לראשונה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה לפני שישה שבועות, נערך סקר מקיף בנוגע לעמדות הציבור הישראלי בעקבות העימות. את הסקר המיוחד ערכו ד"ר שירי שנאן־אלטמן, מרצה בכירה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן, וד"ר ענבר לבקוביץ, מרצה בכירה בפקולטה ללימודים מתקדמים של מכללת אורנים.

הנתונים מבוססים על סקר בינלאומי שנערך בארצות שונות במערב, שבדק את השפעת המלחמה על תחושות האזרחים. בסקר השתתפף מדגם מייצג הכולל ישראלים בני 18־81.

באופן כללי, כאשר נשאלו לגבי עמדתם על הפלישה הרוסית לאוקראינה, טענו 95% כי הם אינם מסכימים עם טענת הרוסים כי נאלצו לנקוט צעד זה. 92% דיווחו כי הם חשים כעס בנוגע למתרחש באוקראינה, 96% הביעו דאגה "במידה בינונית עד גבוהה" בנוגע למה שקורה במדינה ו־83% אמרו כי הם "יכולים להזדהות עם מה שהאנשים באוקראינה עוברים".

 ד''ר שירי שנאן־אלטמן, אוניברסיטת בר אילן (צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן)
ד''ר שירי שנאן־אלטמן, אוניברסיטת בר אילן (צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן)


באשר לעמדות הישראלים בנוגע למלחמה, 51% טענו כי אינם מסכימים שישראל צריכה לשלוח נשק לאוקראינה, 72% אינם מסכימים שישראל או מדינות אחרות צריכות לשלוח כוחות צבאיים כדי לתמוך באוקראינה. מנגד, 90% אמרו כי ישראל צריכה לקבל בברכה פליטים אוקראינים.

למרות האמפתיה הרבה שחשים הישראלים כלפי האוקראינים, 70% אינם מסכימים שישראל צריכה לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה ו־44% סבורים כי ישראל גם אינה צריכה להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה. לדברי ד"ר שנאן־אלטמן, הממצאים עולים בקנה אחד עם תוצאות המחקר הבינלאומי שעשה שימוש באותו סקר, ונערך בפולין, גרמניה, ארה"ב ובריטניה.

עם זאת, בישראל הביעו נכונות נמוכה יחסית לממצאים בסקר הבינלאומי לנקוט סנקציות נגד רוסיה ולשלוח סיוע צבאי לאוקראינה. בנוגע לתמיכה הגורפת של הישראלים לקלוט בארץ את הפליטים, מסבירה שנאן־אלטמן כי "ייתכן שההיסטוריה של העם היהודי, החשיפה התקשורתית היומיומית לפגיעה באזרחים והמעורבות הרגשית – גרמו לאחוזי התמיכה הגבוהים בקליטת הפליטים".

ד''ר ענבר לבקוביץ, מכללת אורנים (צילום: צילום פרטי)
ד''ר ענבר לבקוביץ, מכללת אורנים (צילום: צילום פרטי)