פרופ' ישי יפה, מבכירי הכלכלנים בישראל, שוחח היום (שני) עם ליאור רוזנפלד ברדיו צפון 104.5FM על הודעת סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס על הורדת אופק תחזית האשראי של ישראל בעקבות הרפורמה המשפטית והסביר כי הדבר "אינו מפתיע". לדבריו, "כשמוסדות כמו הרשות השופטת נפגעים נשלם כולנו יותר ריבית על גיוס ההון והאשראי - מה שיושת מיידית על האזרחים".
ליברמן: "נתניהו משקר פעם נוספת, אחרת הוא לא היה מרים טלפון למודי'ס"
בפתח הדברים אמר: "אני לא רוצה לדבר במונחים של ארמגדון. אני רוצה להגיד לגבי הדיון שהיה בוועדת הכספים, יש כללים בסיסיים שעובדים בכלכלה כמו שיש כללים שעובדים בפיזיקה. כמו שאנשים לא יכולים לרחף וכמו ששתיים ועוד שתיים זה ארבע, גם אם אנחנו לא אוהבים את זה והיינו רוצים שזה יהיה שונה התשובה עדיין נשארת זהה.
"מה האנלוגיה במקרה הזה? המוסדות שתומכים בכלכלה, אפשר לחשוב עליהם גם כמנגנונים של הבטחה מוחלטת של זכויות הקניין וגם כמנגנונים שמגבילים את שרירות ליבו של השלטון, כל שלטון. וגם כמנגנונים שנועדו להבטיח היעדר שחיתות.
"בהיעדר המנגנונים האלה הכלכלה לא יכולה לתפקד, בדומה לכוח המשיכה, כי אף אחד לא ירצה לבצע השקעה אם הוא יודע שמחר השלטון יכול לשנות את דעתו ולהחרים את רכושו ואין לו בית משפט ללכת אליו או פתאום יחתום איתו חוזה ואח"כ לא ירצה לקיים ואין לו בית משפט ללכת אליו, או כל פעילות אחרת ששרירות ליבו של השלטון יכולה לשנות את הכללים ואין לך דרך להתגונן מפני זה. גם העניין שאין מגבלות על הכוח וגם העניין שזה לא צפוי, אתה לא יודע מה יקרה".
על השפעת דירוג האשראי על חיי היום יום של האזרחים: "אענה בשני חלקים. החלק הראשון, 'מודיס' וסוכנויות הדירוג האחרון ומשקיעים בכלל מסתכלים על איכות המוסדות של מדינה וכשיש סכנה לפגיעה בהם הם מודאגים מזה. החלק השני הוא הסיבה לכך שהם מודאגים, בעצם 'מודיס' קיימת 120 שנים פחות או יותר ותפקידה בעולם הוא לדרג את היכולת של לווים וגם מדינות וגם חברות להחזיק את החוב שלהם.
"אם נדבר על מדינות, כשהמוסדות של מדינה, אלה שמבטיחים את היציבות ואת זכויות הקניין ואת האפשרות של שחקנים ללכת לבית המשפט, כשהמוסדות האלה נפגעים, ההשקעה נהיית יותר מסוכנת בעיני המשקיעים, יש יותר סיכוי שלא נקבל את הכסף בחזרה וזה בעצם מה ש'מודיס' והסוכניות האחרות אומרים. כשההשקעה נהיית יותר מסוכנת מבקשים עליה יותר ריבית או שהמחיר שלה יהיה יותר גבוה כדי לפצות את המלווים או המשקיעים על הסיכון.
"אם הריבית יותר גבוהה זה אומר שגם ממשלת ישראל ובעקבותיה גם חברות בישראל יצטרכו לשלם יותר כדי לגייס הון וממשלת ישראל וחברות ישראליות צריכות כל הזמן הון כדי לבנות בתי חרושת, כדי לעשות מחקר ופיתוח, כדי להשקיע בתשתיות וכן הלאה וזה גם יושת על הציבור כי אם נשלם יותר על גיוס ההון יהיה לנו פחות לתשתיות, לביטחון, לכבישים, לבריאות - כל מה שכולנו צריכים כל הזמן. אז יש לזה משמעויות. אנשים אומרים סוכנויות דירוג, לא יודעים מה זה. אבל האנשים האלה קובעים כמה החוב של ממשלת ישראל ומשפיעים על עלות גיוס ההון וכך גם על הכיס של כולנו".
על הורדת אופק דירוג אשראי של ישראל מ'חיובי' ל'יציב' אמר: "הדירוגים האלה עובדים לפי סקאלה שהדירוג יכול לעלות ולרדת בסקאלה הזאת ויש דו"חות ביניים כמו הדו"ח הזה שאומר לך האם הפנים קדימה, אם הם אופטימיים ויש סיכוי לשיפור בדירוג או הפנים בינוניים או לרעה. לגבי מדינת ישראל, הדו"ח לפני שנה היה אופטימי ועכשיו הוא השתנה. המונח 'יציב' אומר שאין צפי לעלייה של דירוג האשראי בזמן הקרוב. האם זה יביא גם לירידה? זה בהחלט גורם למשקיעים לחשוב פעמיים".