הרב אהרון איזנטל (70), הרב של חיספין ור"מ ותיק ומוערך בישיבת הגולן, בחר לאחרונה לשתף את סיפורו המצמרר כנהג טנק במלחמת יום הכיפורים בפני עשרות ראשי ישיבות הסדר, שהשתתפו בטקס זיכרון באנדרטת 679 לנופלים ברמת הגולן. סיפורו החל מיד עם סיום יום הכיפורים, כשהוקפץ מהיכל ישיבת ההסדר כרם ביבנה לחזית הקרב.
"את הידיעה על פרוץ הקרבות קיבלנו בעת תפילת נעילה בישיבת כרם ביבנה, ועלינו למלחמה הזו עם מתח רוחני מאוד גבוה במיוחד", הוא משחזר. "רובנו צחקנו ואמרנו שאולי לא נספיק להגיע למלחמה עד שהיא תיגמר, כמו בששת הימים". ברגע שהגיע לפנות בוקר למחנה יפתח, הבין הרב איזנטל, "רוני" בפי חבריו, שהפעם מדובר באירוע אחר. "בכניסה למחנה נערך רישום, והודיעו לי כי אני משובץ לצוות של ברק סלע, שהיה סמ"פ בפלוגה. הגעתי לברק, אך הוא הודיע לי שיש לו כבר צוות ושאלך לחפש לעצמי צוות וטנק אחר".
איזנטל מצא צוות וטנק, ואיתו הם הגיעו לגשר בנות יעקב ונדהמו. מעל ומתחת לגשר הם ראו חבלנים במדי צה"ל מניחים שקים של חומר נפץ על מנת למנוע את התקדמות הכוחות הסוריים. "הבנו את המשמעות - אם נכנסים אין דרך חזרה", סיפר. זמן קצר לאחר שחצו את הגשר ועלו לרמה, הסורים פתחו לעברם באש תופת. באחד הטנקים שנפגעו לידם ישבו שלושה בני ישיבות הסדר: הרב שמואל אורלן וישעיהו הולץ שנהרגו במקום, ושמעון גרשון רוזנברג (לימים הרב שג"ר) – שנפצע קשה ונאסף על ידי תומ"ת נושא פצועים שחלף במקום.
"בתוך סערת הקרב אני מזהה טנקים המאגפים אותנו מאחור", משחזר הרב איזנטל את אחד מרגעי התופת. "מפקד המחלקה שזיהה את הסכנה הורה לנו לנסות ולאגף את הטנקים האחרים. הטנק הראשון שלנו ספג פגיעה ישירה וארבעת חייליו נהרגו במקום. לאחר מספר רגעים ספגנו פגיעה וקיבלתי הוראה לנטוש את הטנק, כשהסורים נמצאים פחות מ־300 מטרים מאיתנו.
"הבלגן שרר בכל מקום, עד כדי כך שלא היו צוותים אורגניים. כל ארבעה לוחמים תפסו טנק פנוי, ובמקרים רבים הם לא הכירו כלל את היושבים לצדם. חלק מהחיילים נהרגו כשלא ידעו את שמו של היושב לצדם". היום בבוקר יעלה הרב איזנטל לקברו של חברו יצחק (איצ'ה) מליק ז"ל, שנהרג בצוהרי יום ראשון במחנה נאפח כשהטנק שלו ניסה, כמעט לבדו, לבלום פלוגת שריון סורית.
"כשאפקוד את קברו של איצ'ה בבית העלמין הצבאי ברחובות, אלחש תודה לכל חללי בת עמי, ובהם עשרת חללי הישיבה במלחמת יום הכיפורים, חבריי וידידי נפשי, שלא ישובו עוד, ביודעי שבזכות מסירות נפשם וקורבנם שאין למעלה מהם, אנחנו זוכים לחיות את חיינו בארצנו", סיכם הרב.