תמונת מצב מדאיגה: רס"ר ברק משולם ז"ל נרצח בסוף השבוע האחרון ברעננה בעת מילוי תפקידו, על ידי תושב רמאללה שפרץ מחסום משטרתי ברכב גנוב. כאשר מדובר באירוע הדריסה השלישי שבו מעורבים אנשי משטרה לאחרונה, והשני שמסתיים במוות של לובש מדים.
עמית כרמלי, אחיו של השוטר המתנדב עמיחי כרמלי ז"ל שנדרס למוות בחודש שעבר, שוחח הבוקר (שני) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM והתייחס לתחושות הקשות. "חוזרים לנקודת ההתחלה, אנחנו כבר חמישה שבועות בתוך סרט שלא נגמר. מנסים להרכיב את החלקים הקטנטנים האלה מההתחלה, ואתמול הכול מתחיל מאפס", אמר בפתח דבריו.
כשנשאל מה הם יודעים היום שלא ידעו קודם, השיב: "על ההשתלשלות שהייתה לפני הרצח. פחות או יותר על המיקום שבו עמיחי עמד ועל הזירה עצמה. היו הרבה דברים חדשים שלא ידענו קודם".
"באירוע כמו שהיה במקרה של עמיחי הזמן מקבלת ההודעה על מרדף ועד רגע הפגיעה היה חמש שניות, האירוע של אתמול ואני לא מכיר את הפרטים של ברק משולם ז"ל הוא אירוע שונה במהותו. יש פה רצף של אירועים שחוזר ועולה מדרגה מפעם לפעם", הסביר.
על הביקורת שנשמעת מפי השוטרים ונשותיהם על המשטרה, אמר: "מבין את הביקורת ומקבל אותה. במדינת ישראל היום מדי לילה עומדים שוטרים ומסכנים את החיים שלהם והם צריכים לחשוב פעמיים אם הם משתמשים בנשק כזה או אחר".
"מחוקק במדינת ישראל קובע ששוטר הוא איש חוק, אבל הכלים שנותרים לו מבחינה משפטית הם לא מספקים. לאחר מכן הם הולכים לחקירות, מוגשים נגדם כתבי אישום, ולאחר מכן גנבי הרכב בית המשפט משחרר אותם על פריט שולי שהוא פחות רלוונטי למהלך החקירה והאירוע. זה מחליש את המשטרה", הבהיר.
כשנשאל מה לדעתו צריך לעשות על מנת לחזק את מעמד השוטרים, השיב כרמלי: "ברמת חוק, בענישה לפגיעה בשוטר - פגיעה קטלנית בשוטר דינה 25 שנים בכלא. האסון ימנע כאשר עוצרים גנבי רכב, פורעים, אנשים שמשתוללים בכבישים ובאים לשוטר ואומרים לו 'תעשה מה שאתה רוצה כי עוד שעה אני אהיה בבית', זה זילות".
לטענתו, הפקודות הן מסודרות, "הבעיה היא במערכת המשפט ובאנשים שבסופו של דבר מביאים אותם להארכות מעצר ושופטים מסיבות כאלה ואחרות סוגרים עסקאות מפוקפקות ומשחררים אותם. אדם שגנב רכב ואחרי שעה משתחרר, מה זה אומר לחברים שלו? מה זה אומר על המשילות?".
בסיום דבריו, שיתף בגעגועים לאחיו: "יש משפחה שהיום קמה בבוקר עם צלע חסרה מתוך מרובע שכלל שני ילדים, אישה שהייתה עם עמיחי יותר שנים ממה שהייתה לבד. יש געגוע, היו שיחות, היינו מדברים, כל אחד מאיתנו הייתה לו שגרת החיים שלו, היה לנו תקופות של קשר יותר עמוק וקשר פחות חזק. יש געגועים, הגעגוע קיים".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103FM