כשר אבל מסריח: בימים אלה מתבצעות עבודות פיתוח נרחבות בחופי אילת לחידוש הטיילת ומתקני החוף בעיר הדרומית, שנפגעו קשות בסערה בחורף לפני שנתיים.
עיריית אילת החליטה להשקיע תקציב ייעודי שקיבלה לצורך השיקום ממשרד התיירות, בתוכנית שנוגדת את חוק שמירת החופים האוסר על כל פיתוח קרוב לקו המים - אולם מדובר בצעד חוקי, למורת רוחם של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
מנכ"ל עמותת צלול מור גלבוע: "מדובר בתוכניות ישנות שאושרו בוועדות התכנון בשנות ה־80, הרבה לפני שהוחל חוק החופים, והן אינן כפופות לו. התוכניות הוצאו מהמגירה אחרי קבלת תקציב השיקום לחופים שנפגעו, ולא ניתן היה להתנות את ביצוען בתסקיר השפעה על הסביבה, להגיש להן התנגדויות ולהביא לעדכונן בהתאם לחקיקה הקיימת".
בתחילת החודש פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח המצביע על כך ששונית האלמוגים במפרץ אילת מתקשה להשתקם מנזקי סערת 2020.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה אז כי "עבודות הפיתוח מתעלמות משיקולים סביבתיים בצורה שאינה יכולה להיחשב כסבירה במצב של הידרדרות המערכת האקולוגית".
בימים אלה יוצאת עמותת צלול בקמפיין ציבורי נגד ראש עיריית אילת אלי לנקרי, לאחר שהשיח בין העירייה לבין ארגוני הסביבה ניתק לפני כשבועיים, וראש העיר מסרב להיפגש עם נציגי הארגונים לטענתם.
הפרויקט, בעלות של כ־400 מיליון שקל, כולל שתי טיילות לכל אורך חופי העיר, שאחת מהן קרובה למים, והן מתאפיינות במשטחי בטון רחבים, במבני שירותים, בתאורה ובצמחייה.
בצלול פנו ביחד עם "אדם, טבע ודין" והחברה להגנת הטבע לראש העיר בתחילת החודש בקריאה לעצור את העבודות: "בינוי על גבי משאב ציבורי מוגבל וחסר תחליף עלולה לפגוע בו אנושות. טיילת מבונה צריכה להיות רחוקה יותר מקו המים כי הפגיעה בסביבה עלולה להיות בלתי הפיכה".
במקביל פנו הארגונים אל שר התיירות יואל רזבוזוב בבקשה דומה, ואף ביקשו למנות צוות שיבדוק את התאמת הפיתוח לחופי אילת.
ראש העירייה אלי לנקרי: "העבודות לא זו בלבד שאינן מסכנות את הים, אלא מסלקות מרכיבי סחף אפשרי ומסיטות עסקים שהתפשטו עד קו המים. עבודה בקו המים מבוצעת בהקפדה ותחת פיקוח מרבי".