעודי למשכנתאות (טפחות). אך לא על הנדל"ן לבדו מתבססת הצלחתו של לארי, אלא גם על מהלך גיוס מוצלח שקיים הבנק לאחרונה.
לאחרונה השלים לארי סבב מינויים בצמרת הנהלת הבנק, שהיה למעשה הראשון שעשה מאז מונה לעמוד בראשו. מלבד לעובדה שהוא נתן מקום לכוחות חדשים, בהן נשים שמונו לראשי חטיבות, המשמעות העיקרית של המהלך היא שאת האתגרים שהשנה החדשה תזמן למזרחי־טפחות יפגוש לארי כשהוא מוקף בצוות ניהולי שמורכב מאנשיו.
49. גיל שרון, יו"ר בזק
גיל שרון, יו"ר בזק, מילא בעבר שורה של תפקידים בתחום התקשורת, בהם יו"ר ומנכ"ל גולן טלקום ויו"ר ומנכ"ל פלאפון. הוא מונה ליו"ר בזק והחברות־הבנות שלה בחודש אוגוסט 2020. עוד קודם לכן, כמנכ"ל גולן טלקום, הצליח להשלים את מכירת החברה לסלקום ביותר מ־600 מיליון שקל, ובדרך עשה אקזיט נאה, כשמכר את מניותיו בחברה בעשירית הסכום.
מניית בזק ידעה לא מעט טלטלות לאורך השנים, והגיעה לשפל בשנת 2019, בעקבות הסתבכותו של הבעלים הקודם שאול אלוביץ' בפרשת תיק 4000. שרון החליף בתפקיד את שלמה רודב - מהמתמודדים היום על רכישת פרטנר - שעל פי הדיווחים, לא הסתדר עם הנהלת סרצ'לייט, בעלת השליטה בבזק. היחסים המשופרים של שרון עם בעלי השליטה הצליחו להניע את החברה הוותיקה להתמודד עם אתגרים חדשים לאחר תקופה של קיפאון, נטישת לקוחות וצניחה בהכנסות.
בזק בראשותו הציגה ברבעון השלישי של השנה החולפת הכנסות של קצת יותר מ־2 מיליארד שקל ורווח של 284 מיליון שקל. שרון ציין לאחרונה כי מטרת החברה היא להתמקד בפריסה מואצת של הסיבים האופטיים כמנוע הצמיחה שלה. מנועי צמיחה צפויים נוספים של בזק הם חבילות הטריפל, שחברת יס תתחיל להציע בעקבות המיזוג עם חברת בזק בינלאומי, המעבר לטכנולוגיית ה־5G והקמת שירותי מחשוב ואינטגרציה שיתמקדו בתחומים הקשורים לשוק ה־IT בישראל.
48. הראל ויזל, מנכ"ל קבוצת פוקס
קבוצת פוקס, בהנהגתו של איש העסקים הראל ויזל, לא מפסיקה לצמוח. גם בשנה החולפת שמרה פוקס על מעמדה כמעצמת אופנה במונחי השוק הישראלי. אבל לא רק ישראל: קבוצת פוקס מתעצמת גם מעבר לים, והיא עתידה להיכנס בקרוב אל המדד המוביל של הבורסה הישראלית - ת"א 35.
כיום פוקס נסחרת לפי שווי של כ־7.5 מיליארד שקל, ועל כן היא צפויה להחליף במדד את חברת התרופות פריגו. את תשעת החודשים האחרונים של השנה החולפת סגרה פוקס עם רווח נקי של יותר מ־200 מיליון שקל, ובסך הכל החברה נהנית מתשואה של 1,000% בחמש השנים האחרונות.
ריטיילורס, גם היא מקבוצת פוקס (55.74%), שמחזיקה בזיכיונות ל־FOOTLOCKER ורשת חנויות נייקי בישראל, בקנדה ובאירופה, השיגה הכנסות רבעוניות של 341.6 מיליון שקל. בד בבד השקיעה החברה בפעילות עתידית, עם פיתוח אתר הקניות "טרמינל X", שאליו נכנס השנה כשותף גם אחד מבעלי אתר האופנה הדני המצליח "אסוס".
את דרכו העסקית החל ויזל ב־1992 עם חנות קטנה ברמת גן בשם "טריקו פוקס". החנות השנייה, שנשאה את אותו השם, נפתחה בקניון הזהב בראשון לציון בספטמבר 1992. החנות השלישית נפתחה בדיזנגוף סנטר, חצי שנה לאחר מכן. מאוחר יותר פתח ויזל חנות נוספת בקניון איילון ברמת גן. השאר - כמאמר הקלישאה - היסטוריה.
47. שלמה אליהו, בעל השליטה בקבוצת הביטוח מגדל
אילו היה לענף הביטוח בית לורדים, שלמה אליהו היה ללא ספק יושב הראש שלו. סיפור חייו יכול לפרנס תסריט הוליוודי: הוא נולד וגדל בבגדד, עלה ארצה עם משפחתו, היישר למעברה, עבד כשוליית מסגרים ומאוחר יותר כשליח בחברת מגדל. כאשר פוטר מעבודתו, החל לשמש כסוכן ביטוח. לימים הוא התגלה כאיש מכירות יצירתי, והקים חברת ביטוח משלו, שנשאה את שמו - אליהו. לימים, לאחר שהיה חבר בכנסת התשיעית מטעם מפלגת ד"ש, הוא נהפך לא רק לאיל ביטוח מקומי, אלא גם ליזם נדל"ן מצליח ובעל מניות בכמה בנקים. מאחר שתקצר היריעה מלתאר את קורותיו העסקיים של אליהו, נתמקד בנתון קטן אך חשוב - בשנת 2012, כמעט 60 שנה לאחר שפוטר מתפקיד שליח בחברה, רכש אליהו את השליטה במגדל, תמורת יותר מ־4 מיליארד שקלים, והיה לבעליה.
מי שחושב שאליהו, מחמת גילו, משמש רק בתפקיד של כבוד בקבוצת הביטוח שלו, כנראה אינו מכיר את האיש: הוא נחשב לבעלים דומיננטי, שלא נמנע מלומר את דעתו ולהפעיל את השפעתו על הדירקטוריון. בקיץ האחרון הוא היה מעורב מקרוב בחילופי הבכירים בחברתו, מאוחר יותר התעמת עם היו"ר יפתח רון־טל, ולאחרונה אף החליף ארבעה דירקטורים בחברה.
אולם אין לטעות, זו אינה כוחנות. אליהו הוא בראש ובראשונה איש עסקים נבון, בעל עצבי ברזל ואורך רוח. עד לשנה האחרונה, למשל, נחשבה עסקת מגדל ללא מוצלחת במיוחד ברמה הפיננסית. צניחה במניות חברת הביטוח הובילה גם לירידה בערך החברה, אבל השנה התהפך הגלגל: המניה שילשה את ערכה מאז מרץ 2020, והיא משקפת לחברה ערך של 5.65 מיליארד שקל ותשואה של 43% על המניה לאליהו. אפשר לראות בכך שיעור חשוב לאנשי עסקים צעירים ממנו שנודדים מענף לענף, מעסקה לעסקה, ותרים אחר רווחים מהירים, כל הדרך אל הג'וב הבא. בהשקעות, בעיקר בחברות פיננסיות כמו חברת ביטוח גדולה, לא רק החוש העסקי הוא הקובע אלא גם הסבלנות. ובמקרה של אליהו ומגדל - היא השתלמה בגדול.
46. מאיר ברנד, סגן נשיא בגוגל העולמית
מאיר ברנד, סגן נשיא בענקית הטכנולוגיה גוגל וכן הממונה על השווקים המתעוררים - רוסיה, המזרח התיכון ואפריקה - הוא אחד הישראלים הבכירים בעולם ההייטק. ברנד, בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת הארוורד היוקרתית, עבד בעבר בענקיות נוספות. הוא היה סמנכ"ל חטיבת ICQ ב־AOL, ניהל במשך שלוש שנים את חטיבת העסקים הקטנים במיקרוסופט ישראל והיה מנכ"ל גוגל ישראל, לפני שהשתלב בתפקידי ניהול בכירים בחברה העולמית. לתפקיד סגן הנשיא שלה הוא מונה לפני כחמש שנים. בעבר ציין כי בעיניו אנשים צעירים נמשכים לעבודה בגוגל בשל רצונם להשפיע ולשנות את העולם.
כן אמר בעבר כי נוכחות דיגיטלית בפלטפורמות מקוונות היא חובה עבור כל עסק, ממש כפי שהיה קו הטלפון לפני כמה עשורים. וכנראה ברנד צודק. במציאות של היום, שבה חיפוש בגוגל מקדים כמעט כל פעולה שלנו, נדמה שעל מי שלא מופיע במנוע החיפוש נגזרת אלמוניות.
שווי השוק של גוגל חצה השנה את רף 2 טריליון הדולר, ולא בכדי: בעידן שבו מידע הוא כוח, אין עוד גוף בעולם שמחזיק בכמויות אינפורמציה רבות כל כך על כלל אוכלוסיית כדור הארץ. בדרך כלל אנחנו לא נוטים להתלהב מגופים כאלה, אבל לזכותה של גוגל ייאמר שהיא משקיעה לפחות חלק מהמידע הזה בניסיון להיטיב עם העולם באמצעות מיזמים חברתיים מקומיים וגלובליים.
45. אבי ניר, מנכ"ל קשת 12
לא יהיה מופרך לומר שאבי ניר הוא אחד האנשים החזקים ביותר בישראל. בין אם נאהב את קשת 12, הערוץ שאותו הוא מנהל כבר שנים רבות, או נאהב לשנוא את התכנים שהוא משדר, דבר אחד בטוח: לא נוכל להתעלם מהם.
אם עוד יש שריד למדורת שבט ישראלית, הגחל שעדיין מפיח בו חיים הוא קשת 12. זה יכול להיות "חתונמי" או "הזמר במסכה" כי כשתוכנית מקבלת את הפריים טיים של 12, היא תהיה שיחת היום למחרת. אם לא, לא בטוח שיישמר מעמדה. לא מאמינים? תשאלו את "האח הגדול". החיבור הזה בין תוכן לפלטפורמה, שיוצר שלם גדול מסך חלקיו, הוא הניצחון הגדול של ניר.
לפעמים נדמה שניר יודע לפנינו מה אנחנו אוהבים, ואף יותר מכך: מה אנחנו שונאים, ובכל זאת אוהבים לצפות בו כדי להתעצבן. הוא יודע מה מוכר, מה פחות, ועל מה כולם אוהבים להלין ברשתות החברתיות ביום שאחרי - ובכל זאת להמשיך ולהצביע בשלט.
גם מי שלא אוהבים את הדרך ואת השיטה לא יכולים להתווכח עם הצלחתה: נתח צפייה של יותר מ־50%, שנצמד לסכומים כספיים גבוהים, הוא בסופו של דבר מבחן התוצאה של קשת 12, שקשורה גם לפלטפורמות מקוונות חזקות שמאפשרות לה להגביר את חלקה בשוק הפרסום.
מ"ארץ נהדרת" ועד ל"כוכב הבא", מ"אופירה וברקו" ועד ל"מאסטר שף", התוכניות של קשת 12 כבר מזמן לא מנסות לעמוד בקריטריונים של טוב או רע, אלא בעיקר של "נכון" או "לא נכון". וכאשר מצליחים לשמר את ההובלה במשך שנים רבות כל כך, חרף כניסתם של מתחרים מפלטפורמות שכלל לא היו קיימות בעת שניר החל את תפקידו, הנתון הזה לבדו מעיד על מידת השפעתו של האיש.
44. תמר יסעור, יו"ר ישראכרט, ורן עוז, מנכ"ל ישראכרט
בתחילת שנת 2021 נכנסה תמר יסעור לתפקידה כיו"רית חברת האשראי ישראכרט. היה צפוי כי במוקדם או במאוחר היא תמנה מנכ"ל חדש תחת ד"ר רון וקסלר, שכיהן בתפקיד במשך שש שנים. בחודש יולי השנה, כחצי שנה לאחר כניסתה של יסעור לחברה, הודיע הדירקטוריון בראשותה על מינוי של רן עוז, מי שהיה לפני כן מנכ"ל ענקית הביטוח מגדל.
יסעור היא מהשמות המוכרים בעולם הפיננסים: היא הייתה בכירה בבנק לאומי ושימשה בתפקיד מנכ"לית לאומי קארד. הדעה הרווחת הייתה שהיא ביקשה למנות לתפקיד את מנכ"לית פפר מיכל קיסוס הרצוג, שאותה הכירה מימיה בלאומי, אך לבסוף בחרה בעוז, שהתפטר מתפקידו כמנכ"ל מגדל, לאחר שנתיים סוערות. לפני כן כיהן עוז במשך כשנתיים כיו"ר חברת האשראי כ.א.ל, וקודם לכן היה בכיר בבנק דיסקונט. בתפקידו האחרון שם שימש כסמנכ"ל בכיר וכיו"ר החטיבה לשווקים פיננסיים. לעוז יש גם עבר עשיר כסמנכ"ל כספים בכמה חברות, בהן בנק הפועלים (שבו כיהן גם כמשנה למנכ"ל) ובזק. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בתחומי הכלכלה, החשבונאות ומינהל עסקים. את התארים הראשון והשני סיים בהצטיינות.
יסעור הייתה סמנכ"לית בכירה וראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בלאומי. גם היא בוגרת תואר ראשון ושני בכלכלה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, אך את דרכה כמנהלת החלה דווקא בעולם התקשורת, עת שימשה כמנכ"לית המקומון "כל העיר", עברה ממנו לשותפות בחברת ייעוץ אסטרטגי ואף כיהנה כשנתיים בתפקיד מנכ"לית משרד הפרסום פוגל־אוגלבי. לאחר הקריירה המרשימה בבנק לאומי, מונתה יסעור לתפקיד יו"ר קרן אינטו במקומו של דב קוטלר, שהחליף את אריק פינטו כמנכ"ל בנק הפועלים, ובדיוק לפני שנה, בדצמבר 2020, נבחרה לתפקיד יו"ר ישראכרט.
43. יורם נוה, מנכ"ל קבוצת כלל ביטוח ופיננסים
יורם נוה מונה לתפקיד מנכ"ל ענקית הביטוח כלל ביולי 2018. בשלוש וחצי השנים שבהן הוא מכהן, הוא חולל מהפכה של ממש בחברה, וכיום היא אחת המובילות בישראל. עם כניסתו לתפקיד התווה תוכנית תלת־שנתית, המבוססת על צמיחה מצד אחד ועל חיסכון בהוצאות מהצד האחר, תוך שהיא מטפלת לעומק במגוון רחב של תחומים.
הפעולות שנקט נשאו פרי, והן ניכרות בתוצאות השיא שהחברה מציגה - בצמיחה, ברווח ובתשואה על ההון. כלל מובילה בתשואות, היא הגדילה את פעילותה בתחום הפיננסי וכן היא מובילה במדדי השירות והתפעול ללקוחותיה ולסוכניה, בתדמיתה בקרב הציבור הרחב ובשביעות רצון העובדים.
כלל ביטוח ופיננסים הגיעה ערוכה למשבר הקורונה בזכות הטמעת הדיגיטציה מבעוד מועד בכל תחומי פעילותה - מכירה, שירות ותפעול. החברה השכילה לרתום את המשבר בשווקים והפכה אותו להזדמנות השקעתית לטובת עמיתיה.
לצד פעילותה העסקית, כלל ביטוח ופיננסים נכנסה לפעילות בתחום האחריות התאגידית. החברה פרסמה בשנה האחרונה דוח אחריות תאגידית ראשון, וזה שנתיים זוכה בדירוג הגבוה ביותר בתחום ה־ESG בישראל. כחלק מפעילותה בתחום זה, החברה השיקה במשחקים האולימפיים בטוקיו קמפיין תקשורתי רחב לתמיכה בספורט הפראלימפי.
לנוה תואר ראשון במשפטים וכלכלה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במשפטים ובכלכלה מאוניברסיטת רוטרדם בהולנד, כחלק מתוכנית ארסמוס היוקרתית של האיחוד האירופי.
42. נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי, תמיר כהן, יו"ר ומנכ"ל שיכון ובינוי
בתחילת שנת 2018 החל איש העסקים הישראלי־אמריקאי נתי סיידוף להתעניין ברכישת בזק. העסקה לא צלחה, ולבסוף החליט סיידוף להשקיע, באמצעות קפיטל פורסייט אינווסטמנט, ברכישת חברת הבנייה שיכון ובינוי מידי אשת העסקים שרי אריסון (הוא מחזיק בקרוב ל־47% ממניות החברה, בעוד היתר מוחזקות בידי הציבור או בידי הציבור דרך גופים מוסדיים).
סיידוף, צאצא למשפחה מוכרת בקרב עולי בוכרה, נולד בישראל וגדל בקיבוץ. בבגרותו עבר להתגורר בארה"ב, ולמד לתואר ראשון בכלכלה ב־UCLA. הוא פיתח את עסקי היהלומים שלו ומאוחר יותר את חברת ההשקעות.
את תמיר כהן, שעבד עמו כמנהל פיתוח עסקי, ייעד תחילה להיות שותפו הישראלי בעסקת בזק, שכן הבעלות על החברה מוכרחה להיות בידי גורם ישראלי, אך בהמשך, לאחר שהחליט לסגת ממנה, מינה את כהן, שהיה אז אנונימי יחסית בקהילת העסקים המקומית, לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי. בשלהי חודש אוקטובר 2020, לפני מעט יותר משנה, אישרה אסיפה מיוחדת של בעלי המניות את מינויו של כהן, עו"ד בהשכלתו, גם למנכ"ל החברה, לאחר שהוחלט מראש שכהונה זו תוגבל ל־18 חודשים. הכוונה הראשונית הייתה למנות את כהן לתקופה של 30 חודשים, אך בעלי המניות מקרב הגופים המוסדיים ביקשו לקצרה, ולפיכך יהיה צריך להכריע מחדש בנושא עד לחודש אפריל השנה.
בינתיים נדמה כי תמיר כהן עושה עבודה טובה בתפקידו המשולב. דוחות החברה האחרונים, של הרבעון השלישי של 2021, הציגו גידול בהכנסות וברווח הנקי, אך החברה לא חילקה דיבידנדים.
שיכון ובינוי היא אחת מחברות הבנייה הגדולות והוותיקות בישראל, היא הוקמה לפני יותר מ־80 שנה, בנתה עשרות אלפי פרויקטים, ומתגאה ביותר ממיליון ישראלים שרכשו את דירתם ממנה, רקורד מרשים לכל הדעות וגם מחייב למדי.
41. יאיר המבורגר יו"ר איגוד חברות הביטוח
יאיר המבורגר הוא אחד השמות המזוהים ביותר עם ענף הביטוח בישראל. לא רק מפני שהוא אוחז בתפקיד היוקרתי של יו"ר איגוד חברות הביטוח, אלא מכיוון שהוא נולד וצמח בענף שעליו הוא מופקד היום מטעם החברים בו.
עוד בשנת 1971 הצטרף המבורגר לסוכנות הביטוח המשפחתית - המשמר שירות לביטוח - שהוקמה עוד באמצע שנות ה־30. בחלוף 40 שנה, ב־1975, הוא הקים את חברת הביטוח הראל. ממרחק השנים, משעשע לחשוב על כך שעם הקמתה דורגה הראל, היום אימפריה, במקום ה־29 מבין חברות הביטוח בישראל. באותן שנים היא התמחתה בביטוחי חיים בלבד, ורק ב־1980 גיוונה את סל המוצרים שלה והחלה לעסוק בביטוח כללי.
בשנת 1982 אוחדו שתי החברות: הסוכנות המשפחתית הוותיקה והראל החדשה יחסית והצומחת במהירות. שתיהן כונסו לחברה חדשה בשם הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסיים, שהפכה ציבורית מיום הקמתה, עת הנפיקה בבורסה של תל אביב 25% ממניותיה לציבור.
בניהולו של המבורגר רכשה הראל השקעות במהלך השנים חברות נוספות בתחומי הביטוח השונים, בהן שילוח, סהר, ציון ודקלה, שמוזגו כולן אל הראל.
המבורגר עשה קרוב ל־25 שנים בתפקיד מנכ"ל החברה שהקים, והוא משמש כיו"ר שלה עד היום. נוסף לכך המבורגר הוא דירקטור בחברות־בנות של הראל השקעות וחבר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה.
מאז סוף שנת 2016 המבורגר מכהן בתפקיד יושב הראש הן באיגוד חברות הביטוח והן בהתאחדות החברות לביטוח חיים. נוסף על עיסוקיו הענפים בתחום הביטוח, המבורגר חבר גם באגודות ובעמותות שונות הפועלות למען הקהילה בתחומים כמו רווחה ואומנות. הוא כיהן בעבר, במשך שמונה שנים, כיו"ר תנועת מכבי העולמית, ועם פרישתו מהתפקיד הוענק לו תואר נשיא כבוד של הארגון.
כיו"ר איגוד חברות הביטוח, וכמי שחזה כבר בלא מעט תמורות בשוק הזה, שאת חלקן אף חולל בעצמו, נראה כי המבורגר ילווה בשנים הקרובות את הענף עם העמקת כניסתו לתחום הדיגיטלי ויתמודד עם אתגרים כגון ביזור שירותים פיננסיים, שיוענקו בידי גופים ותיקים וחדשים כאחד באמצעים מגוונים.
