"אכיפת חוקים המגינים על בעלי חיים, ובראשם חוק צער בעלי חיים, כמעט לא קיימת. מספריהם של חיות הבר והכלבים שנורים על ידי הרשויות או בחסותן מרקיעים שחקים, וניצול התקציבים הייעודיים לבעלי חיים נעשה באופן חלקי וללא תוכנית של ממש".

את המבוא המייאש הזה ניסחה עמותת תנו לחיות לחיות בדוח מצב בעלי החיים בישראל שחיברה, שסוקר את השנים 2020־2021. בשנת 2020 הוטלו 117 קנסות מנהליים בלבד על פי חוק צער בעלי חיים. ביחס לתנאי הובלת עופות, הוטלו קנסות במקרים בודדים, כאשר מדובר בהובלתם של מאות מיליוני עופות מדי שנה. גם כאשר הקנס כבר מוטל, נתוני הגבייה בפועל נמוכים במיוחד.

ב־50% מהכלביות הרשותיות נמצאו ליקויים בביקורות, כמו ניקיון ברמה ירודה, וטרינרים המגיעים לכלבייה לעיתים רחוקות, היעדר מקרר לפגרים ועוד.

נוהל הירי של רשות הטבע בכלבים משוטטים אינו דורש הדגמת כל ניסיון לטיפול באמצעים חלופיים כמו ניסיונות לכידה של הכלבים, ופקחי הרשות אינם מוכשרים או מוסמכים לשם כך.

 בתנו לחיות לחיות מדגישים כי בעוד הכלביות הרשותיות ובתי המחסה ברחבי הארץ מלאים עד אפס מקום כך שאלפי כלבים משוטטים נורים מדי שנה, מאפשרים השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות את המשך קיומה של תעשיית הסחר בכלבים וחתולים "גזעיים", הנמכרים באלפי שקלים.