אין גבול לאטימות? בזמן שמשפחותיהם של עורכת מעריב לשעבר, שי רגב ז"ל, ובן זוגה ניר פורטי ז"ל יושבים עליהם שבעה, המשפחות נאלצו להתמודד עם התחשבנות כספית עם בעלת הדירה בה השניים התגוררו עד שנרצחו במסיבת הנובה ברעים.
מתוך התכתבויות והקלטות שהגיעו למעריב, ההתחשבנויות הגיעו החל מתשלום על ימים בודדים של צריכה בדירה אשר בוודאי היו יכולים להמתין לאחר ימי האבל, ועד מספר פריטים קטנים שלא נמצאו בדירה כמו פותחן קולפן וקרש חיתוך.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ברשומה ברשת החברתית פייסבוק תיארה אחותה של שי, ניצן, את תחושת הכאב והאטימות על התחשבנות הקטנה ברגעי הכאב. "כתבת ממש בעדינות", רשמה בהתייחס לפוסט של בת משפחתה שיובא בהמשך. "אותה אישה גם פדתה את הצ’ק של ניר, יום אחרי שנקבר ולא טרחה אפילו לשתף אותנו בזה, פשוט המשיכה לדון איתנו בכמה כסף מגיע לה בזמן שכבר לקחה את הכסף מאדם שהוריו יושבים עליו שבעה. בנוסף לכל זה, דיבור מזלזל, מילים כמו 'בגללכם אני לא ישנה טוב, ואין לי כוח לסיפור הזה, אני רוצה לסיים עם זה', וצעקות, וטענה אחת שיש תנאים מסוימים לשבור חוזה. כמו שאמא שלי שאלה אותך, רצח, זה לא תנאי????".
גם דודתה של שי תיארה את שאירע: "בזמן שהמשפחות של שניהם המתינו לבשורה, קברו, ישבו שבעה... היתה אישה שבזמן הזה ממש הפקידה את תשלום שכה"ד לחודש הבא, כולל יומיים מהחודש שלאחר מכן (כי בכל זאת... הדירה לא פונתה בדיוק בסוף החודש), כולל בדיקה קפדנית של חשמל, מים, ארנונה (למרות שהדירה היתה ריקה כבר ב-7/10, נרצחו אמרנו נכון???), אותה אישה אגב, לא פספסה ביקור במקסטוק כדי להצדיק את הדרישה שלה ל-1,000 ש"ח נוספים עבור כלים שלטענתה נעלמו מהדירה כמו פותחן, קולפן, קרש חיתוך... את כל זה היא דרשה בתוקף ממשפחה שאיבדה את היקר לה מכל. אז שילמנו לה את מה שביקשה, כי אף יצור לא ראוי שנרד לרמה כזאת. ולך, אישה, אאחל שלעולם תתעסקי בשטויות... כי לצערנו, אנחנו כבר הבנו מה באמת חשוב בחיים".
למעריב הגיעה בין היתר רשימת הדרישות להשבה מההורים האבלים של שי. בין היתר ניתן היה למנות: "פח זבל, כרית צהובה וסיר פסטה".
מבעלת הדירה נמסר: "ניסיתי להיות הכי הוגנת בעולם גם כלפיהם וגם כלפיי. זו תקופה קשה גם לי מבחינה כלכלית, ללא עבודה וללא הכנסה. הכול נעשה אחרי סיכום עם המשפחה. אני מתנצלת אם עשיתי טעות בשיקול דעתי. צר לי בצערם, כואבת את אובדנם ומאחלת להם שלא ידעו צער".