תוכנית פורצת גבולות: מהמקלט באוקראינה לאולם ההרצאות בבן-גוריון  

כמו שאומרים האופטימים, המציאות עלתה על כל דמיון – 21 ממסיימי התוכנית "עלייה לאקדמיה" התקבלו לאוניברסיטת בן-גוריון ויתחילו בעוד כמה ימים את שנת הלימודים החדשה, לצד כ-20 אלף סטודנטים נרגשים. 

פחות משנה מיום הגעתם לישראל, חלקם מאזורי הקרבות באוקראינה, התייצבו "העולים לאקדמיה" לטקס הסיום כמו סטודנטים ישראליים לכל דבר. בלבוש ספורטיבי, צמודים לבקבוקי מים, האזינו ברוב קשב לברכות בשפה העברית שהורעפו עליהם, ונציגים מטעמם אף עלו לבמה והודו על קבלת הפנים, על התמיכה ועל הסיוע. השפה המשותפת בלטה לעין. הברכות ודברי התודה, אלה ואלה, נאמרו בשפה העברית.

הם הגיעו אלינו ממדינות דוברות רוסית – מרוסיה, אוקראינה, ובלארוס. במקביל להצלחתם האקדמית הם מתחילים לשלוט ברזי השפה העברית, כעולה מדבריו של דניאל קוגן, עולה חדש מרוסיה. "האוניברסיטה הפכה לבית השני שלנו", אמר קוגן בעברית צחה לעיתון האוניברסיטה 'אבג'. "המלגות שקיבלנו עזרו לנו להשקיע בלימודים וגם ליהנות מחיי חברה בקמפוס. תודה רבה לאוניברסיטת בן-גוריון שעזרה לנו להשיג השכלה גבוהה בישראל". 

ירוסלב ריבלקו נולד בקייב וחי בה במשך 17 שנים. ביום שהתחילה המלחמה החרידו קולות נפץ את עיר מגוריו והחיים התנהלו בליווי סירנות והדי פיצוצים. "פחדתי מאוד, והייתי תמיד בלחץ", הוא משחזר. "סירנות וקולות פיצוצים נשמעו כל הזמן ברחוב. ימים שלמים היינו במקלט. קיוויתי שהמצב הנורא הזה יסתיים בקרוב, אבל זו הייתה רק התחלה". 

הוא ובני משפחתו מצאו מסתור אצל סבתו בבית כפרי, מחוץ לעיר הבירה. "אחרי חודשיים בכפר החלטנו לעלות לארץ. היה לנו מאוד קשה לעזוב את אוקראינה. אבא שלי נשאר שם. הוא בגיל המחייב גיוס לצבא האוקראיני ונאלצנו לעזוב בלעדיו". 

כצפוי, ההתאקלמות בישראל הייתה קשה. "כמעט חצי שנה הייתי לבד, מנותק מקשרים חברתיים. הייתי בדיכאון עד שראיתי פרסום בשפה הרוסית של 'עולים לאקדמיה'. הבנתי שזו ההזדמנות שלי ללמוד ולמצוא חברים. הלימודים היו אינטנסיביים. לא קל ללמוד את מקצועות ההנדסה ואת השפה העברית. אבל אני שמח שקיבלתי החלטה נכונה. מצאתי חברים וקשרים חדשים. עברתי את הבחינות בהצלחה והתקבלתי להנדסת חומרים. בזכות התוכנית אני יכול לכתוב, לקרוא ולדבר בעברית. וכבר מחכה לפתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה".    

ליזה מירופולסקי ובני משפחתה התגוררו באודסה כשהחלה המלחמה. הם הבינו מהר מאוד שעתידם נמצא במקום אחר וארזו את הפקלאות. בעיות ומכשולים ליוו אותה כמעט לכל אורך הדרך במדינה החדשה. עם הגעתה לישראל, חוותה ליזה קשיי הסתגלות ולחצים מסוגים שונים. בחודשים הראשונים שהתה במרכז קליטה בבאר שבע, מחוץ למעגל חברתי המתאים לצעירה בגילה. למחייתה עבדה כמטפלת. במשעולי הקמפוס חשה ברוח הגבית והחיים קיבלו תפנית חיובית. שפה משותפת הייתה לה עם דוברי הרוסית באולם ההרצאות ומחוצה לו; תמיכה וסיוע במשימותיה האקדמיות ניתנו לה מחברי סגל ההוראה. התוצאות – מרשימות. ליזה התקבלה כסטודנטית מן המניין למחלקה להנדסת תעשיה וניהול ותשתייך לקהילה הסטודנטיאלית. לצד לימודיה היא מקווה להעמיק את השתלבותה בחברה הישראלית. "התמזל מזלי להיות סטודנטית בבן-גוריון", היא אומרת. "הכרתי חברים חדשים, התחלתי את חיי העצמאיים בישראל והמשכתי ללמוד את המקצועות שלמדתי באוניברסיטה באוקראינה". 

את הרעיון לפתיחת התוכנית הגתה לפני יותר משנה פרופ' לואיזה משי, חוקרת בכירה ומרצה באוניברסיטה, מתוך כוונה להסיר מכשולים מדרכם של עולים חדשים שהגיעו לישראל כדי לרכוש השכלה גבוהה. היא עצמה עלתה לישראל בשנת 1990 מברית המועצות לשעבר, והאתגרים הניצבים בפני עולים חדשים מוכרים לה היטב. פרט מעניין: כמעט כל בעלי התפקידים שהפעילו את התוכנית נולדו בחו"ל ואיחדו כוחות בארץ. מקיבוץ גלויות לכור היתוך. 

מצוקה כלכלית וקשיי שפה נחשבים לגורמים העיקריים המפרידים לא פעם בין עולים חדשים לבין עולם האקדמיה בארץ. "כשפרצה המלחמה באוקראינה עשיתי כל מה שיכולתי כאדם פרטי לעזור למי שהגיע לכאן", נזכרת פרופ' משי. "בזמן שאספתי בגדים ומזון, התחלתי לחשוב איך אני יכולה לסייע מהעמדה שלי באוניברסיטה". חשבה ועשתה: יחד עם הרקטור פרופ' חיים היימס וגורמים נוספים, נבנתה תוכנית שכמוה אין כמעט בשום מוסד אקדמי אחר בישראל. "החלום המשותף של כולנו היה שהלימודים יעניקו להם דחיפה משמעותית לקראת בניית חיים חדשים אצלנו בארץ", הוסיפה לואיזה משי. 

הצלחת התוכנית נזקפת במידה רבה לזכותו של ג'ף קיי, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ ופיתוח משאבים - קשריו הטובים עם בעלי תפקידים במקומות הנכונים תרמו להשגת תקציבים שהניעו את גלגליה. "רבים מאיתנו היו פעם עולים חדשים ואני מעריך שביום מן הימים גם אתם תשתלבו בעמדות מפתח ותתרמו את הכישורים שלכם, כל אחד בתחומו, למען קידומה של מדינת ישראל", אמר קיי לבוגרי התוכנית בטקס הסיום. 

התוכנית נתפרה על פי מידותיהם של סטודנ​טים וסטודנטיות ממדינות דוברות רוסית שעלו לישראל בשנת 2020, והיא פרי שיתוף פעולה של אוניברסיטת בן-גוריון עם קק"ל, משרדי החינוך והקליטה, ובסיוע הסוכנות היהודית. התמיכה בסטודנטים התאפשרה גם הודות לנדיבות ליבם של יורי קנר, סגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ואירנה נבזלין, נשיאת 'קרן נדב' הפועלת בין השאר להידוק הקשרים בין יהודים ברחבי העולם.