לאחר שנרצחו ביום הטבח, ליאל חצרוני ז"ל ודודתה איילה ז"ל מקיבוץ בארי, הובאו היום (רביעי) למנוחות בבית העלמין הזמני של הקיבוץ שהוקם ברביבים שבנגב. איילה הפכה לאימא לליאל ולאחיה התאום, לאחר שאימא שלהם שירה נפגעה במהלך הלידה של התאומים. ליאל נרצחה יחד עם התאום ינאי, והסב אביה חצרוני ז"ל.
לקראת עסקה? חמאס הסכים לשחרור 50 חטופים תמורת שלושה ימי הפוגה\
ראש המועצה מהעוטף במחאה מקורית: "אשן ברכב שלי עד שסמוטריץ' יפצה אותנו"
"היא נולדה יחד עם אחיה. אמם הצליחה ליהנות מהם במשך מספר שעות, עד שחלה הידרדרות במצבה. איילה הייתה דודה בתפקיד אימא. אביה היה סבא ואב", ספדו לשתיים במהלך ההלוויה.
עוד הוסיפו: ליאל גדלה מוקפת אהבה. היא הייתה גם בוגרת וילדותית. חזקה וקשוחה אבל היו לה פחדים שהתמודדה איתם באומץ וכנות. איילוס גוננה על ליאל וליאל שמרה על איילוס. היה להקשר מיוחד עם ינאי אחיה התאום".
עוד ספדו: "ליאל פרחה מחוץ לכיתה. בני הכיתה מתארים ילדה מקסימה שאהבה להשתולל עם חברות. שטותניקית עם לב טהור ותמים. ילדה עם צחוק גדול שיודעת לעודד ברגעים קשים, ושהחברים יהיו שמחים. היו לה חלומות מכל מיני סוגים, התלבטה אם להיות קוסמטיקאית או קונדיטורית. השנה היא הייתה אמורה להתחיל שנת בר מצווה. היא כבר לא תחגוג בת מצווה".
"היא מצאה את מקומה כמטפלת בגני הילדים ושם בא כשרונה ליצור קשר וחיבור עם ילדים בכל גיל", ספדו לדודתה. עוד אמרו עליה כי גידול התאומים היה מרכז חייה: "אהבתה לא פסחה על שאר בני המשפחה. בכל מפגש עם איילה, ההרגשה הייתה של אהבה אינסופית.
משפחתם הוסיפה: "לא נמצא כלום. חלקיק קטן, משהו. אנחנו נאחזים בחיוכים של ליאלי וינאי. יש משהו בדנ"א המשפחתי שלנו שאולי ובגלל ולמרות הכל נמשיך לאהוב חזק ולחבק כל שעתיים. עוד מעט יירד גשם ושום דבר לא יהיה כשהיה. אבל הכלניות תפרחנה עד קו האופק. עד לאן שהשמיים נגמרים".
התמונה בכתבה פורסמה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]