פרופ' מוחמד ותד (המכללה האקדמית צפת) שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג בתכניתם ב-103FM בצל הרצח ביפו אמש, בו צעיר בן 19 נורה למוות, ומתווסף לשורת מקרי רצח שפקדו השבוע את החברה הערבית.
לטענת המראיינים כי "כל מערכות האכיפה חסרות אונים מול האלימות שלא ניתנת לבלימה במגזר הערבי", ענה המומחה כי "מתחילים את הדיון בהכרת שני נתונים חשובים – אחד, יש פה אירוע שמאיים על הביטחון הלאומי של כל מדינת ישראל במובן הציבורי והרחב של המילה. ושניים, אי אפשר לפתור את הבעיה, בממדים שהיא קיימת היום, בצורה עכשווית ומיידית. אם נכיר בכך אז נבין שאנחנו צריכים קודם כל לבנות תכנית ארוכה טווח אבל תכנית חירום, שמבינים שההשלכות שלה זה איום על הביטחון הלאומי של כל המדינה".
עוד המשיך ואמר: "עכשיו, לגופו של עניין, אי אפשר להפיל את זה רק על המשטרה, צר לי. זו סוגייה ארוכת שנים של הזנחה קודם כל מצד הממסד, כלפי החברה הערבית שהייתה קיימת בתוך עצמה, אבל גם מצד החברה הערבית כלפי המשטרה שראתה תמיד במשטרה כאויב. אני לא מבין איך אפשר לא לקלוט שכשיש חורים שחורים אז בעלי הכוח תופסים את המקום בחורים השחורים. כשאין תחנות משטרה, וזה לא מנחם שיש באום אל־פחם, עדיין כשאין שוטרים במרחב הציבורי יש בעיות".
פרופ' ותד תקף: "המשטרה היא גוף חלש במדינת ישראל, הכלים שיש לו הם כלים מועטים מאוד. אני ער לטענה שכשיש אירוע על רקע לאומני אז תופסים את החשודים בין רגע, אלא מה שאז, השב"כ נכנס לתמונה. אז זה לא שאני מציע שהשב"כ יכנס לתמונה, אך יחד עם זאת, יש לשב"כ כלים מסוימים שלמשטרה אין".
המומחה טען כי אין הבדל בין טרור פלילי לבין לאומני: "מה שצריך להבין זה שיש כלים היום למשטרה אבל לא כולם בידי המשטרה. בשני חוקים - אחד, חוק המאבק בפשיעה המאורגנת, והשני, חוק המאבק בטרור. כשאנחנו מדברים על טרור פלילי, מלבד לפן הלאומי, כמעט ואין שום הבדל בין טרור פלילי לבין טרור לאומני ולכן אולי צריך לשקול את הכלים שם. לגבי החוק שנוגע למאבק בארגון הפשיעה מאורגנת, יש מאפיינים מיוחדים לחברה הערבית. בחברה הערבית יש ארבע־חמש משפחות שמוכרות למשטרה והוכרזו כפשיעה מאורגנת. יחד עם זאת, יש פשיעה מאורגנת חמולתית שלא נכנסת בגדר החוק ואם היא לא נכנסת בגדר החוק הזה אז אי אפשר להשתמש בכלים שיש בחוק הזה. צריך להרחיב את הגדרת משפחות הפשיעה".
לשאלה איפה ההנהגה הערבית ומה עמדתה כלפי הנושא, ענה ש"אני לא בטוח שמה שנקרא להנהגה בעבר הישן יכול להיתפס היום כהנהגה. המבנה הפטריארכלי שהיה קיים בחברה הערבית הוא כבר לא קיים יותר. הוא לא קיים בהקשר השוביניסטי בין גברים לגברים. החל משנת 1990 ומעלה הדברים השתנו בחברה הערבית, בעיקר בגלל שאנשים התחילו לצאת ממעגלי הכפרים הקטנים וכמובן המעמד הזה של המכותר או של המכובדים כמעט ולא קיים".
לסיום, אמר פרופ' ותד כי איננו מרגיש נוכחות מוגברת של המשטרה בערים הערביות בשנה האחרונה: "כשאני גרתי פעם בנצרת, איזה ארבע שנים, כשאתה מתקשר למשטרה ומדווח על אירוע שאתה רואה מול ענייך אז לוקח הרבה זמן להגיע, זו עובדה מוגמרת. בחיפה אתה מתקשר למשטרה, תוך חצי דקה כולם אצלך. עכשיו אני לא אומר 'למה הם לא רוצים להגיע לשם', יש אלף ואחת בעיות. יחד עם זאת, כל מה שאני אומר, הגוף הזה שנקרא משטרת ישראל צריך קודם כל להפסיק לטפטף נגדו ולהסיט נגדו. דבר שני, צריך להעניק לו כלים פרקטיים, צריך להתייחס לזה כאירוע מאוד חשוב למדינת ישראל ולא רק לאירוע שקשור רק לחברה הערבית בישראל".
סייעה בעריכת הכתבה: נויה חסון 103FM