רדה חן, בת 52 ואם לצעיר על הרצף האוטיסטי, הקימה לאחרונה את סוכנות הדוגמנות והמשפיענים לאנשים עם מוגבלויות NET.HUMAN ("נטו בן אדם"). היא חיפשה אנשים מוכשרים שיש להם מגבלה אך המגבלה לא מגדירה אותם.
לצד יחס מפלה: רק חמישית מהעובדים עם לקויות למידה ומוגבלויות מרוויחים שכר ממוצע
"אהבת האדם ואמונה בטוב": עשור לעמותה שמסייעת לנוער במצוקה
כמה חודשים אחרי שהחל המיזם הוא כבר פועל ככל סוכנות דוגמנות, במטרה להביא אנשים עם מוגבלויות לקדמת הבמה בקמפיינים ובתקשורת ולהרחיב את הגיוון החברתי בעולמות האופנה, השיווק והפרסום בישראל. זאת כדי לשבור את הסטיגמה כי מדובר באנשים חלשים, ולהנכיח אותם כאנשים מעוררי השראה וכחלק מהמארג האנושי, הזכאים לשוויון וגם נאבקים עליו ומשיגים אותו. שוחחנו עם שלושה מהמיוצגים בסוכנות הייחודית.
נועם גז, בן 24, סטודנט להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן־גוריון, הוא מדריך ג'ודו בעל חגורה שחורה, דוגמן ומרצה. נועם נכה צה"ל קטוע יד, מספר: "נפצעתי בטירונות תוך כדי אימון זריקת רימון. בעקבות הפציעה היה קשה לפגוש אנשים שהכירו אותי לפני הקטיעה. הם לא ידעו איך להכיל את זה. מה שהוציא אותי מהדימוי העצמי המסכן והעצוב היה לחזור ולאמן ג'ודו.
"דווקא במקום שבו נדמה שאין סיכוי, כי מה לקטוע יד ולספורט הזה, זה היה חלק עצום בשיקום שלי וביכולת לחזור בחזרה למציאות. רציתי לחזור לצבא, והרבה אנשים אמרו שאני מבזבז את הזמן שלי ושאין לי מה לתרום. אבל התעקשתי והשלמתי את השירות כחוקר בחטיבת המחקר של אמ"ן. חשוב לי לדגמן, כי זאת דרך נהדרת להשפיע ולהפיץ אופטימיות ואהבה עצמית ולהוכיח שהכל אפשרי".
אוזי זולטק, בת 40, היא זמרת ואקטיביסטית כבדת שמיעה. ״חשוב לי לדגמן עם מכשירי השמיעה ושיידעו שאני עונדת מכשירי שמיעה", היא מסבירה. "חוויתי בריונות בילדותי והיו צוחקים על השונות שלי. מאז וגם היום תמיד אני חריגה, כי אני גם לא שומעת וגם מעיזה לשיר. חשוב לי להעביר מסר של נרמול השוני.
"כדוגמנית אני מייצגת קהילה של כבדי שמיעה וחירשים ובאופן כללי אני ססגונית ושונה בנוף. אני מרגישה שכבדות השמיעה שלי היא החוזק שלי ואף אחד לא יעצור אותי. חשוב לי להעביר את המסר שלענוד מכשירי שמיעה זו חוזקה. אני מפיצה מסרים מחזקים ברשתות החברתיות ובהופעות מונגשות ומקפידה שכל תוכן מוזיקלי שלי יופיע עם כתוביות".
בטי בן בשט, בת 60, היא ציירת וקרמיקאית בעלת לקות ראייה משמעותית הנעזרת במקל נחיה. "לקות הראייה שלי נובעת ממחלה גנטית שגיליתי רק בגיל 30. העיסוק שלי באומנות החל בגיל צעיר. למדתי אדריכלות ועיצוב פנים, ציירתי ופיסלתי במסגרות שונות לאורך שנים.
"עם גילוי לקות הראייה עשיתי הפסקה ארוכה מעולם היצירה ואף הסבת מקצוע, מתוך הנחת יסוד שגויה שאדם עם לקות ראייה לא יכול ליצור יצירה ויזואלית. אולם הצורך לצייר וליצור גבר על הכל. גילוי המחלה וקבלת המוגבלות שהיא מכתיבה היו בזמנו משבר גדול, אבל כיום אני מציירת בצבעי שמן, עוסקת גם בכדרות ומשתתפת בתערוכות".
