נחנו נפגשים בביתו של המשנה לראש עיריית ראשון לציון ומ"מ יו"ר החברה הכלכלית אסף דעבול, בראשון לציון, בית גדול שניכר כי כל פרט בו נבחר בקפידה. אך הוא מיד מסייג ומסביר כי אשתו ז'נט ז"ל הייתה אמונה על השיפוץ ואף פרט בבית לא נבחר על ידו. המבט בעיניו מיד מסגיר את סופה הטרגי של אשתו, ודעבול ממשיך לתאר כיצד נהרגה בתאונת דרכים ולא זכתה לגור בבית המשופץ אפילו לא יום אחד. הוא מקיף את עצמו במשפחתו ומתמקד בעיקר בעשייה, ונזכר כעת בדרך העירונית שהחלה בדיוק לפני 25 שנים בערב יום כיפור. "לא הייתי איש פוליטי, הייתי איש פשוט לחלוטין", הוא מספר.
לפני הבחירות: ראש עיריית כפר סבא תובע תושב | פרסום ראשון
חולדאי ייפגע? האיחוד המפתיע של ליברמן ולפיד בבחירות המקומיות בת"א
רגע לפני הבחירות המוניציפליות, ישבנו לשיחה אישית איתו על השנתיים הקשות שעבר שבהן איבד את אשתו ואת אביו, "העצבות הגיעה אליי בחיי כל כך הרבה", ועל החלומות שבגיל 66 טרם הגשים ומקווה להשלים בשנים הבאות.
אז איך הגעת לפוליטיקה?
"תמיד הייתי מעורב, אפילו כיהנתי 13 שנה כיו"ר ועד ההורים בבתי הספר של הילדים, והשקעתי. אני מאמין שאדם צריך לתרום. אדם עובד כל החיים, אבל אז מה הוא עושה כשהוא בא הביתה? רואה טלוויזיה? כמה אתה יכול? לכן אני אומר 'לכו תתרמו, במגן דוד, במשטרה, במכבי אש, בבתי הספר', איפה שרק אפשר. אני עושה את זה כבר 35 שנה ונשבע שאני קם בבוקר כמו חדש, זה לנפש שלי, אני אוהב לתרום".
שומרים על הסטטוס קוו
בשנת 1998 החליט דעבול להפוך את העשייה ההתנדבותית לפעילות בזירה העירונית ולרוץ למועצה. אך במקום לחבור לאחת משתי המפלגות המרכזיות דאז - העבודה או הליכוד, החליט דעבול, בצעד מפתיע, לרוץ באופן עצמאי במפלגה א־פוליטית, ומאז הוא ממשיך לרוץ תחת אותה התנועה, תנועת פז. "בעיר, הפוליטיקה לא רלוונטית", מסביר דעבול, "יש לי דעות משלי, אבל הן לא רלוונטיות לעיר ואני מאמין שכך גם צריך לנהוג. בזירה העירונית חשוב מי אתה, מה אתה, ומה אתה עושה, לא השיוך המפלגתי. ככה נבחרתי למועצת העיר".
מה אתה זוכר מהבחירות ההן?
"אני לא אשכח את זה בחיים, זה היה בדיוק חודש וארבעה ימים לפני הבחירות, כמובן לא היה פייסבוק, וואטסאפ, לא היה כלום. זה היה לפני 25 שנה. זה היה ערב יום כיפור, לקחתי שלושה חברים, ומהבוקר ועד לכניסת כיפור הדבקנו גיליונות איפה שרק יכולנו".
25 השנים שעברו מאז מאופיינות בתמורות משמעותיות בזירה הפוליטית בישראל, והיום הבחירה לרוץ באופן עצמאי ללא שיוך מפלגתי יכולה לקבל משמעויות נוספות בשיח הציבורי העכשווי. אבל דווקא עכשיו, דעבול מאמין שהשלטון המקומי צריך לתת דוגמה לשלטון המרכזי בשמירה על הסטטוס קוו ובחשיבותן של הסכמות רחבות.
בתל אביב, למשל, אנחנו רואים שהבחירות המוניציפליות מושפעות גם מהמשבר הלאומי. עד כמה תושבי ראשון לציון מודאגים מאותה הסוגיה?
"לגמרי לא. ראשון לציון זאת עיר ששומרת על סטטוס קוו ואני חושב שכך צריך לעשות".
ואם הסטטוס קוו המדיני מתערער?
"לא ניתן לזה להיכנס לכאן, לא ראש העיר רז קינסטליך ולא אנחנו. אני מוכן לשמוע כל אדם באשר הוא. אבל לצערי אין היום אהבת חינם, יש שנאת חינם. אנחנו לא צריכים אויבים כי אנחנו עושים את המלחמה, ולכן אני פועל תמיד מאהבה ושומע את כולם ומוכן לשמוע את כולם. אנחנו לא חייבים להסכים אבל לפחות נדבר".
באיזה אופן הרשויות המקומיות רואות את התפקיד שלהן במשבר הזה?
"תראי, אנחנו לא צד במשחק. כשהייתה קורונה, מי תפקד? הממשלה? אנחנו תפקדנו. אני הסתובבתי בעיר וטיפלתי בבעיות, ולא הייתי שר ולא הייתי חבר כנסת. וגם במשבר הדיור אנחנו רואים את זה עכשיו".
אתה בעצם אומר שראשי הרשויות הם האלטרנטיבה המנהיגותית של אזרחי ישראל?
"חד־משמעית. המנהיגים האמיתיים הם ראשי הערים, סגני ראשי הערים וחברי מועצת העיר".
אם כך, מהם האתגרים הכי משמעותיים כרגע בראשון לציון?
"להשאיר את הצעירים בעיר. הרי כל מי שגר כאן רוצה את הילד שלו לידו, אבל הם לא עומדים במחירים, אז הם עוברים לפריפריה. הם עוברים ליבנה, לבאר יעקב לנס ציונה, לגן יבנה, לרמלה. לכן אני עובד על פרויקטים לדיור להשכרה לטווח רחוק. כדי שהם לא יצטרכו לעבור כל שנה שנתיים ויוכלו להישאר כאן".
בין הפרויקטים השונים, דעבול מציין כי החברה הכלכלית החלה לבנות 140 יחידות דיור ברחוב תש"ח בקומפלקס דיור בר השגה. פרויקט שיושלם בתחילת 2025: "אנחנו עושים את מה שממשלת ישראל לא עושה, לא רק הממשלה הזאת, כל ממשלות ישראל לדורותיהן".
ממש בימים אלה ראשון לציון מתרחבת עוד ועוברת שינויים דרמטיים. "לפני 5־4 שנים קיבלנו את צריפין מהצבא, ושם נקים את הפארק הגדול ביותר במדינה", מצהיר דעבול. "הוא יתפרש על פני 700 דונם. מבחינת הגודל זה יהיה כמו נס ציונה החדשה". מתחם נוסף שמוקם בימים אלה בחלק המערבי של ראשון לציון הוא מתחם האלף, עליו אומר דעבול שהוא "אור יהודה קטנה", והוא עתיד להיות מתחם רב שימושי. על פי דעבול במתחם יהיו בתי מלון, מסחר, בתי מגורים ומתחמי בילוי, "יהיו במתחם 100 אלף מקומות עבודה חדשים", מבטיח דעבול, "אין לזה אח ורע, אנשים לא יצטרכו לנסוע ולעמוד בפקקים לתל אביב". הסכם נוסף שדעבול מציין עוסק במטווח 24, הידוע גם בכינויו שטח אש 24. השטח ששימש את צה"ל כמטווח שוכן על חופה הדרומי של ראשון לציון מצפון לפלמחים. לפני שנה בדיוק, ב־7 בספטמבר 2022, נחתם ההסכם בין עיריית ראשון לציון לצה"ל על פינוי הבסיס וסיפוח השטח לרצועת החוף של ראשון לציון.
מסלול החיים שהוביל את דעבול לרגע הזה הוא ארוך ומפותל. אולי אין זה מפתיע שהוא מתגאה בכך שהטלפון שלו זמין לכל תושב, באשר הוא: "נולדתי במושב גבעתי, הוריי עברו למעברה באור יהודה. מצבנו היה קשה, אבל לפחות ההורים שלי עבדו. אני זוכר שהייתי מקבל סנדביץ' בבית והייתי מחלק אותו לשלושה חלקים ונותן לחברים שלי".
מתי הגעת לראשון לציון?
"הגעתי לראשון לציון בעקבות אשתי. היא גדלה כאן. היא עצמה עלתה ממרוקו והוריה השתקעו כאן. כשהתחתנו עברנו לגור כאן. חלמתי להיות בראשות העירייה, לעשות טוב לאנשים. אני בא ממצוקה, מחוסר. אלה היו ימים קשים, אבל תמיד התמודדתי ונאבקתי וברוך השם גם הצלחתי".
מה מניע אותך היום?
"עשייה. אני מאמין שצריך לשים יעדים כדי להגיע למקומות".
"נחתך חלק בגוף"
ממש מאחוריו, בכניסה לבית תלויה על הקיר תמונה גדולה של אשתו, אותה הכיר לקראת סוף השירות הצבאי שלו. השניים הפכו לזוג, התחתנו והיו נשואים במשך 44 שנים. אלא שבחג החנוכה של שנת 2021, כאשר ז'נט, שהייתה מורה לנהיגה מוכרת בראשון לציון, שבה ממסיבת חנוכה, היא נהרגה בתאונת דרכים קשה בכביש 431: "זה היה נר שלישי של חנוכה והיינו אצל חברים. היו 25־20 חברים, ושרנו וצחקנו, ואכלנו ודיברנו על פוליטיקה".
ז'נט הייתה איתך?
“ז'נט הגיעה ממקום אחר, ואיך שהיא הגיעה היא אמרה לנו 'מה אתם מדברים על פוליטיקה?', היא הרקידה את כולם. היה ערב מדהים, זה היה כאילו היא באה להיפרד".
מה קרה אחר כך?
"היינו עם שני רכבים נפרדים. אני הלכתי והגעתי בסביבות 23:30 הביתה. התקשרתי אליה ארבע פעמים, אבל כנראה מהעייפות נרדמתי עם הפלאפון. ב־1:30 בערך הילדה שלי נכנסת עם בעלה, גרנו אז אצל הבת שלי במושב עזריה בגלל השיפוצים, והיא שאלה אותי איפה אמא ואמרה שהייתה תאונה ב־431".
איך ידעתם שהייתה תאונה?
"הבן שלי ראה שפרסמו בתקשורת שהייתה תאונה וביקש ממנה לבדוק אם הרכב של אמא בבית. היא יצאה החוצה וראתה שהרכב של אמא לא נמצא. שרק הרכב שלי שם".
הילדים של דעבול, שחשבו כי ייתכן שאמם פצועה, אמרו לו שכדאי לנסוע לבית החולים, אבל לו היה ספק: "אני אמרתי שאין דבר כזה, אם אמא הייתה פצועה והיא הייתה רואה שצלצלתי אליה היא הייתה מודיעה לי".
מה עשיתם?
"יצאנו מהמושב וראיתי ניידת משטרה נכנסת. אמרתי לבת שלי 'המשטרה הזאת אלינו'. היא אמרה לי 'אבא די עם השטויות שלך, בוא ניסע'. עברנו מתחת לגשר לכיוון רמלה ואז הבן הקטן שלי התקשר, 'זאת אמא', הוא אמר, 'תחזרו'. מרגע זה עולמי נחרב. עכשיו רקדתי איתה, עכשיו שרתי איתה. כאילו נחתך לי חלק בגוף. עד היום קשה לי עם זה. עד היום אין יום שאני לא בוכה בו".
איך היא נהרגה?
"ז'נט טעתה בירידה, אז היא עצרה בצד ב־431 כדי לשים ווייז. חמישה ערבים מאבו גוש, שאחד מהם, ילד רע בן 19, נסע כל הדרך על 180 קמ"ש. אחד אחר התחנן בפניו להאט וצילם את זה. ראינו את זה בבית המשפט. הם נסעו והייתה משאית ממולו ומצד אחד היה אוטו, הוא עקף דרך השוליים ונכנס בה בשוליים. במקום הוא הרג אותה".
כאיש ציבור שנפגע בעצמו מהאיום הגדול בכבישים איך אתה חושב שצריך להתמודד עם זה?
"צריכה להיות הסברה מגני הילדים".
זה הפתרון היחיד? לא אכיפה?
“הסברה. במקרה של אכיפה, אז באותו היום שקיבלת קנס זאת מכה. אחר כך אנחנו שוכחים".
לקראת השנה החדשה מה לאחל לך?
"לקבל כמה שיותר מנדטים וכוח במועצה ולהיות סגן ראש עיר. כמה שראש עיר יהיה טוב, צריך איזונים, אסור שיהיה לו רוב מוחלט שלו במועצת העיר, חשוב להצביע למועצת העיר".