אושר בניסו (20), לוחמת בחטיבת חילוץ והצלה, עשתה בשבוע שעבר משמרת שגרתית בעמדת הש"ג בבסיס באופקים בו היא משרתת. באמצע היום היא פתחה לזמר דויד ברוזה, שהגיע להופיע בפני חיילי הבסיס, את השער ופיתחה איתו סמולטוק.
“דויד אמר שכשהוא יסיים את ההופעה הוא יבוא לשיר לנו בש"ג ובאמת, כשהוא סיים הוא קיים את ההבטחה והגיע לש"ג", משחזרת אושר. “דויד שאל מי יודע לשיר ולנגן, וסיפרתי לו שאני מנגנת על פסנתר ושרה מגיל 10 והוא הזמין אותי לשיר איתו. כשהוא התחיל לנגן את השיר You’ve Got A Friend של קרול קינג, זיהיתי את השיר כי אני שרה אותו במקהלה בנתניה כבר מספר שנים, והתחלתי לשיר איתו. פתאום הוא ביקש לעצור והציע שנצלם את זה. חברה שלי רייצ’ל לקחה את הטלפון וצילמה אותנו בווידיאו".
הביצוע של הלוחמת וברוזה, המלווה אותה בגיטרה, הפך לוויראלי אך בניסו גילתה זאת רק מאוחר יותר. “לא שמתי לב שהסרטון ויראלי עד הבוקר למחרת", היא מגלה. “התעוררתי למבול של הודעות באינסטגרם, בוואטסאפ ובפייסבוק וראיתי גם שיהודה עדר, מנכ"ל בית הספר ‘רימון’, העלה סרטון של הביצוע והייתי בהלם מוחלט. זה הרגיש כמו חלום שמתגשם. הרגע הזה ששרתי עם דויד היה קסום עבורי. כל חיי החלום שלי היה להיות זמרת ואני גם שרה במקהלה וידעתי שאני רוצה לעסוק בזה, אבל כשבחרתי לשרת כלוחמת ידעתי שיהיה לי קשה ומאתגר לעסוק בזה בזמן השירות הצבאי, ולכן השירה עם דויד הזכירה לי כמה אני אוהבת לשיר וכמה זה חשוב ובוער בי".
בניסו אף התבשרה כי עדר בחר להעניק לה מלגה ללימודי מוזיקה ב"רימון" למשך שלוש שנים. “זה חלום שמתגשם, אני עד עכשיו לא מעכלת את כל מה שקרה לי", היא מספרת. “דויד גם צלצל אליי ואמר לי: ‘ראית איך הסרטון שלנו תפס ברשת?’. הוא ממש מקסים ועודד אותי ותמך בי. זכיתי. זו שמחה מהולה בעצב כי אנחנו בתקופה מאוד קשה אבל דווקא ברגעים כאלה, בשביל לרגש ולשמח את עם ישראל אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לחזק זה את זה".
טיפ לבנות הזוג
ניב ישראלי (26), לוחם ביחידת אגוז, פתח בשבועיים האחרונים חשבון טיקטוק והעלה סרטון שלו נותן טיפ לבנות הזוג של הלוחמים היושבות בבית, מבקש שהן רק יעדכנו אותם שהן בסדר, ומעיד כי זה עוזר להם להיות יותר רגועים ומפוקסים בלחימה. הסרטון הפך ויראלי וקצר מאות אלפי צפיות ואלפי שיתופים בתוך שעות ספורות, להפתעתו של ישראלי, שעד לפני המלחמה לא חשב בכלל על טיקטוק.
“בגדול אני לא מתעסק בטיקטוק יותר מדי, על אף שאני איש שיווק במקצוע שלי, אבל כשפרצה המלחמה, הרגשתי צורך להעביר לצופים ולעוקבים ברשתות החברתיות את מה שבאמת מחזק אותי כי אף אחד לא באמת מבין את הזווית שלנו, החיילים", הוא מסביר. “החלטתי לדבר על כל מיני נושאים, גם כאלה שמרגיזים אותי. הסרטון הזה נבע מזה ששוחחתי עם בת הזוג שלי והיא אמרה לי שמה שאמרתי לה חיזק אותה, ונתן לה את הכוח להמשיך ולא להיות עצובה. היא הציעה שאגיד לכולם את מה שאמרתי לה".
שיערת שזה יתפוס ככה?
“לא, חשבתי שזה סרטון די דבילי. כאיש שיווק זה מאוד העליב אותי שאשכרה הסרטון הכי אותנטי וכן נגע בהרבה יותר אנשים, מבלי לתכנן. אחרי זה החלטתי להעלות עוד סרטונים של ההווי שלנו בפלוגה במילואים. המטרה שלי היא לחזק את הציבור, להראות שאנחנו בסדר ובאווירה טובה וליצור חיבוק בין הלוחמים לאלה שבבית".
הסרטון הבא שהעלה, שגרף עד כה עשרות אלפי צפיות, מראה את חבריו לפלוגה מייבשים את המדים עם כדורים במקום עם אטבי כביסה: “זה מה שאנחנו עושים בפועל וחשבתי שההווי המצחיק הזה יכול לתפוס גם ברשת – וזה מה שקרה".
איך אתה מסביר את הוויראליות?
“בסופו של דבר, מה שמחבר בין אנשים זה אויב משותף, ושים לב איך כל העם הזה התאחד ברגע אחד כאילו לא היה שסע כמה ימים לפני כן. עם כל הבעיות כולם ביחד, ואותו דבר עובד גם בסרטונים – איך אתה רוצה לגעת בכמה שיותר אנשים? תציג משהו שכולנו נלחמים בו ביחד וכולנו נלחמים על לחזור לשגרה ולא לתת לאויב להרוס לנו את זה, ולכן אנשים שמשתפים מרגישים בדיוק מה שאנחנו מרגישים בשטח וזו הסיבה לדעתי".
נועם צוריאלי (28), בעברו אלוף הארץ באתלטיקה לנוער וכיום מוזיקאי, זמר, ראפר ופסנתרן, השיק רגע לפני המלחמה את אלבום הבכורה שלו “מילים לחן וחזון", אך רגע לפני הופעות נוספות לקידום האלבום פרצה המלחמה וכלוחם ביחידת דובדבן, הוא גויס ישר לצבא ונמצא עכשיו בשטח. “בגדול מוזיקה תמיד הייתה ותהיה חלק ממי שאני, וגם כשבחרתי לפני עשור להתגייס ליחידת דובדבן, מהר מאוד המפקדים גילו את יכולות הכתיבה שלי ונהגו להטיל עליי לכתוב שירים על דברים שקשורים לצבא, וזה ממש היה חלק מהקטע שלי בשירות הסדיר", הוא מספר.
“תמיד הייתי לוקח לחן מוכר ועליו כותב מילים חדשות. עכשיו, כשבאנו למילואים, החיים שלי התהפכו לגמרי ו’חזרתי’ להיות לוחם באופן טוטאלי. כשיצא האלבום נשבעתי שכל יום חמישי אני אופיע – ובגלל המלחמה הרבה הופעות בוטלו אז הופעתי בפני הפלוגה והגדוד. בימים האחרונים ביקשו ממני החברים לכתוב שיר חדש. באחד הלילות חנן בן ארי היה אמור להופיע בפנינו אבל בגלל שחזרנו מאוחר מפעולה זה לא יצא לפועל, אז כתבתי את השיר ‘מילואים’ על בסיס להיטו של חנן ‘אם תרצי’. תוך שעה לפני ההופעה שלי ישבתי בצד וכתבתי מה אני מרגיש ומה אנחנו, המילואימניקים וגם העם בישראל, צריכים לשמוע, ועדיין לעשות זאת בהומור. עליתי עם השיר לבמה וזה הועלה לטיקטוק ונהיה ויראלי בטיקטוק, בפייסבוק וברשתות. פתאום התחלתי לקבל מלא תגובות ואנשים נוספים, שנחשפו אליי דרך הסרטון, התחילו להתוודע למוזיקה שלי ולהפגיז אותי בתגובות על שירים מהאלבום. זה מרגש".
לצד הסרטונים המוזיקליים, צוריאלי גם העלה לטיקטוק סרטונים שהפכו ויראליים על ההווי שלו ושל חבריו לפלוגה, כשהבולט בהם הוא “אתגר השפם" ששטף את המדינה. “כל דבר משוגע צריך שמישהו אחד יעז להתחיל אותו, אז העליתי לטיקטוק את החבר’ה שלנו עם השפם וזה פתאום נהיה בכל מקום", הוא אומר. "כשאחד עושה את זה ומפתיע – זה סוחף אנשים".
“להעלות את המורל"
אלי לוי (33), מאמן כושר ביום ולוחם בחטיבת הנגב במילואים, שבר את הרשת לפני שבוע כשהעלה לחשבון הטיקטוק המיוחד שפתח לצורך המילואים (“Armyreserves") סרטון שלו יוצא לפעולה עם “פק"ל רחל" על התרמיל - קפה, תה ועוגיות, וטוען “שיהיה מה להציע". הסרטון מהר מאוד הפך להיסטריית רשת עם מיליוני צפיות בפלטפורמות השונות. “החלטתי להעלות לטיקטוק הזה כל מיני שטויות כי ראיתי את כל עם ישראל בסטרס ואנחנו בלחימה", אומר לוי. “בגלל שהסיפור של רחל אדרי מאופקים הפך להיות מדובר, חשבתי לצלם סרטון מצחיק. התלבטתי אם להעלות אותו כי אנחנו בתקופה מאוד מתוחה וכואבת, אבל חשבתי שבשביל להעלות את המורל צריך גם משהו כזה. אנחנו צריכים להיות עסוקים בלחימה ופחות להתעסק בכאב, למרות שזה כואב לכולנו, וזה התפוצץ".
שיערת שזה יתפוצץ ככה?
“לא, ממש לא. חברים שלי אפילו אמרו לי לא להעלות כי זה לא מתאים, אבל רק בטיקטוק שלי זה הגיע למיליון וחצי צפיות ובהמשך התפוצץ בכל הרשתות. קיבלתי גל של תגובות מאנשים שאמרו שהסרטון שימח אותם וזה מאוד חיזק אותי. זה היה מטורף. לא האמנתי שסרטון כל כך דבילי, סליחה על המילה, ישמח מדינה שלמה בשעת עצב. זה עשה לי טוב על הלב ומאז החלטתי להעלות סרטונים כדי לשמח את עם ישראל כי עם ישראל חי".
עדו אילון (26) ויוסף גולדשמידט (26), לוחמים ששירתו בסדיר בגולני וכיום בגדוד מעורב במילואים, רחוקים מכל העניין של רשתות חברתיות, ולדבריהם, למעט להציץ בפייסבוק פעם בכמה חודשים – הפעילות שלהם ברשתות אפסית. כשפרצה המלחמה, החליטו השניים להעלות סרטון שלהם מסבירים בהגזמה מה חסר להם ביחידה – מפיצות ועד אסף גרניט, מסולר ועד טסלות - ובמהרה הופץ בכל רשת אפשרית.
“קשה לי לפרסם דברים בציבור ואפילו להגיב לאנשים בפייסבוק, אבל יום אחד יוסף ואני ישבנו בצפון במילואים באיזה מקום, הייתי עם תפילין והיה לי רעיון כללי לצלם סרטון, אז צילמנו כל מיני סקיצות כדי לבנות מעין תסריט על כך שראינו כל כך הרבה תרומות בכל מקום, שטויות שאנשים כותבים על מילואימניקים שמחפשים דברים של מפונקים וזה הצחיק אותי, אז חשבתי שכדאי להקצין את זה", מספר אילון. “יוסף ערך קצת את הסרטון והעליתי אותו לפייסבוק, כשהפוסט האחרון שהעליתי לפני כן היה ב־2010. אחרי זה היה לנו אירוע ירי ולא הייתי כמה שעות באינטרנט. כשפתחתי את הפלאפון – הוואטסאפ והפייסבוק שלי קרסו מרוב הודעות. פתאום גיליתי שהסרטון הגיע לאנשים בחו"ל והאחיות שלי והמשפחה עדכנו אותי שגם חנוך דאום ושני כהן פרסמו אותו וזה נהיה היסטרי".
“הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שנכנסתי לפייסבוק הייתה לראות את התגובות על הסרטון הזה", מוסיף גולדשמידט. “עדו העלה את הסרטון לפייסבוק ואני שלחתי לחברים בוואטסאפ ומשתי החזיתות האלה זה כנראה תפס כאש בשדה קוצים. בשום אופן לא שיערתי שזה יתפוס ככה. זה יועד בעיקר לחברים".
איך הרגשתם עם הפרסום הזה?
אילון: “לא יודע, זה עדיין הזוי. קיבלתי עשרות הודעות מבנות שהתחילו איתי אבל זה לא רלוונטי כי אני דתי וכולן חילוניות ובנות 19, אבל זה מוזר שפתאום אנשים עוצרים אותי בש"ג ורוצים סלפי. אפילו זוג שמתחתן רצה שיוסף ואני נצלם לו סרטון".
גולדשמידט: “זה יצא מפרופורציות וקיבלתי הודעות מאנשים מבית חב"ד בווייטנאם, מהקהילה היהודית בווינה וכו’. הפסקנו לעקוב אחרי כל הבאזז כי אנחנו לא מכירים מספיק את הפלטפורמות כדי להבין. אחיות שלנו, שמעורות יותר מאיתנו ברשתות, מעדכנות אותנו".
יהיה סרטון המשך?
גולדשמידט: “התלבטנו לגבי זה כי קשה להתעלות על הציפיות שנבנו אחרי הסרטון הזה, אבל בגלל התגובות המדהימות שקיבלנו, כולל תגובה מחבר שלמד איתנו בישיבה וגיסו נפל לצערנו ואמר שהצחקנו את האבלים, הבנו את החשיבות של השטויות האלה שעשינו, וזה נתן לנו כיוון לסרטון המשך כי אם זה משמח מישהו – אז למה לא?".
אילון: “בעיקרון האינסטינקט שלי היה לא, אבל כשאתה מקבל תגובות מאנשים שאומרים לך שהסרטון גרם להם לחייך חיוך ראשון מזה חמישה ימים, אתה מבין שיש חשיבות לסרטון כזה. אנחנו נחשוב על זה ולא פוסלים העלאה של עוד סרטון".
כל ישראלי מכיר את הסצנה הבלתי נשכחת מהסרט “אבא גנוב" שבה צ’יקו, הלוא הוא יהודה בארקן, מתאחד עם בנו, בן, בשדה התעופה אחרי שלא התראו הרבה זמן. השבוע הסצנה הזו זכתה לגרסה צה"לית ספונטנית כשאמיר, לוחם בגדוד מילואים מהחטיבה הצפונית, צולם כשהוא מגיע לבקר את בנו אילאי בגן ובנו, שזיהה את אביו, קפץ עליו בצעקות התלהבות. הסרטון זכה לשיתופים בכל הרשתות והפך לוויראלי עם מיליוני צפיות. “ביום שבת הארור של ה־7 באוקטובר יצאתי למילואים וביום חמישי האחרון, אחרי 13 יום, יצאנו לאפטר של 24 שעות, והספקתי לתקן את הפלאפון ולהוציא את אילאי מהגן", מספר אמיר. “כשהגעתי לאסוף את אילאי, אחת הגננות אמרה שהיא חייבת לצלם את זה ואפילו לא קלטתי שהיא מצלמת. נכנסתי לגן והתגובה של אילאי הפתיעה אותי לגמרי, הוא רץ אליי ונתן לי חיבוק מטורף עם ברק בעיניו".
מתי הבנת שאתה ויראלי?
“אני ממש לא בן אדם של מדיה. יש לי פייסבוק ואני פעיל שם בשקט מבלי יותר מדי לפרסם או להגיב, ואשתי אמרה לי שיש מעל ארבעה מיליון צפיות לסרטון וזה חימם לי את הלב לראות שהדבר הזה הגיע לכל כך הרבה אנשים, רגע אישי משפחתי של איחוד עם הבן שלי. הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל וזה הוכיח לי כמה העם הזה מרגש ומחבק".
