כנער באשדוד, הסתבך איתן גדג' בעולם הסמים והפשע, ואף היה במעצר בית. כל זאת, עד שהחליט לעשות שינוי בזכות עצה אחת. גדג' התגייס לצבא ועשה דרך ארוכה, עד שלבסוף הפך למפקד סיירת נח"ל, כנגד כל הסיכויים. כיום, הוא מקיים הרצאות מוטיבציה העוסקות בהתמדה ויצירת מציאות, ואף מלווה באופן אישי. אבי כץ אירח את גדג' בתוכניתו ב־103fm לשיחה כנה על הכוח בבחירות על גורל החיים וההתעלמות מרעשי הרקע, כאשר האמונה העצמית חזקה.
"אני בן 28, מאשדוד. הייתי מפקד הסיירת של חטיבת הנח"ל, לפני שנה וחצי סיימתי תפקיד. נולדתי בצרפת, עשיתי עלייה ישירות לאשדוד, כל החיים גדלתי שם", סיפר גדג'. "עד גיל 13 הייתי ילד נורמטיבי לחלוטין, מבית טוב. אין לנו רקע של סיבוכים או משהו פלילי במשפחה. בערך בגיל 14, אמרתי לעצמי 'אין מצב שאלו החיים, שאני מרצה את כולם ואני לא מבסוט'. חיפשתי דברים אחרים, אני מחפש הרבה פעמים ריגושים -ומצאתי את זה בשכונה".
עוד שיתף גדג': "אני מוצא את עצמי, הופך מנער שהיה נורמטיבי לחלוטין, לנער שעושה דברים קיצוניים ופליליים, משימוש מוקדם בסמים אל עבירות אלימות קשות ועבירות סחר. תמיד הסתובבתי עם חבר'ה יותר גדולים ממני, כל הזמן. תמיד גם הייתי מאוד דומיננטי, מאוד מנהיג, מניע לפעולות כל הזמן. תמיד היינו עושים מאוד קיצוניים, בין אם זה התחיל בשימוש ואלימות, המון אלימות. בסוף, אתה צריך למקם את עצמך גם בתוך עצמך וגם בין שכונות, לעשות כל הזמן פעולות בשביל להיות נוכח ולקבל שם, שיראו שאתה לא פראייר, שאתה משמעותי. כשרואים אותך - מכבדים אותך וכו'. הדבר הזה נגזר לפעולות אחרי זה".
באשר להשפעת המשפחה והסביבה במקרים אלו, אמר: "כל סיטואציה שיש, אתה יכול להגיד 'יש לזה חסרונות אבל גם יתרונות'. פעם החינוך היה מאוד מכבוד, מפחד. מספיק שאבא היה אומר משהו זהו, אבל מצד שני לא היה שותפות. לאבא לא היה חלק משמעותי בחיים של הילד, הוא לא ידע בדיוק מה עובר, מה הוא חווה, כי אין קרבה. זה כמו בצבא, שחיילים שלך רק מפחדים ממך ואין שותפות, אז אתה לא יודע מה הלוחמים שלך עוברים. היום, היתרון של זה זה אם יודעים לעשות את זה נכון, אתה הופך להיות חלק ניכר מהתהליך שלך עם הילדים שלך".
"איפה נקודת השבר שבה החלטת שזה לא מתאים יותר?", תהה כץ. גדג' השיב: "שאני יושב במעצר בית עם עצמי, חושב, מה אני רוצה מהחיים שלי, איך אני רואה את החיים שלי בטווח הרחוק ולא בטווח הקצר. לא מה יצא לי מהעסקה הבאה או השאכטה הבאה, אלא מה בטווח הרחוק, איפה אני רואה את עצמי בגיל 40 עם משפחה, אישה. איזה ילדים יהיו לי בבית? איזה ערכים? איזה דמות אני יהווה להם. כמעט פירקתי את המשפחה שלי, ההורים שלי כמעט התגרשו בגלל מעשים שעשיתי, גרמתי המון אכזבה. הייתי האכזבה של המשפחה, אמרתי שאני חייב להחזיר את הגאווה הזו".
הוא הבהיר כי "ברגע שאתה מקבל את ההחלטה - זה לא מספיק, אתה צריך לפעול. הלכתי למכינה קדם צבאית, שמתעסקת עם נערים מהפריפריה, חבר'ה מורכבים. מכינה שבאמת משנה חיים, במצפה רמון. הלכתי למכינה בעיקר עם הרגלים לא טובים, ערכים לא טובים, אבל עם המון מוטיבציה להשתנות".
"זה מאוד מורכב להגיד לחבר'ה 'אני חותך'. ממצב שאתה במעמד מאוד גבוה אתה מחליט לשחרר את זה או לאבד את זה, ואתה צריך לגייס המון כוחות פנימיים. היו לי משברים מאוד קשים על עצמי. אתה צריך להתנתק מכל מה שאתה מכיר", הודה, "כל אחד, כל נער או ילד, כל גם מבוגר, מספיק בן אדם אחד שיאמין בו - זה כבר קפיצת מדרגה משמעותית. אפשר גם לבד, יש אנשים שהצליחו לבד, זה פי מאה יותר קשה, אבל אפשר".
בהמשך, כאשר נשאל מה הוא מייעץ לאותם חבר'ה צעירים אשר חיי הפשע מושכים אותם, הדגיש גדג': "אני קורא לזה חוק האמא - אתה אומר לעצמך כל פעם 'אם אני הולך לעשות מעשה מסוים, עכשיו אמא שלי לא רואה אותי, אם היא הייתה רואה אותי - מה היא הייתה אומרת לי, טוב או לא?'".
גדג' הסביר: "אם ההורים שלך הם דמויות משמעותיות בחיים שלך וחיוביות, אז בוא נגיד את זה בהקשר של הבן שלך. גם אם אתה עושה דברים רעים, אתה לא תרצה שהילד שלך יעשה אותם".
בנוסף, חידד גדג' כי "ברגע שאתה מבין שהחברים שאתה מסתובב איתם לא רוצים את טובתך - תחשוב על איך ליצור לעצמך סביבה אחרת, ראויה יותר, עם מעשים טובים יותר. להתרחק ולייצר סביבה אחרת. מה זה גיל 17, 20? זה פשוט להיות מוכן לשלם את המחיר, לעזוב אותם ולהתחיל לחפש משהו מההתחלה. פשוט תאמין שלא כולם כמו מה שאתה מכיר. תיצור לעצמך דמות מעוררת השראה, אבל דמות חיובית. כי גם אז, באותה תקופה, היו דמויות מעוררות השראה, אבל פשוט שליליות. אם אתה באמת רוצה לצאת, זה לצאת מהסביבה ולתת לך מודל להשראה, מישהו שעשה את זה בעבר, שיכול לעזור לך בתהליך, שאתה יכול לקחת ממנו כוחות כי זה קשה, כמו כל דבר שמחליטים לשנות בחיים".
לסיום, הכריז גדג' כי ישנו חלק גדול בשינוי לאמונה העצמית שלנו: "להגדיל את האמונה ביכולת. 90 אחוזים מהאנשים יש להם פונטציאל, מה שתוקע אותם זה האמונה שלהם ביכולת. לעולם לא תביא תוצאות מעבר לאמונה ביכולת שלך. אני קורא לזה למתוח את עצמך. לא משנה כמה פעמים אתה נופל, תקום שוב פעם ותאמין שזה אפשרי".