לצד המלחמה בחזית, מתנהלת מערכה לצמצום החרדה והטראומה של אזרחי ישראל, בדגש על תושבי הדרום שנעקרו מבתיהם. הקואליציה הישראלית לטראומה, גוף החוסן הגדול בישראל, שנוסד ב־2001, היא שותפות של עמותות העובדות יחד כדי לקדם טיפול בפרטים, במשפחות, בצוותים ובקהילות.
היועמ"שית הודיעה על הקפאת כל הכספים הקואליציוניים
ביידן דחק בנתניהו להסכים להפוגה של שלושה ימים כדי לקדם שחרור חטופים
קרין קביטקה היא עובדת סוציאלית ויועצת ארגונית האחראית על ניהול שבעה מרכזי חוסן בדרום – אשכול, שדות נגב, שדרות, שער הנגב, חוף אשקלון, אשקלון ואזור מערב הנגב (המעניק סיוע לתושבי אופקים, מרחבים, נתיבות ובני שמעון). היא שירתה בפיקוד העורף במגוון תפקידים הקשורים לליווי והכנת הרשויות המקומיות לחירום.
"למרבה הצער, גם מטפלים נרצחו ונפגעו באירועי הזוועה של ה־7 באוקטובר", היא מציינת. "הרבה מצוותי הליבה של המנהלים והמטפלים הם תושבי מרחב העוטף, שהתחילו לנהל את האירוע בעודם בממ"דים.
היו מטפלים שמחבלים הסתובבו בתוך היישוב שלהם. ברגעים הראשונים של השבת הנוראית, האתגר המרכזי שלנו היה להבין איך יוצרים קשר עם האנשים בעוטף ובאזור הדרום. הפעלנו קו חם שנתן תמיכה לתושבים מהרגע הראשון".
אנשי הקואליציה הישראלית לטראומה מלווים את מפוני הדרום בבתי המלון ומסייעים לתושבים שנותרו באזור. על האתגר העצום הניצב בפני המטפלים, מספרת קרין: "איש לא נערך לפינויים מסיביים כאלה או לאירוע בסדר גודל כזה. אנחנו, כאנשי טיפול, משקיעים את כל יכולותינו כדי לעטוף את התושבים ולצמצם את הטראומה, לשמור על חוסנן של הקהילות שחוו את השבר הגדול ופזורות במספר מלונות ברחבי הארץ.
יחד עם המנהיגות המקומית, אנחנו מסייעים בבניית מענה להתמודדות. לפני 7 באוקטובר, הקואליציה ניהלה 12 מרכזי חוסן ברחבי הארץ, שהם נדבך משמעותי במעטפת התמיכה שאנחנו מספקים לאזרחים. צוותי החוסן מעניקים סיוע מקצועי, מנהלים מעגלי שיח, מענה פסיכו־סוציאלי, ויסות חושי ועבודה באומנות ובצילום, על פי נהלים מאוד ברורים".
לדבריה, "התפקיד שלנו הוא להמשיך ולחזק את המשפחות והקהילות כדי להתמודד בצורה המיטבית עם האתגר שנכפה עלינו. עבודה קשה עוד לפנינו. העוצמות של התושבים מחזקות גם אותנו, הגורמים המטפלים".
אתגר משמעותי שעמו מתמודדת הקואליציה הוא טיפול בחברה הבדואית, שספגה אבידות ופגיעות באירועים הקשים של ה־7 באוקטובר. אברהים אלעטאונה, תושב המועצה המקומית חורה ומנהל מרכז החוסן בחברה הבדואית, מספר: "החברה הבדואית מאוד שברירית, אחרי פגיעה משמעותית, עם 21 הרוגים ושמונה חטופים בעזה, חלקם עובדי חקלאות שנרצחו בעוטף.
כבר בשבת השחורה פתחנו קו טלפוני שהופעל על ידי פסיכולוגים, שנתנו מענה לנפגעי טראומה בחברה הבדואית, ומיד התחלנו להקים מוקדי סיוע, בעיקר ברהט. בגלל המבנה החברתי אצל הבדואים, שמתאפיין בקשרי משפחה ענפים, מעגל הפגיעה רחב ביותר. הקמנו פורום עבור משפחות הנפגעים והחטופים מהחברה הבדואית, בשיתוף משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי".