למעלה מ־78 אלף ישראלים הם בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים כמטפלים סיעודיים צמודים בבתיהם. 80% מהם אזרחים ותיקים. רשות האוכלוסין וההגירה מדגישה כי מיליון וחצי בתי האב בישראל המטופלים בהורים ובקרובי משפחה סיעודיים הם "אוכלוסייה יקרה", אבל בפועל המדינה עושה מעט מאוד עבור המשפחות שהשמיים נופלים עליהן כשהן צריכות לדאוג לגמרי לבדן לאדם שהפך לסיעודי.

אלישע ירד שובר שתיקה: "לשיטת החוקרים, אם אתה יהודי - עליך להישחט בשקט"
ההצעה הדרמטית לוועדה לבחירת שופטים; ומה הבטיח נתניהו לחרדים?

העלויות בלתי נסבלות, ויותר מכך - הביורוקרטיה ואחריות ההעסקה הישירה של המטפלים. זאת בעוד כוח האדם עצמו נעדר הכשרה ופיקוח של המדינה, מה שחושף קשישים וסיעודיים לא פעם למקרי התעללות, ועוד נעסוק בכך. 

ענבל משש, ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה, הציגה אתמול את מיזם "העסקה בקליק" - קורס אונליין שבנוי משמונה נושאים באתר www.campus.gov.il, ונקרא "מידע וכלים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד".

"רשות ההגירה מנגישה למשפחות במיזם המקוון הזה את כל המידע על תהליך ההעסקה המורכב של המטפלים", מסבירה משש. "לא מדובר במעסיק קלאסי, אלא במעסיק בעל כורחו עם כל החובות שחלים על מעסיק, ואין משפחה שמטפלת באדם סיעודי שאין לה הרבה מאוד שאלות בתהליך. הרשת מלאה במידע מפוזר, ולכן היה חשוב לנו לבנות פלטפורמה אחת מסודרת".

ניכר שרשות ההגירה השקיעה בהנגשת המידע, אבל היא מקבלת כמובן מאליו את שורש הרע בכל עולם העסקת המטפלים הזרים על ידי אזרחים פרטיים – העובדה שהם לבד במערכה. שרת האזרחים הוותיקים בממשלה הקודמת, ח״כ מירב כהן (יש עתיד), אומרת: "הנגשת מידע היא צעד ראוי וחשוב, אך לא מספיק. הבעיה של החולים הסיעודיים נובעת ממדיניות לקויה שבה המדינה פשוט הסירה מהם אחריות, מה שגורם למשפחותיהם להתמודד עם העול הכספי הכבד והבירוקרטיה הקשה.

"בממשלת השינוי הקמנו צוות בין־משרדי והנגשת המידע עלתה כחלק מהמסקנות, אבל יחד עם צעדים נוספים כמו יצירת מאגר מטפלים סיעודיים זמינים, הצורך בהכשרה ופיקוח ועוד. כדי לחולל שיפור אמיתי בחיי הסיעודיים ובני משפחותיהם, נדרשים מאמץ מרוכז של הממשלה ומשאבים".

שאלנו מדוע רשות ההגירה לא מקדמת את הוצאת משפחות הסיעודיים מאותו סטטוס "מעסיקים בעל כורחם", שהרי יש במערכת חוליות מקשרות כמו תאגידי יבוא העובדים וחברות כוח אדם הסיעודי, שבעיקר "גוזרות קופון" על העובדים. משש השיבה: "שינוי שיטת ההעסקה עומד על הפרק, אבל אין פתרון אחד שמתאים לכולם.

כדי לשנות את שיטת ההעסקה דרושים שינויי חקיקה ואנחנו בוחנים את החלופות, אבל לא רוצים לייקר את עלויות ההעסקה". במילים אחרות: "ייקור עלויות ההעסקה" יתבטא בדרישה של קבלני כוח האדם לשיפוי מהממשלה על אחריות ההעסקה, שכיום נופלת על כתפי המשפחות, ואת העלות בתרחיש כזה תגלגל המדינה כהרגלה לבני המשפחה המטפלים - השחוקים בלאו הכי.