המטוס לריגה, בירת לטביה, מעולם לא היה כה מלא כפי שהיה ביום ראשון, עת יצאה משלחת הנהגת בית"ר העולמית למקום שבו לפני מאה שנה הונחו יסודותיה של התנועה על ידי זאב ז'בוטינסקי.
בסמטאותיה של העיר הלך זאב ז'בוטינסקי, בדרכו לפגוש את תלמידי התיכון שהיוו את הגרעין של בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור), והגה ברעיון להקים מדינה עצמאית יהודית, שלא רק תהיה מושתתת על החרב אלא גם תהיה אור לגויים. כזו שתשמש בית אמיתי לכל יהודי באשר הוא, ותהווה מקור ערכי, כלכלי ואידיאולוגי.
ז'בוטינסקי ידע שצריך לא רק לדבר על מדינה כפי שבאה לידי ביטוי בחזונו של בנימין זאב הרצל, אלא יש גם לפעול למענה ללא לאות. “תפקידה של בית"ר הוא פשוט בתכלית", כתב, “ואף על פי כן קשה מאוד: ליצור את אותו הטיפוס היהודי שהעם זקוק לו כדי להקים את מדינת היהודים במהירות גדולה יותר ובאופן מושלם יותר". הוא הבין שיהיה לא קל לרתום לצורך העניין ולהניע את היהודי הגלותי, את המבוגרים, הטרודים בעול הפרנסה ובחיי היומיום, וקיבל החלטה אסטרטגית, שהשפיעה על המפעל הציוני, להשליך את יהבו על הנוער, על דור העתיד.
ואכן, לא הייתה תנועה שהצמיחה מנהיגים רבים יותר מאשר תנועת בית"ר העולמית ושלוחותיה, מחתרות האצ"ל והלח"י. מנחם בגין, יצחק שמיר ובנימין נתניהו הם רק חלק מראשי הממשלה הישראלים שצמחו בערוגות התנועה במהלך מאה שנות קיומה.
המשלחת של ארגון בית"ר, שיצאה בפעם הראשונה למדינה שבה טמונים כמה ממקורות ההשראה של התנועה, לא כללה שרים וחברי כנסת, לא הוגשו במהלך הביקור ארוחות יוקרה ולא נערכו אירועים נוצצים. המסע שמר על ההדר הבית"רי הז'בוטינסקאי המפורסם, זה שגאה במורשתו אך שומר על צניעותו וערכיו.
סמליות רבה הייתה במסע הזה: היציאה לדרך מיד לאחר יום העצמאות, למשל, עם גוף שמאחד בין תומכי הרפורמה המשפטית למתנגדיה. יש סמלים שעדיין יכולים לאחד חלקים רבים מעם ישראל. נראה שהמשתתפים חשים גאווה בהיותם בית"רים.
מ־1944 ובמשך שנים הוקעו חברי התנועה ונאלצו לרדת למחתרת. לפני קום המדינה אף הייתה התנועה על סף הכחדה ולא זכתה ללגיטימציה מצד מוסדות הציונות הרשמיים. הפיכתו של בגין, מי שהיה המנהיג של התנועה במזרח אירופה, לראש ממשלת ישראל ב־1977 הציבה את בית"ר בקדמת הבמה. ז'בוטינסקי לא זכה לראות זאת, אבל משנתו חקוקה עד היום ברעיון של המחנה הלאומי.
חמישה ימים ודמעות
מי שהוביל את המסע הוא יגאל ברנד, מנכ"ל ההנהגה העולמית של תנועת בית"ר, שמוביל בשנתיים האחרונות את תנועת בית"ר לשינוי גדול. ברנד, 42, הוא תושב היישוב חוות יאיר שבשומרון ומשרת כרב־סרן ביחידת מילואים מיוחדת. הוא איש מרשים, שמבין את כובד האחריות שנפלה בחלקו עת נבחר להוביל את התנועה ההיסטורית הזו.
בעבר כיהן ברנד כראש המועצה הציונית בישראל וכראש מטה שרת התרבות והספורט מירי רגב. לאחרונה נבחר לראש מחלקת שפה עברית בהסתדרות הציונית העולמית, במקביל לתפקידו כמנכ"ל בית"ר העולמית. לדבריו, יש קשר ישיר בין שני התפקידים.
“זאב ז'בוטינסקי ראה במילה הכתובה ערך עליון", הוא אומר. “הוא הבין כי למילים יש כוח ושמילים לא רק עוזרות ליומיום אלא גם בונות מציאות של ממש. כיום, יש שמסתכלים בערגה על מורשתו ותורתו של ז'בוטינסקי, אך רבים שוכחים כי הוא וממשיכי דרכו היו לאורך השנים מוקצים מחמת מיאוס. אותו הדר בית"רי שהפך לקונצנזוס בחברה הישראלית, לאורך השנים ספג חבטות קשות. כיום כולם רוצים להיות חלק מאותו הדר ומשתמשים במושג זה כקרדום לתקוף בו את ממשלות הימין. ז'בוטינסקי הוכיח כי אהבתו למדינה לצד שימור ערכי הנצח של עם ישראל הם אלה שייצרו קיר ברזל נגד כל האויבים שצמחו ויצמחו ליישוב העברי".
מסע בית"ר לריגה נמשך על פני חמישה ימים. הוא התחיל בסיור בעיר העתיקה של ריגה, המשיך לתערוכה והסתיים בבית הכנסת פיטאבה בעיר העתיקה ובבית הכנסת הגדול ברחוב גוגלה, שם התקיים טקס מרגש לזכר מאות היהודים שנשרפו בחיים על ידי הנאצים ב־1941, זמן קצר לאחר שכבשו את העיר. עטופים בדגלי ישראל, כשדמעות בעיניהם, עמדו המשתתפים בהתרגשות ובגאווה גדולה, ובתחושה כי הם המשך של חזונו של ז'בוטינסקי.
היום השני למסע הוקדש למוזיאון בית"ר, שבו נחשפו לראשונה מסמכים היסטוריים שהתגלו בתוך מזוודת מתכת גדולה, שהתגלתה לאחרונה על ידי שני חיילים משוחררים מצבא לטביה, באחד היערות במדינה. נמצאו בה דגלים גדולים של בית"ר, חפצי יודאיקה שונים, מנורות, חנוכיות וגם גזיר עיתון שנשא את התאריך 14 ביוני 1940, יום כיבוש לטביה בידי הרוסים.
בהמשך המסע הגיעו משתתפיו למוזיאון של הקהילה היהודית, ונכחו בטקס ממלכתי רשמי באתר הזיכרון רומבלה. במהלך שבוע בין סוף נובמבר לתחילת דצמבר 1941, נרצחו ביער רומבלה שסמוך לריגה כ־25 אלף יהודים, רובם תושבי גטו ריגה, וחלקם נקברו בעודם בחיים. זו הייתה אחת מפעולות הטבח הגדולות ביותר שביצעו הנאצים, לצד הטבח בבאבי יאר בקייב. שירת המנון בית"ר ו"התקווה" הפירה את השקט המצמית ששורר במקום, ואת הדמעות לא היה אפשר לעצור.
בהמשך הגיעו המשתתפים לליטא ולבירתה וילנה, שם סיירו בגטו היהודי ובעיר העתיקה וביקרו בקבר הגאון מווילנה. ולסיום התקיים האירוע המרכזי לציון מאה שנים לבית"ר, שבו השתתפו שגרירת ישראל בלטביה שרון רפפורט פלגי, חבר הפרלמנט הלטבי ויו"ר אגודת הידידות ישראל־לטביה הקולונל איגורס ראייבס ואנשי העסקים דן ואיציק רובנניקו, שליוו את המשלחת ופועלים רבות למען הקהילה היהודית בעיר. יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, שלח ברכה מצולמת.
“שגרירות ישראל שמחה לקחת חלק באירוע", אמרה רפפורט פלגי, “הדבר משקף את הקשר ההיסטורי בין המדינות ותרומתה של הקהילה היהודית בלטביה למדינת ישראל".
לא רק כדורגל
ריגה היא עיר מנומנמת, שאינה מושכת תיירים רבים מהארץ, על אף הקסם ברחובותיה וקרבתה היחסית לישראל. כבר שנה וחצי היא מתנהלת בצל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, מקווה שלא תיפול כקורבן לידיו של ולדימיר פוטין.
תושבי העיר, שמקפידים לתלות את דגלי הכחול והצהוב של אוקראינה, מספרים לנו על האמרה הרוסית “כדי לכבוש יעד מרוחק צריך לעבור קודם במדינות הבלטיות". כאשר החלה המלחמה, הוחל גיוס חובה לצבא לשנה לגברים מגיל 18. הם מתאמנים ושומרים על כשירות, מתוך רצון ליצור כוח משמעותי שיעמוד בהתקפות נגד המדינה. דגלי הלאום מתנופפים מעל רבים מהבניינים ומוסדות הציבור וכן על הבתים הפרטיים של התושבים, עוטפים את העיר בתחושה עזה של לאומיות.
“מסע תנועת בית"ר לריגה הוא מסע שמציין מאיפה הכל החל, אבל בפועל הוא מסמן לנו גם את המטרה קדימה - את העתיד", אמר מני אסייג, יוצר הסדרה "מופע שנות ה־80" ואושיית רשת, שהיה חלק מהמשלחת. “המקום שבו החל ז'בוטינסקי ללחום רעיונית למען עם ישראל משמש לנו כיום כחלום גדול שהתממש".
“מטרתנו העיקרית היא שבית"ר לא תהיה מזוהה רק עם קבוצת הכדורגל הירושלמית וז'בוטינסקי לא יהיה עוד שם של רחוב", אמרה ח"כית לשעבר נאוה בוקר. “עד שנת ה־120 לתנועת בית"ר העולמית ראוי שכל ילד וילדה בישראל יכירו את התנועה החשובה זו. במסע ה־100 של תנועת בית"ר נזרעו זרעים אלה".
מיכל אהרוני רגב, בתו של יעקב סיקא אהרוני, ממנהיגי האצ"ל שהלך לעולמו בשנה שעברה, אומרת כי “מדובר במסע מרגש, שבו ראיתי את החיבור המיוחד שהיה בין זאב ז'בוטינסקי למדינת ישראל טרם היווסדה. ז'בוטינסקי הוא הכוהן הגדול של התקומה הציונית בארץ ישראל. אין לי ספק כי כעת נותר לא רק להעביר לדורות הבאים את ערכיו ומורשתו, אלא גם לפעול שוב ושוב כדי שכלל הציבור באשר הוא יכיר זאת".
לדבריה הצטרף גם אלי עציון, מו"ל עיתונים שיוצאים במגזר הדתי־לאומי ויו"ר מרכז הספורט אליצור שאמר כי “מסעות חייו של ז'בוטינסקי השפיעו רבות על חיי היומיום של העם היושב בציון. אין לי ספק כי המסע הזה מהווה אבן דרך ראשונה במעלה לחיבור וחיזוק החלקים בין עם ישראל למדינת ישראל".
“זאב ז'בוטינסקי, מייסד הנהגת בית"ר ומחולל המחנה הלאומי, ייסד בריגה את המהפכה הציונית החשובה ביותר במאה השנים האחרונות", אמר ברנד. “אנו גאים שהובלנו לפה משלחת שמתחקה אחרי מורשתו במקום שבו הכל התחיל. תנועת בית"ר, שאותה הקים ז'בוטינסקי, משמשת, אז והיום, כמגדלור של כל המפעל הציוני באשר הוא".
