מהרגע שהאזעקות החלו בשבת השחורה, אהרון קרוב, ראש תחום הבוגרים במרכזי הנוער של ארגון ה- וOU שנפצע אנושות בעופרת יצוקה, החליט שהוא עולה על מדים על מנת לחזק את החיילים בעוטף. בצל הפלשבקים הקשים שהוא חווה הוא מדגיש: "הלוואי שיכולתי להיכנס עם הכוח הלוחם הראשון, אין פה שאלה בכלל".
בחיזבאללה ממשיכים לספור את ההרוגים: צה"ל חיסל 3 חוליות מחבלים בשעה
"רק מחכים לצה"ל": חמאס חושף את מספר המחבלים בכניסה לעזה
14 שנים אחרי שנפצע אנושות במבצע עופרת יצוקה, ראש תחום הבוגרים בארגון OU ישראל אהרון קרוב, עובר בימים אלה בין נקודות התכנסות של לוחמים בעוטף עזה ומספר להם את סיפורו הניסי, הוא פוגש את בוגרי מרכזי הנוער שפרושים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל ומשרתים כלוחמים נותן להם חיבוק, מחזק אותם ומתחזק בעצמו. "בתור אדם שנפצע ברצועות עזה, מלחמה בכלל ומלחמה בעזה מחזירה אותי אחורה, יש לי פלשבקים שאני לא רוצה לחזור אליהם, אבל זו המציאות".
קרוב, הפצוע הקשה ביותר ממבצע עופרת יצוקה, אב לשלושה ומתגורר כיום בכפר תפוח. מהרגע שהאזעקות התחילו, הוא הבין שלא מדובר בסיפור רגיל, אנשים מסביבו נקראו למילואים וככל שהשעות נקפו, ההבנה שלו קיבלה חיזוק. הוא מכיר רבים מהחברים שנהרגו ונרצחו, ביניהם שלושה מפקדים שאיתם שירת בצמידות בצבא. כמה ימים לאחר שיצא מההלם ולא ממש ידע מה לעשות, הוא החליט לעלות על מדים, על אף שלא גויס ולעבור בין נקודות ההתכנסות, בארי, כיסופים ועוד ומחזק את החיילים. "דבר ראשון שאני אומר להם, שאנחנו האזרחים שנמצאים בעורף, מתחזקים מהם, שהם נותנים לנו את הכוחות. אני מספר להם את הסיפור שלי, הפציעה וההתמודדות".
קרוב, נפצע בעזה ביום העשירי למבצע "עופרת יצוקה", בינואר 2009. יום לפני המבצע התחתן ולמחרת בבוקר כבר הוזעק למילואים. קרוב ששימש כקצין בגדוד 890 בצנחנים, הגיע יחד עם צוות לוחמים שלו למחנה הפליטים א-שאטי ברצועת עזה. הצוות נכנס אל אחד הבתים ובזמן שעלו לקומה השנייה, התפוצץ מטען חבלה שהוצמד לקיר. שניים מחייליו של קרוב נפצעו קשה וכל זאת תחת ירי שמבוצע לכיוון הכוח. בתום הקרב, מפקד הפלוגה שמגיע לשטח, הבחין שקרוב קבור מתחת ההריסות והיה בטוח שהוא נהרג. קרוב הוגדר פצוע אנוש עם פציעת ראש קשה שהותירה לו בקע משמעותי בראשו. על אף שהרופאים ציינו שסיכוייו לחיות שואפים לאפס, קרוב עבר שיקום ארוך שכולל עשרות רבות של ניתוחים, חזר לחיים ואף התחרה בשנה האחרונה במרוץ איש הברזל. "אני מספר לחיילים שמה שנתן לי את הכוחות זה שלכל אחד מאיתנו יש אחריות ולא משנה אם אני מפקד או חייל ואנחנו צריכים להילחם למען המדינה שלנו. אני מסביר להם שאנחנו יוצאים לקרב, לא למען עצמנו, אלא למען המדינה והארץ וזה מה שלי נתן כוח להיכנס לרצועת עזה".
במהלך המפגשים מבקשים החיילים שמעולם לא היו בעזה, לשמוע חוויות מתוך עזה, כיצד המקום נראה, מהיכן יורים ואיך הוא תפקד בתור מפקד. "החיילים מספרים שקשה להם לצאת לעזה. זה ברור ולא פשוט לאף בנאדם. אני משתדל להעניק להם את הכוח והאמונה ולכן מבקר גם בבתי חולים ונפגש עם פצועים. כשאני נפצעתי אמרו להורים שלי שאני לא אלך ולא אדבר והיום אני הולך ומדבר והקדוש ברוך הוא דואג לי להמשיך קדימה".
קרוב, משמש בשנים האחרונות כראש תחום הבוגרים בארגון OU, הוא עובד עם בני הנוער לקראת הגיוס ומלווה אותם בזמן השירות. עד כה נפגש עם 5000 חיילים, ביניהם 65 בוגרים של מרכזי הנוער ושמונה אנשי צוות והדרך מבחינתו עוד ארוכה. "החיילים מספרים לי שהסיפור שלי מחזק אותם ונותן להם כוח. אנחנו בתקופה לא פשוטה ובמציאות קשה. נהרגו לנו לוחמים רבים, אזרחים ויש לנו חטופים, אבל ברור לי שבסופו של דבר נצא מזה מחוזקים".
היית נכנס עוד פעם לעזה?
"בטח! הלוואי שיכולתי להיכנס עם הכוח הלוחם הראשון, אין פה שאלה בכלל".