ביום שבת בבוקר מסיבת הטבע ברעים הפכה לטבח. מאות נרצחים, פצועים ונעדרים, שככל הנראה נחטפו לשטח רצועת עזה. טל שלו וניסים משעל שוחחו ב־103fm עם אילן רגב, ששניים מילדיו, איתי ומיה, נחטפו על ידי מחבלי חמאס, אשר שיתף בבכי על רגעי האימה בהם הבין שגורל ילדיו לא בידיו.
היום השישי למלחמה: מטח לעבר השרון והשומרון; צה"ל תקף מטרות רבות בעזההלב נשבר: צה"ל התיר לפרסום את שמותיהם של 220 חללים
"ממיה ואיתי שמעתי בפעם האחרונה בשמונה בבוקר, שבע ומשהו, ברגע שהתחיל הירי של הפצמ"רים לעבר עוטף עזה", סיפר רגב. "זו הפעם הראשונה שהתחלתי לשמוע מהם. הם אמרו לי: 'אבא יש טילים, אנחנו יוצאים לכיוון הבית'. אני חוזר אליהם כי אני לא יכול לשבת בשקט ואני מנסה להשיג אותם והם לא עונים. שולח הודעות והם לא עונים, ובסופו של דבר אני מקבל טלפון מהבת שלי שאומרת לי 'אבא יורים עלינו, יורים עלינו' והשיחה נקטעת. השיחה הזו הייתה ב־08:58".
"הדבר הראשון שאני עושה זה שאני טס לכיוון. אני יוצא דרומה לכיוון אזור המסיבה, היה לי מיקום כבר. היא שלחה לי מיקום בהתחלה בהתחלה, אפילו לא ידעתי שהמסיבה נערכת בדרום. להיכנס על מנת להוציא את הילדים שלי החוצה, איתי ומיה, שבאותה שיחה נשמעים גם שיחות של חבר של הבן שלי, של עומר, שהיה איתם. אני טס לכיוון להיכנס בלי לחשוב יותר מדי על כלום, להיכנס פנימה להחזיר אותם הביתה. לא נתנו להיכנס, עצרו אותי במחסומים והגיהינום מתחיל. לא יודעים מה לעשות ואין עם מי לדבר".
לגבי הקשר עם ילדיו, אמר כי "אנחנו ניזונו המון דרך חברים, בשלב מסוים הבנו שיש סרטון ובאחד הסרטונים אנחנו מזהים את איתי ואת עומר שהיו ביחד חטופים על טנדר. אנחנו מזהים שאיתי זז בטנדר, זה היה סרטון מאוד קצר. לגבי מיה אנחנו לא ידענו כלום, באותה שעה היא הייתה בגדר נעדרת. החשש הכי גדול שלי בהתחלה היה שאני הולך לקבור שני ילדים, מאז אותה שיחת טלפון".
"ברגע שראיתי את הסרטון של איתי ועומר חטופים בטנדר, עלה לי איזשהו חיוך קטן על השפתיים שהבן שלי בחיים ושעומר בחיים. מפה התחיל מסע מטורף לנסות לברר עכשיו מה קורה עם מיה. הימים והשעות הלכו לי לאיבוד, עד שביום שני נראה לי הגיעו אלינו הצבא. פשוט הודיעו לנו שמיה גם חטופה. אבסורד, אני עד היום לא חושב שאפשר יהיה להמציא מילה איך להגדיר את אותם חלאות, ברברים. אני עוד מרגיש איזשהו אושר קטן, זיק של משהו שעולה לי שאני מרוצה שהם נמצאים שם. אי אפשר להסביר את זה, אי אפשר. הם חטופים בחמאס, יחד עם עומר, חבר טוב שלהם", שחזר.
"הגורמים המוסמכים עדכנו שהם כרגע חטופים ולא מעבר לזה, זה מה שאני יודע. אני אפילו לא יודע אם הם חיים, פצועים, לא בחיים, שום דבר. זה כרגע מה שאנחנו יודעים, שהם נמצאים שם. אין מידע שאומר לנו שהם בין החיים", הוסיף.
באשר לדרך התמודדותו, ענה האב כי הוא מתמודד בעזרתם של המון חברים: "יש לנו עוד ילד, בן 14 וחצי בבית, שאנחנו חייבים לעזור לו ואין לנו שום ברירה אחרת. הוא נותן לנו את כל הכוח, החברים שבאים, האנשים, התמיכה שבמדינה הזו שזה משהו שאי אפשר להסביר, וחבל שזה קורה רק בשעת צרה, זה משהו שצריך להמשיך כל הזמן ביום יום, שבאים, תומכים, מחבקים. נותנים לנו את כל התמיכה".
"זה קשה, בכל זאת זה קשה. זה לילות בלי שינה, כל הזמן מחשבות, מה עושים עם הילדים האלה, מה קורה איתם, מתעללים בהם, אני לא יודע. זה משהו שגומר לנו את הנשמה, מפרק אותה. אנחנו פשוט מפורקים", הוא שיתף. "יש עוד כמונו, מאמין עשרות שעוברים את מה שאנחנו עוברים כרגע. לא מאחל לאף אחד להיות במקום שאנחנו נמצאים. אני דורש מכל מי שמתעסק עם זה, עם זה בעולם ואם זה הממשלה שלנו, שידאגו להחזיר לנו את הילדים הביתה, ומהר".
הוא קרא: "כל יום שהם שם, הם לא בני אדם, אי אפשר להגדיר אותם בני אדם. איפה שהילדים שלי נמצאים, החיילים, כולם - להחזיר כמה שיותר מהר הביתה. כל יום שהם שם אני לא יודע מה עובר עליהם. אני לא יודע, אני כל כך מחכה לזיק מידע מהם שהם באמת בסדר ובאמת מטפלים בהם. כל מי שצריך, שיביאו תמונה, שנדע שהם בסדר. בבקשה תצעקו בכל מקום בעולם, שיחזירו את הילדים הביתה ומהר".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm