מכה קשה לצה"ל: ירידה משמעותית באמון הציבור אחרי "שומר חומות"

מאמינים פחות לממשלה ולתקשורת, אך גאים להיות ישראלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם היום (חמישי) את מדד הדמוקרטיה לשנת 2021, מחקר הסוקר את הציבור הישראלי במספר תחומים, ומנסה לגבש תמונת מצב לגבי שביעות הרצון הכללית של הציבור מהמשטר ורמת האמון בו. 

מהנתונים שהתפרסמו ניתן להצביע על כמה מגמות: רוב הישראלים אוהבים להיות ישראלים, גאים במדינת ישראל ומעדיפים שלא לעבור לגור במדינה אחרת, אך פחות משליש מעריכים שמצבה של ישראל טוב - נתון שנמצא בשפל של עשור. ברמת המתחים הלאומיים - המתח בין הימין לשמאל שצבר תאוצה בשנת 2020 יורד למקום השני, ומאז 2016 במקום הראשון נמצא המתח בין יהודים וערבים, ייתכן שבגלל מבצע "שומר החומות" שהתרחש במאי האחרון.

במכון הישראלי לדמוקרטיה ציינו, כי נוכח ההשפעות הנרחבות של משבר הקורונה לצד הקמת הממשלה החדשה, בסוף חודש אוקטובר חזרו על חלק מהשאלות שנשאלו המרואיינים בחודש יוני, כדי לבחון שינויים ומגמות בדעת הקהל בישראל.

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס הגשת מדד הדמוקרטיה לשנת 2021: "הדו"ח אשר הוגש כאן היום משקף מגמה אשר ניתן לחוש בה היטב. היא ניכרת בשיח ברשתות החברתיות, בתקשורת וברחוב, היא משתקפת לנגד עינינו יום-יום שעה-שעה. כוונתי, כמובן, לירידה המטרידה במידת האמון אשר רוחש האזרח הישראלי למוסדות המדינה השונים".

"לא מדובר בנתון או שניים המטרידים, אלא במגמה של ממש שחוצה את כל המוסדות, בהם גם כאלה שזכו לאמון רב מאד בעבר. אני מבקש להדגיש את מה שאני מקווה שעדיין מובן מאליו: אין תחליף לדמוקרטיה הישראלית, ואין תחליף למוסדות המדינה", הוסיף.

לדבריו, "ההתלהמות בכנסת מטרידה ומדאיגה אותי וחלקים רבים בציבור. מופעים של שיסוי מביאים רייטינג, אבל פוגעים בראש ובראשונה באמון הציבור בנו. בכוונתי לפעול בנושא בכל דרך מתוקף תפקידי כנשיא מדינת ישראל על מנת להביא להרגעת הרוחות. האמון מצד הציבור הוא הנכס הכי גדול של כל מערכת ומנגנון של כל מדינה; והירידה המתמשכת באמון הזה היא בגדר תמרור אזהרה לכולנו".

"אני מאמין שחוסר האמון בין מוסדות המדינה לבין עצמם, כמו גם המתח הגובר בין הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – הביאו לירידה באמון הציבור, הרואה ושומע היטב את השיח הנוקב, אשר חוצה לא פעם את הגבול, את ההתכתשויות ואת דברי הביקורת – עניינית, וגם פחות עניינית", הוסיף. 

הוא סיכם את דבריו ואמר כי "כאשר רשות אחת עוסקת כל העת בהצרת צעדיה של רשות אחרת, וכאשר הלעומתיות מחליפה יותר ויותר את השיתופיות ושילוב הזרועות, מה הפלא שהדברים משתקפים גם במידת האמון של הציבור הישראלי? למול תמונת המצב הזאת, אנחנו יכולים וחייבים לפעול אחרת. אנחנו חייבים להוריד את גובה הלהבות בין רשויות המדינה, ולהניח כאן יסודות להתנהלות שקולה, מאוזנת וממלכתית יותר".

המתחים בין ערבים ויהודים - תחושת הביטחון נפגמה

השנתיים האחרונות עמדו בסימן משבר הקורונה לצד משבר פוליטי חריף שקיים בישראל. עם זאת, במדד המתחים שסקרו במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נמצא כי המתח בין יהודים לערבים גבר על המתח בין ימין ושמאל במדינה, כש-46% מהאוכלוסייה מעמידה אותו כמתח העיקרי. המתח בין ימין ושמאל ירד למקום השני, ו-32% מהאוכלוסייה דירגה אותו כך.

לצד המתחים הגבוהים בין יהודים וערבים, ניתן ללמוד מנתוני המחקר כי חלה ירידה בתחושת הביטחון ויכולת המדינה לספק ביטחון לתושבים. על פי תוצאות המחקר, רוב היהודים מסכימים כי ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (61%), בהשוואה ל-33% מהאוכלוסייה הערבית (ב-2020 הנתון עמד על 56% וב-2019 על 64%). כמו כן, האמון בצה"ל בקרב הציבור היהודי סמוך למבצע "שומר החומות" הגיע ל-90%, אך ספג ירידה משמעותית בארבעת החודשים שלאחר מכן, ובאוקטובר צנח ל-78%, הנתון הנמוך ביותר מאז 2008.

מצה"ל נמסר: "צה״ל הוא צבא העם ואמון הציבור מהווה מרכיב חשוב במימוש ייעודו. צה״ל רואה את נושא אמון הציבור כמרכיב משמעותי ביותר בבטחון הלאומי, ומקיים תהליכי למידה ושיפור בהתאם".

הציבור הערבי מאמין פחות

על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, האמון של הערבים במוסדות נמוך מזה של היהודים, ולמעשה בכל המוסדות אמון הערבים נמוך ממחצית. האמון בבית המשפט העליון עלה מ-40% אשתקד לכמעט מחצית (49%). האמון הנמוך במשטרה צנח ל-13% ביוני (מ-26% באוקטובר 2021), לאחר "שומר החומות", ועלה ל-22% באוקטובר.

בהערכת המצב הכללי של ישראל, הציבור הערבי הוריד את רמת שביעות הרצון מהמדינה לשפל של עשור, כשעל פי המחקר כ-48% מהערבים שנשאלו טענו כי המצב רע או רע מאוד בחודש יוני האחרון, אך המצב השתפר בסקר הנוסף שנערך באוקטובר, ורק 28% מהציבור הערבי טען כי המצב רע או רע מאוד. 

הישראלים אוהבים את ישראל? לא כל כך

שפל של עשור בנתון הבא: פחות משליש (31%) מהישראלים מעריכים את מצבה הכללי של המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד". מפילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל שיעור המעריכים את מצב המדינה כ"טוב" או "טוב מאוד עלה (17% ביוני, 29% באוקטובר), וכן נרשמה עלייה במרכז (מ-26% ל-39%). בימין הפוליטי שיעור המעריכים את המצב כטוב או טוב מאוד נמצא בירידה (39.5% ביוני, 29% באוקטובר). 

עם זאת, רוב גדול של היהודים גאים בהיותם ישראלים (84.5%) לעומת מיעוט של ערבים (27.5% בלבד, ירידה חדה מ- 65% בשנת 2019). כמו כן, רוב הציבור (74.5%) סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו (76% מהיהודים ו- 66% מהערבים), ושיעור דומה (72%) מעדיפים להישאר לחיות בישראל ולא לעבור למדינה במערב גם אם תובטח להם אזרחות שם, עלייה משנה שעברה (65%).

באילו מוסדות הישראלים הכי פחות מאמינים?

בשנים האחרונות מדד האמון הכללי של הציבור היהודי בישראל הולך ונשחק, והגיע לשפל של יותר מעשור בכל התחומים. הבולטים ברמת האמון של הציבור הישראלי הם מוסד נשיא המדינה שהאמון שהציבור היהודי נותן בו נותר ללא שינוי של ממש, ועומד על 58% מהציבור היהודי. גם האמון בבית המשפט העליון עלה במידה מסוימת ל-48% ביוני (מ-42% באוקטובר שנה שעברה), אך ירד שוב ל-41% באוקטובר.

האמון במשטרה ירד, מ-41% באוקטובר אשתקד ל-33.5% באוקטובר. אך האחרונות ברשימה הנמצאות בירידה מתמדת הם הממשלה (27%), התקשורת (25%), הכנסת (21%) והמפלגות (10%).

חלק נוסף במדד הוקדש לרפורמות פוליטיות. על פי הנתונים, כמחצית מהציבור הישראלי תומכים בהעלאת הרוב הדרוש לשינוי חוק יסוד – כולל במחנה הימין; 42% תומכים במימון מפלגות גבוה יותר לאלה ששליש ממועמדיהם נשים, ומהחרדים – 20% בלבד; שני שלישים מהציבור תומכים בהעברת סמכויות לרשויות המקומיות.

כמחצית (53%) מהישראלים תומכים בהצעה לקבוע שיהיה צורך ברוב של לפחות 80 ח"כים כדי לשנות חוק יסוד. נמצא רוב לתומכים בהצעה בשלושת המחנות הפוליטיים, יהודים (62% בשמאל, 56% במרכז ו-52% בימין). חילונים תמכו בהצעה זו הרבה יותר מחרדים (61% מול 40% בהתאמה). 

בנוגע לייצוג מגדרי, הציבור חצוי לגבי מימון מפלגות גבוה יותר למפלגות שלפחות שליש ממועמדיהן נשים (42% תומכים אל מול 43% מתנגדים). רק 20% מהחרדים תומכים בהצעה זו, לעומת כמחצית מהחילונים (46%) התומכים בכך. בציבור היהודי, התמיכה בהצעה זו גבוהה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (41% לעומת 29%).הקבוצה שהביעה את התמיכה הרבה ביותר בהצעה זו: נשים חילוניות (56%); התמיכה המועטה ביותר – גברים חרדים (18%) ודתיים (16%). 

המרואיינים נשאלו גם על שיטת הבחירות בישראל. כמחצית (51%) מהמרואיינים תומכים בהוספת ייצוג אזורי לבחירות לכנסת. כמעט שני שלישים מהערבים (63.5%) תמכו בהצעה זו בהשוואה לפחות ממחצית מהיהודים (49%).

לגבי שיטת ההצבעה, יותר ממחצית (56%) תומכים בשימוש בפתק הצבעה פתוח, כשמצביעים עבור רשימה מסוימת יוכלו לסמן מועמדים ספציפיים שהם מעדיפים בנוסף לבחירה ברשימה עצמה, ובכך להשפיע על סדר חברי הכנסת מטעם הרשימה. התמיכה בכך גבוהה יותר בקרב ערבים (68%) מאשר בקרב יהודים (54%), ואצל חרדים (65%) בהשוואה לקבוצות אחרות על הרצף החרדי-חילוני.

40% מהנשאלים תומכים בהצעה לאפשר לישראלים המתגוררים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת. הצעה זו זכתה לתמיכה הנמוכה ביותר מבין ההצעות לרפורמות פוליטיות שנבדקו במסגרת מדד הדמוקרטיה. מקרב החרדים רוב גדול (61%) תומכים, ואילו בשאר הקבוצות שיעור המתנגדים עולה על התומכים ברעיון זה – יותר ממחצית מהחילונים וכמחצית מהדתיים והמסורתיים מתנגדים לכך.

כמחצית סבורים שאחוז החסימה בישראל מתאים למטרתו לעומת שליש שסבורים כי הוא נמוך מדי, ו-12% סבורים כי הוא גבוה מדי. הערבים ציינו בשיעור כפול מהיהודים כי אחוז החסימה גבוה מדי (22% לעומת 10%).