הפגישה היום (רביעי) בין המלך לגנץ לא קרתה רק בגלל "פסגת ראש העין" בין שר הביטחון ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אבל היא תרמה מאוד להצלחתה. המלך רצה לשמוע מגנץ ישירות על הפגישה עם אבו מאזן ועל הצעדים שהוא מקדם לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור המצב בגדה.
זו לא הייתה הפגישה הראשונה בין המלך לבין גנץ. הם מכירים שנים רבות עוד מהתקופה בה גנץ היה רמטכ"ל. יחסיהם חמים וקרובים. בעבר הפגישות ביניהם נשמרו בסוד או פורסמו זמן רב לאחר מכן. אלא שהפעם "פסגת ראש העין" אפשרה לירדנים להחצין את הפגישה בין המלך לשר הביטחון הישראלי.
בנובמבר 2014 נפגש ראש הממשלה באותה תקופה בנימין נתניהו עם המלך עבדאללה בארמון בעמאן. שר החוץ האמריקני ג'ון קרי שתיווך בין השניים כדי לחדש את ההבנות לגבי הסטטוס-קוו בהר הבית היה שם גם כן. זו גם היתה הפעם האחרונה בה הירדנים פרסמו תמונה משותפת של המלך עם נתניהו. שבע שנים עברו עד שהארמון פרסם מיוזמתו תמונה נוספת עם בכיר ישראלי - שר הביטחון בני גנץ.
הקיפאון ביחסים עם ירדן בתקופת נתניהו היה נעוץ ביחסים הרעועים בין המלך לבין ראש ממשלת ישראל אבל יותר מכך במדיניות בנושא הפלסטיני. המלך עבדאללה תפס את צעדי נתניהו נגד הרשות הפלסטינית ואת סירובו לנקוט בצעדים לשיפור המצב בגדה המערבית כצעד שגם מכוון נגדו ושפוגע ביציבות הממלכה.
"המסר העיקרי של המלך לשר הביטחון היה - 'כל הכבוד. תמשיכו ככה'", אמר פקיד ישראלי בכיר שמעורה בתכני הפגישה. לדבריו, היציבות בגדה המערבית חשובה מאוד לירדנים. המלך היה רוצה לראות גם התקדמות מדינית אבל הוא מבין שבמציאות הפוליטית בישראל קידום שיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי בין ישראל לפלסטינים זה הכי טוב שניתן להשיג. הוא רואה את גנץ כנושא הדגל הזה.
אבל הנושא הפלסטיני לא היה העניין היחיד בפגישה בין גנץ למלך. אולי אפילו לא הנושא המרכזי בשיחה ביניהם שנמשכה שעה וחצי. הירדנים רצו לדבר על המצב בסוריה. המלך מחמם את היחסים עם משטר אסד לאחרונה לאור ההבנה שהרודן הסורי כאן כדי להישאר, אבל הגבול עם סוריה הוא הנקודה הכי רגישה עבורו. שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל סביב המצב בסוריה קריטי לירדנים.
כמו מדינות נוספות באזור הירדנים מודאגים ממה שנראה כנסיגה זוחלת של ארצות הברית מהאזור. ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון זהר פלטי עידכן את יועצי המלך שממשל ביידן התחייב בפני ישראל שארצות הברית לא תוציא את כוחותיה מסוריה ועיראק בעתיד הנראה לעין.
הפגישות של גנץ עם עבאס ועם המלך עבדאללה וכן תפקידו בקשרים עם ארצות הברית בנושא האיראני הופכים אותו לדומיננטי יותר מאי פעם במדיניות החוץ והביטחון של ישראל. הרבה מעל ומעבר לתקופת כהונתו כשר ביטחון תחת נתניהו - אז גילה פעם אחר פעם שנתניהו פועל מאחורי גבו או חוסם אותו מלקדם מהלכים. בממשלה הנוכחית גנץ מצליח בכך הרבה יותר.