הנתונים מפחידים: יותר מ־200 אלף נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה, ורק רבע מהן מדווחות לרשויות. בממוצע נרצחות 20 נשים על רקע מגדרי כל שנה, כשהנתונים מראים שיותר ממחצית מהן הכירו את הרוצח שלהן. בשנת 2022 נרצחו 22 נשים על רקע מגדרי. ב־2021 שילמו בחייהן 23 נשים בעקבות האלימות המגדרית. השנה המספרים כמעט קשים לעיכול – תוך פחות מחודש וחצי נרצחו שש נשים.
בעקבות רציחתה של דריה לייטל, מסרה לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, כי "בזמן שהממשלה מונעת חקיקת חוק איזוק אלקטרוני, בזמן שהיא אינה מקדמת את כל התוכניות הקיימות למניעת רצח נשים, שוב אישה נרצחה. מדובר בזילות בלתי נסלחת בחיי נשים ובחיי ילדים שנותרים יתומים מאם".
עוד הוסיפה כי "גם הפעם הרצח היה כתוב על הקיר, גם הפעם הוגשה תלונה, גם הפעם דבר לא נעשה כדי להגן על האישה. לבנו כואב על אישה בת 31 שנרצחה בעת שילדיה ישנו בחדר הסמוך, וקמו לבוקר שבו איבדו את אמם ולא יראו עוד את אביהם". לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה שנרצחה בידי בן זוגה, אמרה: "הלב נשרף, עוד אישה נרצחה במקום הכי בטוח, בביתה - חדר ליד ילדיה הישנים. בידי נבחרי הציבור שלנו הזכות להציל את חייה של הנרצחת הבאה. לא ברור מדוע הממשלה קברה את העברת הצעת החוק הממשלתית לפיקוח אלקטרוני במקרים של אלימות במשפחה".
עוד עולה מהנתונים כי התקציב לתוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה מעולם לא הושלם בממשלה, אף על פי שהוא הוצג כבר לפני כשש שנים על ידי שר ביטחון הפנים דאז גלעד ארדן. ורדית דנציגר, מנכ״לית עמותת ל.א. לאלימות נגד נשים, הוסיפה כי "אף אחד לא נסער יותר מדקה מאירוע שהוא לא פחות מטרור שמתרחש בבית. זו טרגדיה לאומית שחייבת להיות מטופלת בעדיפות גבוהה".