על רקע הדיווחים על רעידת האדמה בטורקיה, עולה השאלה על מידת היערכות לתרחיש דומה בציבור הישראלי בכלל ובאוכלוסיות מסוימות בפרט. במחקר שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהמרכז האקדמי לב נבחנה ההיערכות לרעידת אדמה בחברה החרדית בישראל. המחקר, מצביע על רמה נמוכה של מודעות והיערכות לרעידת אדמה בקרב חרדים, עומד על הגורמים לכך, ומציע דרכים לשיפור ההיערכות. מסקנות המחקר ישימות גם לקבוצות מיעוט דתיות אחרות בישראל ובעולם ולמצבי חירום נוספים.
למעלה מ-9,500 הרוגים בטורקיה וסוריה; מאות אלפים מתחת להריסות | עדכונים שוטפים
המחקר, שמומן על-ידי משרד המדע והטכנולוגיה, נערך בשנת 2019 על-ידי קבוצת מחקר רב-תחומית ורב-תרבותית, הכוללת חרדים, דתיים וחילונים, בראשות פרופ' אמוץ עגנון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר צביקה אור מהחוג לסיעוד במרכז האקדמי לב, יחד עם תהילה ערבליך, שפרה אונגר ומשה ויינשטיין מהמרכז האקדמי לב ואסנת ברנע מהאוניברסיטה העברית. המחקר כלל סקר מקיף עם משיבים חרדים, וכן עשרות ראיונות עומק וקבוצות מיקוד עם ממלאי תפקידים רלבנטיים.
הסקר נערך ברובו במפגשים פיזיים של סוקרים עם משיבים חרדים. רוב המשיבים מתגוררים בירושלים וסביבתה וחלקם בערים חרדיות אחרות (מודיעין עילית, בני ברק, אלעד) ובערים מעורבות. המדגם כולל את כל הקבוצות החרדיות הגדולות בישראל, ביניהן ליטאים, ספרדים וחסידים.
על פי תוצאות הסקר, רוב המשיבים (59%) חשו שאין להם הידע והיכולות להתמודד עם רעידת אדמה. רק 6% כבר התכוננו לקראת האפשרות של רעידת אדמה. 81% לא הסכימו עם ההיגד "אני מחפש באופן פעיל מידע בקשר להכנה לקראת רעידת אדמה אפשרית". כמו כן, 77% מהנשאלים ציינו כי הם לא נקטו בפעולות היערכות לרעידת אדמה, כמו ייצוב וקיבוע של ספריות ומדפים והנחת חפצים כבדים במקומות נמוכים, ו-52% אמרו שאין ברשותם ציוד זמין לשעת חירום.
זאת ועוד, על פי הסקר, רק 15% מהמשיבים שהם הורים לילדים קטנים שוחחו עם ילדיהם על כללי ההתנהגות במקרה של רעידת אדמה, ו-3% בלבד תרגלו איתם את הכללים. כמחצית מהנשאלים האמינו כי ביתם אינו עומד בתקן העמידות לרעידת אדמה שנקבע בשנת 1995.
למרות הממצאים הקשים, הסקר מצביע גם על פוטנציאל לשינוי חיובי, שכן 68% מהמשיבים סברו שחלה חובה הלכתית להיערך לרעידת אדמה. כמו כן, נמצא מתאם חיובי מובהק בין ההיערכות לרעידת אדמה לבין החשיפה לפרסומים בנושא, כך שהגדלת החשיפה עשויה להביא לתוצאות חיוביות.
עוד מציינים החוקרים, כי צפויה להיות תועלת רבה לפסקי הלכה של רבנים מובילים בדבר הצורך להתכונן כראוי לרעידת אדמה. זאת לאור העובדה ש-68% מהנבדקים השיבו בחיוב לשאלה האם הוראה של מנהיג דתי או פסק הלכה ישכנעו אותם להתכונן לרעידת אדמה. תמיכת הרבנים נדרשת גם להטמעת אמצעי היערכות שונים, דוגמת טכנולוגיה הקיימת לשליחת הודעות טקסט להתרעות בזמן רעידת אדמה לטלפונים כשרים שאינם מקבלים הודעות טקסט, אשר על מנת להטמיעה נחוץ אישור של הרבנים.
אמצעים נוספים שמציע המחקר לשיפור ההיערכות הינם העברת מידע והנחיות בשפה מותאמת מבחינה תרבותית ודתית לציבור החרדי, ושימוש באפיקים המקובלים והלגיטימיים בחברה החרדית, דוגמת כלי תקשורת חרדיים, מודעות רחוב, עלונים והרצאות אינטראקטיביות ומעוררות. כמו כן, מציינים החוקרים כי יעילות ההדרכות תגבר משמעותית אם המדריכים והמדריכות יהיו מהמגזר החרדי ולא ישויכו לפיקוד העורף.
ד"ר צביקה אור, חוקר ומרצה בחוג לסיעוד של המרכז האקדמי לב: "יש צורך בעבודה מתמשכת ועקבית עם הקהילה לפני האסון, כדי להקטין את פערי התפיסה הקיימים ואת הקונפליקט בשעת החירום".
פרופ' אמוץ עגנון, ראש מרכז ניב לגיאואינפומטיקה במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית: "הופתענו לטובה מהפתיחות של חלק מציבור בו פגשנו. אף כי מצאנו מצב המשאיר הרבה מקום לשיפור, רצון טוב מצד הרשויות יכול להיענות ברצון טוב מצד חלקים ניכרים במגזר".