ישראל בת 74: טקס המשואות בסימן "יד פוגשת יד אחות" נערך הערב (רביעי) ברחבת הר הרצל בירושלים, ומסמל את סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ותחילת חגיגות יום העצמאות. השנה הטקס נערך במתכונת מלאה, לאחר שלפני שנתיים הוא נערך בשידור מראש וללא קהל, ובשנה שעברה במתכונת מצומצמת בעקבות מגפת הקורונה. לטקס הגיעו ראש הממשלה, נפתלי בנט, 15 שרים ו-50 חברי כנסת.
מהמשואות לפרס ישראל: כל האירועים של יום העצמאות 2022
מי מופיע ואיפה: כל מה שצריך לדעת על אירועי יום העצמאות ה-74
רגעי השיא מטקס הדלקת המשואות
במהלך טקס הדלקת המשואות. מיקה ואורי בנקי, הוריה של שירה בנקי ז"ל, השיאו משואה ואמרו: "לכבוד אלו הבוחרים ללמד את הטוב במקום לגנות את הרע, ועוסקים בקירוב ולא בהרחקה, בחיבור ולא בהפרדה, בתיקון – ולא בנקמה. לכבוד אלו המאמינים שאי-הסכמה איננה שנאה. שתתכן מחלוקת ללא אלימות. לכבודה של הדמוקרטיה הישראלית, המזמינה את כולנו להשמיע את קולנו, לפעול ולשנות, מתוך כבוד הדדי וראיית האחר. לכבוד ילדינו, וכל ילדי ישראל, שהעשייה שלנו – היא למענם. לכבוד חצי הכוס המלאה יחד: ולתפארת מדינת ישראל".
גם מפקד הימ"מ, תת-ניצב ח', השיא משואה, תוך שהוא חובש מסכה וכובע על מנת להגן על זהותו, ואמר: "אחיי ואחיותיי, הלוחמים והלוחמות, בגלוי ובסתר, שמסכנים את חייהם בכל יום ובכל לילה למען בטחון ישראל. לכבוד האנשים והנשים של משטרת ישראל ומשמר הגבול, שנושאים על כתפיהם את המשימה היום-יומית והשוחקת של שמירה על שגרת החיים המבורכת. לכבוד הילדים בבית ספר, הצעירים על חוף הים, החקלאים בשדות והאנשים בּרחוב – תמונת הניצחון שלנו! ולתפארת מדינת ישראל!".
יעל שרר, מהלובי למלחמה באלימות מינית, השיאה משואה ואמרה: משיאה מַשואה זוֹ לכבוד האחיות והאחים שלי, הנפגעים והנפגעות. היו שביקשו לגזול את כבודנו. היום - אנחנו מקבלות ומקבלים אותו בחזרה. אין לנו במה להתבייש. לא אנחנו נסתיר את פנינו. לכבוד בני-המשפחה, החברים והאנשים הטובים, שגם כשהאמת קשה מנשוא - בוחרים להאמין, לחבק, ולתת כוחות ואומץ. לכבוד כל מי שמספרים את סיפורם בגוף ראשון, בלי פחד, ומקדמים עשייה לאומית ושינוי מערכתי במאבק באלימות המינית. לכבוד האמונה שגם אם הדרך ארוכה - אפשר לרפא, ואפשר לתקן. ולתפארת מדינת ישראל!".
הנשיא הרצוג בברכה לעצמאות: "זכותנו לחיות כאן נעוצה בהפלת החומות בינינו"
עם כניסת יום העצמאות נשיא המדינה, יצחק הרצוג, בירך את אזרחי ישראל לקראת החגיגות. בפתח דבריו, הזכיר את הבשורה על הקמת המדינה אי אז. "אזרחיות ואזרחי ישראל, לפני שבעים וארבע שנה, בבוקר יום ו׳, ה' באייר תש"ח, יצאו העיתונים בכותרת המרעישה: 'מדינת ישראל תקום היום'!".
"מאווי שנות אלפיים, חלומות, תקוות, ושאיפות התנקזו אל רגע אחד שבו הכריז דוד בן גוריון, ולמעשה הכריז העם כולו - מתוקף זכותו הטבעית וההיסטורית על הקמת מדינת ישראל. אנשי מעש ואנשי רוח התאחדו כולם להכריז ביחד, מתוך ערבות הדדית, על הקמתה של מדינתנו", הוא הוסיף.
"רגע ההכרזה אחד היה, אך מפעל ההקמה מתפתח ומתמשך", הדגיש הנשיא. "ברגע אחד הכרזנו וברגעים רבים בנינו ונטענו, קיבוצים ועיירות פיתוח, מושבים וערים, עולמות של תורה, של רוח ושל תרבות, חקלאות צומחת ותעשייה מתקדמת ומתפתחת מערכת בריאות, חינוך, השכלה, לימוד, רווחה, משפט ומה לא. ועוד היד נטועה". הנשיא הזכיר את האירועים שקדמו לחגיגות, ואמר: "גם ביום חגנו מחויבים אנו לזכור את כל בנינו ובנותינו קורבנות המלחמה והטרור, ששילמו את המחיר הכבד ביותר למען מדינת ישראל. לאורך כל שנות עצמאותנו אנו חיים על החרב ולצערנו קורבנות נוספים נפלו עליה לאחרונה. בזכותם אנחנו יכולים לציין את עצמאותנו בארץ הזאת".
נשיא המדינה המשיך: "אזרחי ואזרחיות ישראל, בני כל המגזרים ונציגי כל האמונות, מימין ומשמאל, מהעיר ומהכפר, חילונים דתיים ומסורתיים, בני ובנות העם היהודי בארץ ובעולם, אתם עדות חיה לרוח הגדולה להמשך הבנייה והנטיעה ללפיד העובר מדור לדור. לפיד העומד בראש ובראשונה – בסימן הערבות וההתנדבות".
"כולנו מכירים ישראלים וישראליות שכל אחד ואחד מהם עשה ועושה מעל ומעבר כדי להפיץ את האור ואת התקווה ואת הערבות ההדדית במדינת ישראל. אלו האנשים שקודם כל דורשים מעצמם ורק אחר כך פונים אל אחרים. והם רבים והם שונים, והם כולם בנותיה ובניה של הארץ הנפלאה הזו. האנשים הללו עושים אותנו אנושיים יותר, אוהבים יותר קשובים יותר, מאוחדים יותר. האנשים הטובים הללו אינם רק מנעימים את חיינו. הם מאפשרים את חיינו. הם מקיימים ומחיים את המדינה יום יום שעה שעה בעשייה שאינה יודעת גבולות בחסד ברחמים ובאמונה".
"זכותנו לחיות ולשגשג כאן בארץ הזאת, שנעוצה בכך שנפיל את החומות שגבהו בתוכה", קרא הרצוג, "החומות שגבהו ביננו, וששוב נראה אחד בשני קודם כל שותפים לבניין, וכך, יחד, נצליח. במחויבות הדדית בערבות חברתית בלב פתוח. ככל שנדע לכבד את ה'אחר' וככל שנדע להדגיש את היחד, צדקת דרכנו ואמונתנו, כלפי פנים, וכלפי חוץ, תצא לאור באופן הברור ביותר".
הנשיא חתם את ברכתו באומרו: "אני מאמין בעם הזה, העם הנפלא הזה, אני מאמין בעתידה המבטיח של המדינה הנפלאה שלנו, ואוהב אותו בכל ליבי. תחי מדינת ישראל! חג עצמאות שמח ישראל!״
ראש הממשלה נפתלי בנט: "אסור לאפשר לשנאה להשתלט עלינו"
גם ראש הממשלה, נפתלי בנט, בירך את אזרחי ישראל לרגל יום העצמאות ה-74 ואמר: "אזרחי ישראל היקרים, יום העצמאות הוא יום של גאווה גדולה לכולנו. גאווה לאומית במה שעברנו ביחד, ובמה שהשגנו כאן יחד. תראו, אנחנו חיים בתוך פלא של ממש. המדינה צומחת, ההיי-טק פורח, מערכת הבריאות מתחזקת, ילדי הפריפריה זוכים היום להזדמנויות שלא היו בעבר, וברוך ה', בישראל יש פרנסה לכל דורש".
"בביטחון - למרות שהאויבים שלנו לא נחים לרגע מהניסיון לפגוע בנו, מדינת ישראל חזקה מתמיד. צה"ל, שב"כ ומוסד מתעצמים בקצב חסר תקדים: בלייזר, בטילים, בסייבר ומעל לכל - בהשקעה בלוחמים הנועזים והטובים שלנו. כמי שנושא באחריות העליונה על ביטחון ישראל, אני יכול לומר לכם בבירור: ישראל תתגבר על כל איום מבחוץ, קרוב ורחוק. בנינו כאן קיר ברזל עבה מאוד מול אויבינו".
"אחיי ואחיותיי, מה שהחריב את המדינה היהודית העתיקה בבית שני, ואת קודמתה בבית הראשון היה דבר אחר לגמרי - הפלגנות בתוך העם שלנו. ראו, מעולם לא שרדה כאן מדינה יהודית ריבונית ומאוחדת, יותר מ-80 שנה. והנה, אנחנו בעשור השמיני למדינת ישראל. העשור שמעולם לא צלחנו. הפעם קיבלנו עוד הזדמנות, הזדמנות שלישית של העם היהודי. הפעם אנחנו חייבים, פשוט חייבים להצליח", הוסיף ראש הממשלה.
"אסור לנו לאפשר לשנאה ללכוד אותנו, להשתלט עלינו. אנחנו צריכים לראות אחד את השני בעין טובה, להאמין שגם האחר רוצה בטובת המדינה, גם אם דעתו שונה באופן מוחלט. אנחנו צריכים כולנו תמיד להניח את טובת המדינה מעל המגזר שלנו, מעל האינטרס אישי. 74 שנותיה של המדינה לימדו אותנו שכאשר עם ישראל מאוחד - אף אחד לא יכול לנו. אתם יודעים, הוריי - ג'ים ז"ל ומירנה תיבדל לחיים ארוכים - גדלו בארה"ב, הם בכלל לא ידעו שיש ספרדים ואשכנזים, ימנים שמאלנים, כל הדברים האלה. הם חינכו אותי שאנחנו עם ישראל אחד", סיכם.
יו"ר הכנסת מיקי לוי: "מימשנו כאן את תקוות הדורות, עם נאסף לתקומה, אדמה מחדשת ריבונותה"
במהלך טקס המשואות יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, עלה לשאת דברים. בפתח דבריו אמר: "אחי ואחיותי, כל בית ישראל, אני מודה שאני לא יכול להפסיק להתרגש מהפלא שהיא המדינה שלנו! מהבית שבנינו כאן יחד ובערב הזה נאמר יחדיו: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה. חג עצמאות שמח, ישראל!".
יו"ר הכנסת הוסיף: "אזרחיות ואזרחי ישראל, המדינה היקרה שלנו חוגגת שבעים שנות עצמאות. ובתוכן – אין ספור שיאים ופסגות שאתן ואתם אזרחיות ואזרחי ישראל – השגתם. הישגים והצלחות שהפכו את המדינה שלנו למעצמה טכנולוגית, ביטוחונית וכלכלית. אנחנו הישראלים, מחברים את הגוונים הרבים של כולנו לרקמה אנושית אחת, לחברה הישראלית, שממלאת את הלב של כולנו. נחושים וחדורי משימה, שעושים שוב ושוב את ה בלתי אפשרי כנגד כל הסיכויים. "אנחנו, שיוצרים את העוצמה האדירה שישנה בעם שלנו, כשיד מושטת וכשיד פוגשת יד אחות כשאנחנו יחד. תודה לכם, תודה על הבית שלנו".
יו"ר הכנסת המשיך את דבריו: "מימשנו כאן את תקוות הדורות, עם נאסף לתקומה, אדמה מחדשת ריבונותה. בנינו כאן יחד בית לאומי במדינת ישראל. וגם שילמנו כאן יחד מחיר כבד מנשוא, על הבית שלנו. במיוחד אתם, משפחת השכול היקרה, המשפחה שהפכה להיות גם שלי, כשאחי, פיני, זיכרו לברכה נפל חלל".
"דווקא בשתי היממות הללו, שהמעבר ביניהן קשה וישראלי כל כך אנחנו מצליחים לרגע, באמת להיות אחד. אנו מצליחים לרגע שלא יפרידו בינינו שום מחלוקת. ואם הצלחנו אתמול ונצליח מחר אני מאמין שנוכל להצליח בכל יום לבכור ולראות את הטוב האחד בשני, לבחור להאיר פנים, לבחור במשותף על פני המפריד, לחיות ביחד, בבית של כולנו, כי בלעדינו, בלעדי כולנו איננו אנחנו".
"אין לנו אלא כיפת שמיים אחת, ומדינה אחת, מדינת ישראל שלנו ובליבה – ירושלים, בירת ישראל עד עולם. עיר הנצח שאליה כספן דורות בקשו ושאלו שלום ירושלים, עיר הולדתי, העיר שעל ביטחונה והגנתה נלחמתי כל חיי. ובתוכי תמיד ידעתי שיותר משירושלים הייתה זקוקה לי, אני זקוק הייתי לירושלים".
יו"ר הכנסת סיכם את ברכתו: "והערב, איתנים ונחושים לגן על כולנו, שוטרות ושוטרי משטרת ישראל, חיילות וחיילי צבא ההגנה לישראל, אנשי שירות הביטחון הכללי וגורמי ההצלה, יש לנו על מי לסמוך, שרק תחזרו הביתה בשלום. מכובדי, עוד רגע יעלו ויבואו משיאי המשואות, פניה היפות של מדינת ישראל. מי שבכל יום מדליקים את האור בליבם של ישראלים אחרים. אתם ההוכחה שעוד לא תמו כל פליאה של הארץ הזו ולא ייתמו. ארץ זו, שהיא לי היא לנו אחת".
"אני מאחל לכולנו שנוסיף לבנות ולצמוח, שנתמיד לחלום ולשרטט אופקים חדשים, שנאמין, בכל יום שאפשר, וברגע זה של חסד נבקש יחדיו – עושה שלום במרומיו, הוא ברחביו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואימרו אמן. חג עצמאות שמח ישראל!".
מוקדם יותר, שר התרבות והספורט ויו"ר ועדת הסמלים והטקסים, חילי טרופר, התייחס לסמל הטקס השנה ואמר: "הסימן של הטקס השנה, מסמל ערכים של מוסר ושל חסד, ערכים של דאגה לחלש, ערכים שמובילים אותנו ומאירים את הדרך ומתוכם אנחנו מנסים ליצור כאן חברה טובה יותר, מדינה טבוה יותר ועולם טוב יותר. ליל יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, מזכיר לעצמנו שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להושיט יד בין שכנים, חברים או אנשים זרים".
השר טרופר הוסיף: "הטקס הוא ממלכתי, ולכן הדגש הוא השמירה על הממלכתיות ופנייה לכל חלקי העם, ללא נאומים פוליטיים ובנוכחות ראש הממשלה בקהל בלבד" הוסיף. כמו כן, לראשונה, את דבר יו"ר הכנסת, יישא ח"כ מיקי לוי, ואת תפילת היזכור יאמר ירון בצלאלי, אביה של סגן הילה בצלאלי ז"ל שנהרגה לפני עשר שנים בעת החזרות, כאשר גשר תאורה קרס עליה.
בתוך כך, בשל הרוחות הסוערות שנשבו בצהריים בהר הרצל, החליטו המארגנים לפרק את גשר התאורה שהוצב על גבי מנוף מעל הבמה. "לא רצינו לקחת סיכונים מיותרים, ולכן החלטנו לפרק את הגשר. במקום זאת, התאורה הוצבה על הבמה, במקום מעליה", אמר מושיק אביב, הממונה על ארגון הטקס וראש המטה לאירועים וטקסים מיוחדים". כמו כן, ציין כי "השנה היה מספר שיא של 4,600 הצעות והמלצות למועמדים להדלקת טקס המשואה, ובסופו של דבר, נבחרו מתוכם שבע מדליקות ושבעה מדליקי משואה.
אלה הם 14 מדליקי המשואות
ריטה יהאן-פרוז: המוכרת לקהל הישראלי בשמה הפרטי ריטה, נולדה בטהראן שבאיראן ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת שמונה. היא מופיעה על במות ישראל כבר למעלה משלושים שנה, ומנעד יצירתה העשיר כולל שירה, מחזות זמר, יצירות קלאסיות, משחק בקולנוע וכתיבה ספרותית. בצד עבודתה עם בכירי הכותבים והמלחינים בארץ, ריטה גם חוקרת את שורשיה ומתוך חיבור עמוק אל העולם ואל התרבות של בית הוריה – שולחת יד פתוחה ומכבדת אל תרבויות המזרח התיכון.
בצד עשייתה האומנותית ריטה שותפה גם במפעלי התנדבות רבים ומגוונים, ולאחרונה אף הצטרפה כנשיאת כבוד לארגון "רוח נשית" המסייע לנשים נפגעות אלימות. בכך מעניקה ריטה השראה לחברה הישראלית כולה.
"ריטה היא דוגמה ומופת בכך שהיא משלבת בין שורשים עמוקים לכנפיים פרושות. מי שעלתה כילדה מטהראן, פילסה את דרכה בעבודה קשה ובהתמדה עד שהפכה לאחת הזמרות המצליחות בישראל אי פעם. באמצעות הכישרונות הנדירים שבהם התברכה בשירה, במשחק ובכתיבה, ריטה מחברת בין השורשים הפרסיים לסיפור הישראלי המורכב והיפה. לצד כל אלה, היא גם מקפידה להתנדב ולפתוח את ליבה הרחב בשורה ארוכה של מעשי חסד ונתינה".
מפקד הימ"מ ח': "היחידה הלאומית למלחמה בטרור מופקדת על פעילויות מיוחדות בכל תחומי מדינת ישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. פעילותה נועדה להגן על ביטחונה של מדינת ישראל בכפוף לחוקיה ולערכיה של המדינה. משימותיה המורכבות של היחידה מותנות באיכות אנשיה, שפועלים במסירות, מתוך תחושת שליחות, ומביאים לידי ביטוי את כישרונותיהם, את כישוריהם ואת עוז רוחם".
שר התרבות טרופר אמר: "בימים בהם מדינת ישראל מתמודדת מול הטרור וכוחות הביטחון ובראשם לוחמי הימ״מ עובדים לילות כימים כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, אין ראוי ממפקד היחידה הלאומית ללוחמה בטרור להדליק משואה ביום העצמאות של מדינת ישראל. תודה לך ח' ותודה לכם לוחמי הימ"מ, לוחמות ולוחמי מג"ב וכלל שוטרות ושוטרי משטרת ישראל".
קלמן סמואלס, מייסד עמותת שלווה: "מפעלם של קלמן ומלכי הפך אבן שואבת לאנשים מרחבי הארץ והעולם, וכן מיצב את ישראל ואת ירושלים כמרכז הדוגל בהכלה ובדאגה לכבוד האדם. מאות המתנדבים הצעירים בעמותה מייצגים דור צעיר וערכי המסור לחסד ולנתינה. במאור פניהם ובמסירות אין-סופית, מעניקים קלמן ומלכי תקווה גדולה למשפחות רבות בישראל, ומקדמים חברה המקבלת כל אדם באשר הוא".
השר טרופר הוסיף: "קלמן סמואלס יחד עם אשתו מלכי הם אנשי חסד ומופת של הירתמות הקהילה למען אלה הזקוקים לעזרתה. מתוך החוויה האישית שלהם הם בחרו להושיט יד לעוד אלפים ומאפשרים לאנשים עם מוגבלות מקום מכבד, הוגן ושווה בחברה הישראלית".
מיקה ואורי בנקי: "בקיץ 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נרצחה הנערה בת ה-15, שירה בנקי ז"ל. שירה באה למצעד, כדי לתמוך בחבריה ובחברותיה, חברי הקהילה הגאה. מתוך הכאב העצום שפקד אותם, בחרו אימה מיקה ואביה אורי לרתום את החברה הישראלית לפעילות של עשייה ושינוי חינוכי-ערכי במטרה לקדם סובלנות וקבלה של האחר במרחב הציבורי בישראל. הם הקימו את "דרך שירה בנקי", עמותה הטומנת בחובה את תקוותם כי הרוב השפוי והדומם, שהרים את קולו בעקבות הרצח של שירה, ימצא כוחות ויבנה חברה מתונה ובריאה יותר".
השר טרופר הוסיף: "מיקה ואורי בנקי, פועלים ללא לאות מאז שביתם שירה זכרה לברכה נרצחה במצעד הגאווה, כדי לקדם סובלנות ושותפות.
בהספד מעל קברה הם אמרו: "ננסה לשנוא פחות ולאהוב יותר, וכך נציע לכולכם" ומאז הם מפנים את כוחם וליבם כדי לחבר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.רבים מדברים על אחדות. מיקה ואורי בנקי עושים אחדות. הלוואי שנצליח כולנו לשנוא פחות ולאהוב יותר".
ד"ר שמחה גִּתְהוֹן: "ד"ר שמחה גִּתְהוֹן, תושבת חולון, היא יו"ר התאגיד הממלכתי "מרכז מורשת יהדות אתיופיה", ממקימי עמותת "עלם" לסיוע לבני נוער במצבי סיכון ומרצה לחינוך באקדמיה. ד"ר גתהון נולדה באתיופיה ועלתה בצעירותה לארץ. תחושת השייכות והמחויבות לקהילה הביאה אותה לפעול בנחישות לקידום ולשילוב של אוכלוסיות מוחלשות ומודרות בחברה הישראלית".
השר טרופר הוסיף: "שמחה היא אשת חינוך וחברה מובילה ומהווה סמל עבור רבים מהעולים מאתיופיה. העשייה האקדמית שלה לצד העשייה החברתית שלה הם שהופכים אותה לדמות לחיקוי".
עידן קלימן: "קְלַיְמָן, יליד ירושלים ותושב תל אביב הוא יושב ראש ארגון נכי צה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גבעתי בגזרת לבנון וברצועת עזה. במהלך היתקלות עם חוליית מחבלים בח'אן יונס, חדרו לחזהו קליעים. הוא נפצע אנושות ונותר מרותק לכיסא גלגלים. בתהליך השיקום הארוך שעבר נתקל לראשונה בקשיים של פצועי צה"ל, שלרבים מהם המערכת לא ידעה לתת מענה. על אף הקשיים שאיתם התמודד מאז פציעתו, החליט קלימן להתמסר ולהקדיש את כוחותיו ואת יכולותיו במטרה ליצור חברה שוויונית, שבה נכי צה"ל ישתלבו ויזכו גם להכרה מהמדינה וגם ליחס הראוי להם".
השר טרופר הוסיף: "עידן קלימן, שנפצע באורח אנוש כלוחם בעזה ומאז עבר תהליך שיקום ארוך, בחר להקדיש את חייו למען פצועי ונכי צה"ל. עידן הפך לכתובת עבור רבים ועם הלב הגדול נרתם לעזרתם. בשנה האחרונה היה שותף גם לקידום התכנית המהפכנית של "נפש אחת", שמובילה שינוי ביחס של המדינה כלפי מי שנלחם למענה ושילם מחיר עבורה. ראויים נכי צה"ל לכבוד מהמדינה ששלחה אותם אל הקרב".
האלוף (במיל') יורם יאיר (ייה): "מכהן כיושב ראש 'יחד למען החייל', יושב ראש תנועת 'אחריי!' המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה ויושב ראש עמותת "בית אור אביבה" המפעילה כפרי גמילה מסמים ומאלכוהול. שירת במשך כ-35 שנים בתפקידים מרכזיים בצה"ל, ובהם מפקד חטיבת הצנחנים וראש אגף כוח אדם. פעל לצמצום הפערים בחברה הישראלית וחינך נערות ונערים רבים מכל חלקי העם, הרואים בו מופת ומורה דרך בשליחותו הציבורית".
השר טרופר הוסיף: "יורם יאיר הוא אחד מגדולי הלוחמים של מדינת ישראל, גם בהגנה על גבולותיה בשורה ארוכה של מלחמות בהן השתתף ואף נפצע גם בשמירה על דמותה של החברה הישראלית בפעילותו ותרומתו לשורה ארוכה של ארגונים ועמותות חברתיות אותן הוא מוביל.
מדינת ישראל טובה יותר בזכות אנשים דוגמתו".
יעל שרר: "עברה בילדותה התעללות מינית קשה על ידי אביה. את הכאב ואת הפגיעה הנפשית והפיזית שחוותה היא הפכה לשליחות חייה. בסרט שביימה, גוללה את סיפורה האישי ואת התהליך שעברה. היא מושיטה יד לכל הנפגעים והנפגעות ונאבקת ללא הרף לשינוי המציאות שלהם. בשנים האחרונות עמדה בראש עמותת "אחת מתוך אחת" להעלאת המודעות לאלימות מינית בישראל והקימה את 'הלובי למלחמה באלימות מינית'".
השר טרופר הוסיף: "יעל שרר היא מופת של מי שצמחה מתוך זוועה אישית למי שפועלת לחסוך מאחרות את הכאב. באומץ ובמחויבות עמוקה היא פועלת כדי להושיט יד לנפגעות ולנפגעים ונאבקת יומם וליל למען זכויות הנפגעות והנפגעים וכדי לבנות כאן חברה בטוחה, מוגנת וצודקת יותר".
מוניר מאדי: "מייסד וראש המכינה הקדם-צבאית 'כרם-אל' בדליית אל כרמל, המשלבת נוער יהודי ודרוזי המתכונן יחד לשירות בצה"ל. המכינה היהודית-דרוזית מחברת בין בני הנוער, מסירה מחיצות ומאחדת אותם בעשייה למען המדינה מתוך ערבות הדדית ונתינה. בתקופת הקורונה הפעילה המכינה יוזמות התנדבותיות רבות. שירת במשך כ-25 שנה בצה"ל בתפקידי פיקוד והדרכה, בין היתר כמפקד המרחב הדרוזי באכ"א".
השר טרופר: "״מאדי מוניר הוא איש חינוך בולט העוסק כבר שנים רבות, החל מתקופת שירותו הצבאי ובהמשך גם באזרחות, במתן שוויון הזדמנויות לכל אדם ובחיבור בין מגזרים שונים בחברה. מאדי הוא סמל לקשר המשמעותי, שנרקם בין החברה הדרוזית ובין החברה הישראלית״.
אנג'ל אלון: "נולדה במרוקו ב-1950 וכשעלתה ארצה התגוררה במעברה באשקלון. אהבתה להתנדב ולסייע לשכנותיה ולסביבתה, הביאה את מחלקת הרווחה בעיר לבקש שתשמש כ'משפחת אומנה'. אנג'ל נענתה לבקשה, ובמשך יותר מ-30 שנה, פתחה את ביתה וטיפלה ב-217 תינוקות וילדי אומנה במצבי סיכון. בתפקידה כ'משפחת קלט חירום', אנג'ל הייתה שם עבורם בשעות לילה מאוחרות, בחופשות ובחגים והעניקה לילדים ולילדות שבאחריותה בית חם ואוהב".
השר טרופר: "אנג'ל אלון היא סמל לנדיבות ולרגישות חברתית יוצאת דופן. 217 תינוקות וילדי אומנה זכו בזכותה לבית חם ולחיבוק אוהב. בלבה הגדול היא עטפה אותם ומעניקה לכולנו צוהר להבנה מהי אהבת אדם".
סגן הדר כהן "מפקדת פלוגת "להבה", פלוגת עולות חדשות, בבסיס מחו"ה אלון. בסיס זה מגייס מנעד רחב של אוכלוסיות ביניהן עולות ועולים חדשים, בני מיעוטים, חיילים וחיילות על הרצף האוטיסטי, אוכלוסיות בעלות קשיי הסתגלות ומתגייסים נוספים. בסיס מחו״ה אלון מרחיב את שיוויון ההזדמנויות ופותח בפני חיילים וחיילות מכל גווני החברה הישראלית אפשרות להשתלב, להשפיע ולהתפתח בשירות בצה"ל ובסיומו כאזרחים. בפלוגה של הדר לומדים החיילים את השפה העברית, התרבות ומורשת המדינה והעם".
"בתפקידה, תורמת הדר, לצד מפקדי ומפקדות חיל החינוך והנוער, לבנייתה של חברה ישראלית טובה יותר. המפקדים והמפקדות מושיטים באופן יום יומי יד לחייל ולחיילת ועוברים איתם את הדרך הייחודית להם למען הצלחתם בשירות הצבאי, ובכך מקדמים אחדות ישראלית, סובלנות ושיוויון הזדמנויות. כמפקדת, הדר מפגינה מנהיגות שקטה וצנועה שסוחפת אחריה את פקודיה ומהווה דוגמה למסירות, לאחריות בלתי מתפשרת ולאהבת אדם".
ראש אכ״א, אלוף יניב עשור: ״הדר - בחרנו בך לייצג את צבא ההגנה לישראל בטקס הדלקת המשואות הממלכתי, ולהשיא את משואת צה״ל בשם המשרתים, המגיעים מכל קצוות החברה הישראלית ומהווים פסיפס אנושי מרהיב. צה״ל הינו צבא העם, ובתפקידך המיוחד את נושאת את דגל השילוב של אוכלוסיות רבות ומגוונות בו, את ייחודו של צה״ל בחברה הישראלית ואת תפקידו החברתי המכשיר ומפתח מפקדים וחיילים, התורמים לחוסנו של צה״ל ולבנייתה של חברה ישראלית טובה יותר".
"בהדלקת המשואה את מייצגת את רוח מפקדי צה״ל המאמינים ביקר האדם ואת מפקדי ומפקדות בסיסי חוות השומר ומחו״ה אלון אשר מהווים סמל לאמונה באדם, ולהר ההזדמנויות הקיים בצה״ל המחבר ומלכד את כלל החברה הישראלית. אני גאה ושמח שנבחרת לייצג את צה״ל ולהשיא משואה ביום העצמאות״, הוסיף.
עשהאל שבו: תושב רמת גן, היה בן 9 כאשר מחבל נכנס לבית הוריו ביישוב איתמר ורצח לנגד עיניו את אימו ואת שלושת אחיו. 200 רסיסים ושלושה כדורים חדרו לגופו של עשהאל וקטעו את רגלו, אך למרות הפציעה הקשה והאובדן המצמרר של בני משפחתו, עשהאל נאבק לקום ולהתגבר על הכאב והנכות. לאחר שיקום ארוך בבית החולים ואימונים מאמצים הוא הפך לאלוף ישראל בשחייה וייצג את ישראל בגאווה בתחרויות שחייה בין-לאומיות. את רוח הלחימה והאהבה לספורט שבו לקח איתו גם למגרשי הכדורסל. הוא הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל, ואף גויס כשחקן מוביל לליגה הטובה בעולם בענף כדורסל הנכים.
בהתמודדותו יוצאת הדופן עם הטרגדיה הקשה שפקדה אותו, מייצג עשהאל את ניצחונה של רוח היצירה, הבנייה והעשייה. בשנים האחרונות חזר למגרשי הכדורסל, שם עשה את צעדיו הראשונים, וכיום הוא מאמן צעירים עם מוגבלויות בכל גווני הקשת הישראלית. בנוסף, שבו גם מרצה לבני נוער ולבנות נוער ברחבי הארץ על ההתמודדות שלו עם האתגרים בחייו.
השר טרופר: "עשהאל שבו, הוא סמל לניצחון הרוח. מתוך שבר גדול, אובדן אם ושלושה אחים ופציעה קשה, הוא בחר לצמוח.
עשהאל הוא ספורטאי מצטיין, איש חינוך ומודל עבור כל מי שמתמודד עם קושי ומתעקש לנצח כל יום מחדש".
אליזבטה שרסטוק: ילידת 1971, בת הקהילה היהודית בסוּמִי שבאוקראינה, שבה היא מתגוררת גם כיום. במשך 20 שנה פועלת בתושייה ובחמלה יוצאת דופן כלפי יהודי התפוצות, ועושה חסד בהקלה על סבלם של רבים מביניהם. עומדת בראש המרכז לסיוע הומניטרי "חסד חיים", שהוקם בשותפות עם ארגון התמיכה ההומניטרי היהודי-אמריקאי (JDC). כמי שאחראית על הקהילה, שרסטוק מארגנת מפגשים בין יהודים בכל הגילים ומכל הרקעים באזור. היא מעודדת יצירה מקורית ומשלבת מוזיקה יהודית-מסורתית היוצרת חיבור בין-דורי. במקביל, מעורבת שרסטוק במאמצים ההומניטריים למען סומי ולמענן של קהילות יהודיות קטנות יותר בסביבתה.
עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הייתה סומי, הסמוכה לגבול הרוסי, אחת הערים הראשונות שהותקפו בהפצצות מסיביות. מהיום הראשון של המלחמה הייתה אליזבטה נחושה להגן על חיי היהודים בעיר ולהעניק להם ביטחון. היא הובילה את המאמצים לרכישת מזון ולהעברתו, באמצעות עובדי "חסד חיים", לקשישים ולבעלי מוגבלויות. כאשר נפתח המסדרון ההומניטרי בסומי, שרסטוק ניהלה מבצע לוגיסטי מורכב ואמיץ להוצאת קשישים ובעלי מוגבלויות אל חוף מבטחים.
לאחר שהפעילה את כל קשריה, שרסטוק הצליחה לשכנע מספר נהגים להשתתף במבצע המסוכן וכך 150 אנשים – חלקם על כיסאות גלגלים – הצליחו להימלט מהעיר אל הגבול ומשם למדינות השכנות. אליזבטה ממשיכה לנהל את הסיוע ההומניטרי לקהילה היהודית בסומי גם ברגעים אלה, ואנו שולחים לה מכאן את תפילותינו ואת תמיכתנו.
את הטקס ינחו מגישות החדשות הילה קורח ואלמז מנגיסטו, ובחלק האמנותי יופי הזמר יזהר כהם ולהקת "הפיל הכחול".