חצי שנה אחרי שנכנס לתפקידו כמנהל המכון הגיאולוגי, פרופ' זהר גבירצמן נאלץ להתמודד בימים אלה עם תקופה מאתגרת במיוחד שכוללת חודש רווי רעידות אדמה, בהן שני רעשים שהתרחשו בצפון בתוך עשר שעות ביממה וחצי האחרונות.
"ההתרחשות של החודש האחרון הייתה חריגה בכך שמקטע שהיה יחסית שקט במשך עשרות שנים בשבר הסורי־אפריקאי - מקטע שגובל בבקעת בית שאן, ובבקעת כנרות ממזרח, בצד הירדני של הגבול - יצר לנו כאן עשרות רעידות", הוא אומר. "לפני שלושה שבועות, למשל, במשך יממה היו 30 רעידות שמדדנו, בהן שתיים שהורגשו".
מדוע זה קורה?
"אנחנו יודעים שאנחנו חיים באזור שהוא פעיל, אבל כמות הרעידות שהייתה בשבועות האחרונים אכן הייתה חריגה. אנחנו לא יודעים להגדיר לכל דבר סיבה נורא מדויקת. אם יש סדק מאוד גדול בקרום כדור הארץ שמדי פעם נשבר ומפעיל איזו רעידה לאורכו, אז למה בדיוק עכשיו זה קרה פה, ואתמול זה קרה שם, ומחר זה יקרה במקום אחר - לא תמיד יש לנו תשובה לכך. אני לא יכול להגיד לך מה בדיוק קרה עכשיו שגרם התעוררות באזור בקעת בית שאן".
הרעידות באזור בקעת בית שאן מדאיגות אותך?
"כן, כמו את כל הגופים האחרים שעוסקים בזה, כי אנחנו לא יודעים כיצד זה יתפתח. יש לנו תורן במוקד חירום 24/7 שמזהה רעידת אדמה. אם זו רעידת אדמה שדורשת יותר בירור, אז כמו רופא תורן בבית חולים, הוא מזעיק את הרופא הכונן מהבית. אם רופא כונן רואה שצריך לעשות יותר פעילות, הוא מזעיק צוות של אנשים באמצע הלילה. שלשום, למשל, בשעה 21:00 הערנו צוות של אנשים, וכך גם אתמול בשעה 5:20 בבוקר. יש עלינו כובד אחריות מאוד גדול".
ההתרחשות של החודש האחרון עלולה לנבא רעידה גדולה בקרוב?
"אנחנו, הקהילה המדעית, עדיין לא יודעים לחזות מראש רעידות אדמה. מה שאנחנו כן יודעים להגיד הוא איפה זה יקרה. זה לא יקרה בכל מקום, זה יקרה רק בגבולות הלוחות הטקטוניים (הלוחות המרכיבים את הקליפה החיצונית של כדור הארץ - א"ש). אז למשל לא צפוי שיהיה מוקד של רעידת אדמה, המקום שבו הסלעים נשברים, בירושלים או בתל אביב. זה יהיה לאורך השבר הסורי־אפריקאי".
"אנחנו יודעים בערך איפה זה יקרה, וגם בערך כל כמה זמן קורית רעידה. יש לנו סטטיסטיקה ארוכת שנים, כל כמה זמן מתרחשת רעידת אדמה במגניטודה (סולם סייסמי המשמש לקביעת עוצמתה של רעידת אדמה – א"ש) 5, 6, או 7. אנחנו יודעים בערך את זמני המחזור, את העוצמות, את המיקום, אבל הכל בערך. להגיד בדיוק בתאריך זה וזה, במקום זה וזה - צפויה רעידת אדמה במגניטודה זו וזו - אנחנו לא יודעים. הסטטיסטיקה שכולם מצטטים היא שרעידת אדמה חזקה, שהמגניטודה שלה היא בערך 6, מתרחשת באזור ארץ ישראל בערך פעם ב־100 שנה בממוצע. אבל זה יכול להיות גם פעם ב־50 או ב־150 שנה".
איפה אנחנו מבחינת הטיימינג?
"אנחנו לא במקום טוב, כי הרעידה האחרונה הגדולה התרחשה ב־1927, כמעט 100 שנים עברו. אבל יכול להיות שבפעם הבאה זה יקרה רק אחרי 150 שנה או גם באופן עקרוני אחרי 200 שנה מהפעם הקודמת. הכל אפשרי, אבל זה אומר שאנחנו צריכים להתייחס לסכנה הזו ברצינות רבה".
לא רק צבע אדום
בשנים האחרונות התרחשו כמה שינויים ארגוניים במכון הגיאולוגי שעל פעילותו ממונה גבירצמן. "לפני שנתיים האגף לסייסמולוגיה שהיה במכון הגיאופיסי בלוד עבר למכון הגיאולוגי בירושלים, ואני כמנהל המכון הגיאולוגי ממשיך היום את הפעילות של קליטת אגף הסייסמולוגיה אצלנו", הוא מספר. "כמו כן, מערכת 'תרועה', שהמכון הגיאולוגי פיתח למתן התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה, הגיעה להבשלה והתחברנו לפני כשבועיים למערכת הצופרים של פיקוד העורף. אנחנו מייצרים התרעה, ופיקוד העורף אחראי על הפצת ההתרעה. המכון הגיאולוגי התחיל לחשוב על המערכת הזאת לפני 15 שנים. הצפי לחיבור לפיקוד העורף היה מרץ 2022, אבל בסוף זה הוקדם. תוכנית שהייתה בגדר חלום להרבה חוקרים במכון הגיאולוגי התגשמה והפכה למציאות, ואנחנו נרגשים מהדבר הזה".
כיצד המערכת הזו פועלת?
"כיוון שאין יכולת לחזות במדויק מתי תקרה רעידת אדמה, אנחנו לא מתריעים לפני שהרעידה קורית, אלא אחרי שהרעידה התרחשה במוקד שלה. למשל אם התרחשה רעידת אדמה באזור יריחו או ים המלח, אז הגלים מתחילים להתפשט, וייקח להם נניח 10 שניות להגיע לירושלים, חצי דקה להגיע לתל אביב. החיישנים של המערכת שלנו תופסים את הרעידה בשניות הראשונות, לוקח 5 או 7 שניות לעיבוד נתונים, ואחרי כמה שניות אנחנו שולחים התרעה למקומות הרלוונטיים. אנשים השתמשו באפליקציה של פיקוד העורף עד היום רק לטילים ול'צבע אדום', והיום היא תופעל גם ברעידת אדמה. אנחנו מזהים, מעבירים את ההתרעה לפיקוד העורף, והתרעה מופעלת בצופרים ובאפליקציה".
יש סף מסוים להפעלת ההתרעה?
"כשמדובר על רעידות אדמה, החל ממגניטודה של 4 וחצי - תצא התרעה לצופרים של פיקוד העורף לאזורים הרלוונטיים. אם המערכת תזהה מגניטודה מעל 6 - זה ישלח התרעה לכל הארץ. זו מערכת מאוד מתוחכמת. אלגוריתם כזה עובד בקליפורניה, ואנו נמצאים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ברקלי שם. התאמנו את המערכת לישראל, 'גיירנו' אותה כהלכה, הקמנו שני מרכזי שליטה ובקרה בירושלים ובלוד. בצניעות רבה אני יכול לומר שהמכון הגיאולוגי הצטרף לשורת מדינות מאוד מתקדמות בעולם שיש להן מערכות כאלה".
לפני התקן
לצד ההתרגשות מהמערכת החדשה, גבירצמן מבהיר כי "אנחנו נותנים לתושבי מדינת ישראל התרעה קצרת מועד, אבל אנחנו גם צריכים לתקצב את התחזוקה של המערכת הזאת לאורך ימים ושנים. כשהמערכת הזאת הוקמה, לא היה ניתן לאמוד את הצרכים העתידיים שלה בתחזוקה. יש מעט מאוד מערכות כאלה בעולם, והצלחנו לקדם את מדינת ישראל לחזית הטכנולוגיה והמדע ופיתחנו את הדבר הזה. עכשיו אנחנו צריכים תחזוקה רבת שנים".
מה זה אומר בפועל?
"במונחים של מדינה שמדברת על מיליארדי שקלים כדי להתכונן לרעידות אדמה, אנחנו מדברים על מיליונים בודדים, שזה ממש כסף קטן. אבל במונחים של מכון מחקר עתיר ידע, עם מעט תקציב ומעט עובדים - 120 עובדים בתקן ועוד כ־45 עובדים לא קבועים - הרי שבשבילנו תקציב זה מאוד חשוב לפעילות שלנו. אנחנו כרגע פונים לגופים הרלוונטיים כדי להשיג את התקצוב, ואני מקווה שנפתור את הבעיה הזאת".
מה ניתן לעשות בינתיים?
"במקום להיות עסוק בשאלה אם זה יבוא בעוד שנה או חמש שנים או מחר, בואו נבנה את הבתים שלנו כמו שצריך על פי תקן עמידות מבנים ברעידות אדמה. ואז כשהרעידה תבוא - הסיכוי שהבית שלנו יקרוס קטן מאוד. התקן לרעידת אדמה נכנס ב־1975. כל הבתים שנבנו לפני כן, גם אם המהנדס עשה מלאכתו נאמנה, לא חויבו להתייחס לסכנה של רעידת אדמה. המדינה ממליצה לאנשים האלה לחזק את בתיהם".
האם המוכנות של ישראל לרעידת אדמה מדאיגה אותך?
"כמי שעוסק בתחום הזה עשרות שנים, זה בהחלט מטריד אותי, מפני שכאמור יש הרבה בתים בארץ שנבנו לפני שהיה תקן. הם נמצאים בסכנה גדולה יותר מבתים אחרים, והרבה מאוד אנשים גרים בבתים האלה. המדינה חייבת לעזור לאנשים הללו, ולגרום לכך שיחזקו את בתיהם. מאוד חשוב לחזק מבנים או להרוס מבנים ישנים ולבנות במקומם מבנים חדשים. אולי זאת פעולת המנע הכי חשובה שצריך לעשות".
