רס"מ דניאל רז, שוטר יס"מ נגב, התעורר ביום שבת השחור, ה-7 באוקטובר, לאחר שסיים משמרת לילה לקול אזעקות ופיצוצים - הוא הבין שקרה אירוע חריג לאחר שקיבל הודעה על ירי באופקים. "אמרתי לאשתי להסתגר בממ"ד עם הילדים - ונסעתי לתחנה", סיפר.
אלו הטכניקות הפסיכולוגיות שבהן השתמשה רחל מאופקים מול המחבלים
הוא הגיע לתחנה וראה שוטרת שהוא לא הכיר ביומן עם נשק ארוך, "לקחתי את הנשק שלה ונסעתי לכיוון הכביש הראשי, ככה איך שאני - שם פגשתי את אוריאל אברהם ז"ל ונועם והצטרפתי אליהם לכיוון ההיתקלות באופקים". בדרך הם זיהו טנדר לבן, איתו הגיעו המחבלים. באותו רגע - הם פרקו רגלית והחלו בסריקות, כאשר תוך כדי הסריקות הם נחשפו לזוועות: "כשאתה רואה גופה ועוד גופה, של שוטרים שהכרת ואזרחים - אתה עובד על אוטומט, אתה לא חושב על שום דבר אחר", בשלב מסוים "נזרק לידינו רימון והיו המון קולות של ירי", סיפר. "הגענו למיגונית והכווינו אותנו לבית של רחל אדרי, שהייתה שם יחד עם בעלה. בשלב מסוים, כשאני בחלון עם קנה, המחבל יורד עם רימון ביד ורחל לידו, הוא אמר שאם לא נלך אחורה הוא יפוצץ אותו".
באותן שעות מתוחות התנהל משא ומתן בתוך הבית בהובלתו של השוטר ארקדי שוסטר ויונס, קצין מג"ב שדיבר איתם בערבית. "ארקדי ניהל את המשא ומתן מהתחלה ועד הסוף. הקור רוח שלו והשליטה באירוע זה משהו שאי אפשר לתאר במילים", סיפר.
בשלב מסוים, נועם ואוריאל ז"ל שמעו בקשר על האירוע ברעים והחליטו להצטרף לחבריהם באזור הטבח במסיבת הטבע. "בהתחלה לא רציתי להתראיין, אבל היה לי חשוב שידעו כמה אוריאל ז"ל, שהיה חבר טוב שלי הוא גיבור. הוא ראה שיש שליטה על הבית ובלי לחשוב פעמיים נסע להילחם ברעים, בלי לדעת מה מצפה לו ושם הוא נהרג. יש תחושת אשמה של למה לא הלכתי איתו לשם", הוסיף: "זה מדהים כמה כל שוטר ביחידה קפץ לכל זירה בלי שאמרו לו".