39% מכלל התלונות לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה שעסקו בארנונה, נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן, קובע מבקר המדינה בדו"ח הביקור על הארנונה ברשויות המקומיות.
הביקורת העלתה כי בשנת 2020 חייבו הרשויות המקומיות את בעלי הנכסים שבתחום שיפוטן בארנונה בסך כ-34.6 מיליארד ש"ח, ומכללה גבו כ-24.2 מיליארד ש"ח שהיו כ-60% מהכנסותיהן העצמיות. יתרת החייבים בארנונה ברשויות המקומיות בסוף שנת 2020 הייתה 31.7 מיליארד ש"ח.
בביקורת הועלו ליקויים בתחומי אסדרת הארנונה, צווי הארנונה והטלתה, שיטת מדידת שטחי הנכסים וחיובם, הגשת בקשות לאישור חריג לשינויי בארנונה והטיפול בהן, גביית הארנונה וטיפול בחובות ומתן הנחות. ממצאי הביקורת מלמדים כי תחום הארנונה דורש אסדרה, בין היתר בשל ריבוי סיווגים, תעריפים ושיטות מדידה.
אנגלמן מתריע, כי בסיום הביקורת, בנובמבר 2022, יותר מ-16 שנים לאחר שהחליטה הממשלה על הצורך ברפורמה בתחום הארנונה, לא בוצעה רפורמה בתחום.
בדו"ח נטען, כי במשך שנים ועד מועד סיום הביקורת נתנה עיריית כפר סבא לעובדי עירייה ותיקים הנחה של 20% בארנונה וזאת, בניגוד להוראות החוק, לתקנות ולפסיקה.
עוד נטען בדו"ח, כי עיריות כפר סבא ונוף הגליל והמועצה המקומית קריית טבעון נתנו הנחות משולבות, המשקללות כמה הנחות המגיעות למחזיקים בנכס אחד, שלא בהתאם לקבוע בתקנות ההסדרים במשק המדינה.